הלמ"ס: סכנה לקבלת ישראל ל-OECD

קיצוץ התקציב של החלק השני של התוכנית לשדרוג הסטטיסטיקה לצורך קבלת ישראל לארגון המדינות המפותחות (OECD) מהווה סכנה לקבלת ישראל כחברה בארגון. כך הבהיר היום הסטטיסטיקן הממשלתי, פרופ' שלמה יצחקי, במסיבת עיתונאים לרגל פרסום השנתון הסטטיסטיסטי לישראל 2008.

לדברי יצחקי, גם אם בסופו של דבר תתקבל ישראל לארגון, היא תתקבל ללא יכולת להציע נתונים להשוואה מול מדינות אחרות ובאיכות הנדרשת. "אינני כופר בסמכותם של הגורמים הממונים על התקציב. אני תוהה על מידת החוכמה שבהתנהגותם מאחר שנראה לי שהם גורמים לנו לבזבז כספי ציבור".

בדבריו מתח יצחקי ביקורת חריפה על המוסד לביטוח לאומי שלדבריו מסרב להעביר ללמ"ס נתונים במשך 4 שנים. "כתוצאה מכך, אני חושש שנתוני העוני שמופקים מנתוני הלמ"ס אינם נכונים", אמר יצחקי. "אם יתגלה שהדבר נכון ותקום ועדת בדיקה, אני מבקש להתגונן בפני הטענה שלא עשיתי די על מנת לשפר את הנתונים".

לדבריו, הוא פנה בנושא זה לפני יותר משנה ליועץ המשפטי לממשלה עולם עדיין לא קיבל תשובה. "אני מאמין ששנה היא זמן מספיק כדי לקרוא שני סעיפים. לא הגיוני ולא תקין בעיני שבמדינת חוק יבחר היועץ המשפטי לא לענות על שאלות למנהל משרד ממשלתי בעניין הסמכות שיש לו"ף אמר יצחקי.

בפנייה ישירה לעיתונאים שנכחו במסיבת העיתונאים אמר יצחקי: "אני מבקש שתיידעו את היועץ המשפטי על בקשתי ותאמרו לו שבעיני בעצם אי מתן התשובה הוא פוגע בסטטיסטיקה הרשמית של מדינת ישראל".

מביטוח לאומי נמסר בתגובה: "העברת המידע המתקבל בביטוח הלאומי מהציבור לגורמים אחרים באורח בלתי מבוקר עשויה לפגוע פגיעה משמעותית במיצוי זכויות המבוטחים וכן באושיות תפקודו של המוסד. לגבי טענתו של פרופ יצחקי על מידת שיתוף הפעולה של ביטוח לאומי עם הלמ"ס, יצויין כי אך לפני חודשים ספורים התקבל בביטוח הלאומי מכתב מפרופ' שלמה יצחקי, שבו הוא מודה לסמנכ"ל מחקר ותכנון של המוסד על טיפולו המסור והענייני בהעברת המידע הדרוש ללמ"ס".

עוד נכתב: "לא ברור אם כן מה מצא פרופ' יצחקי להלין על ענין זה דווקא בעת שאפילו לטענתו 'חלה תזוזה חיובית'. לגבי טענותיו על האפשרות שנתוני העוני נפגעים כתוצאה מכך, ייאמר רק כי נתונים רבים פרט לנתוני העוני מחושבים ומתפרסמים על סמך סקרים אלו, וכי הביטוח הלאומי פנה ביוזמתו ללמ"ס והציע לטייב את נתוני הסקרים".

מנתוני השנתון הסטטיסטי עולים הנתונים הבאים:

מדדים כלכליים בשנתון החדש של הלמ"ס

• בסוף שנת 2007 מנתה אוכלוסיית מדינת ישראל 7,243,600 נפש, מהם 5,478,200 יהודים (75.6%), 1,450,000 ערבים (20.0%), ועוד כ 315,400 אחרים (4.4%) - מרביתם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם התושבים.
  

• שיעור גידול האוכלוסייה ב- 2007 היה 1.8% - בדומה לשנים האחרונות. שיעור גידול זה דומה לשיעורי הגידול ששררו בישראל בשנות ה- 80 שבהן שיעור העלייה לישראל היה מהנמוכים בתולדות המדינה. שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית בשנת 2007 היה 1.6% ושל האוכלוסייה הערבית 2.6%.
  

• האוכלוסייה הישראלית נחשבת "צעירה" יחסית למדינות המערב. בשנת 2007 אחוז הילדים בני 14-0 בארץ היה 28.4%, בהשוואה ל-17% בממוצע במדינות מערביות אחרות, ואחוז בני 65 ומעלה היה 9.8% בהשוואה ל-15% במדינות המערב.
  

• בישראל חיים 978 גברים לכל 1,000 נשים. עד גיל 36 מספר הגברים גדול יותר ממספר הנשים ומגיל 37 גדול מספר הנשים ממספר הגברים. בגיל 75 ומעלה חיים בישראל 672 גברים לכל אלף נשים.
  

• נמשכת מגמת העלייה באחוז הרווקים והרווקות בקרב היהודים בכל קבוצות הגיל, ובמיוחד בגילים הצעירים. בשנת 2006 76% מהגברים היהודים בקבוצת הגיל 29-20 היו רווקים ו-60% מהנשים בקבוצה זו היו רווקות. הסיבה העיקרית לעלייה באחוז הרווקים היא דחיית גיל הנישואין לאורך השנים.
  

• כמחצית מאוכלוסיית היהודים מרוכזת באזור מרכז הארץ (27.8% במחוז המרכז שהוא המחוז בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר וכ-20.7% במחוז תל אביב). בולט במיוחד האחוז הנמוך של היהודים במחוז הצפון (מתחת ל-10%).
  

• בשנת 2007 נרשמה במדינת ישראל צפיפות אוכלוסייה של כ-315 נפשות לקילומטר מרובע, בהשוואה לצפיפות של כ-247 בשנת 1995 ושל כ- 209 בשנת 1989 (לפני גל העלייה) המחוז המאוכלס ביותר הוא מחוז תל אביב שבו מתגוררים בממוצע כ- 7,100 נפשות בכל קמ"ר. במחוזות ירושלים והמרכז הצפיפות היא של כ- 1,362 נפש וכ- 1,337 נפש לקמ"ר בהתאמה. במחוז הצפון הצפיפות היא כ- 273 נפשות לקמ"ר ובמחוז הדרום הצפיפות היא כ- 73 נפש לקמ"ר. נתוני הצפיפות אינם כוללים את שטחי יהודה ושומרון.
  

התמונה, לא ממש מעודדת

• אזור המטרופולין הצפוף ביותר הוא מטרופולין תל אביב שבו הצפיפות הממוצעת עמדה בשנת 2007 על 2,085 נפש לקמ"ר. העיר תל אביב-יפו היא הצפופה ביותר - 7,530 נפש לקמ"ר.
  

• השירותים העיקריים שישראל מייצאת הם שירותי תוכנה ומחשוב ושירותי מחקר ופיתוח המהווים 51% מכלל יצוא השירותים העסקיים.
  

• בשנת 2007 הוחל בבנייתן של כ- 30 אלף דירות, בדומה לשנת 2006. במספר הדירות שבנייתן הסתיימה נרשמה ירידה של כ- 8%.