פרופ' חיים לוי, מומחה למימון: "ענתבי בפאניקה. הוא מפחד שקופות הגמל יתרוקנו"

פרופ' חיים לוי, מומחה בינלאומי למימון, חושש מהמצב של ענף קופות הגמל היום. לטענתו, ניתן לסכם את הסיטואציה שנוצרה היום בענף הגמל במילה אחת - "פאניקה". הוא דואג גם למצבם של הטייקונים נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, לב לבייב ויצחק תשובה.

"כל הסטטיסטיקות של קופות הגמל לא נכונות", אומר לוי, המכהן היום כדקאן בית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. "תופעת העדר של משיכות הכספים שנוצרה כאן ברורה לחלוטין. בצעד נכון אפשר הרגולטור לקופות הגמל להשקיע חלק מכספן במניות, שכן המניות מכות את איגרות החוב בגדול. הבעיה היא שבה בעת שם הרגולטור בגמל־נט (אתר משרד האוצר שבו מתפרסמות תשואות ענף הגמל - ה"ר) את תשואות הקופות בחודש האחרון", מסביר לוי את הקונפליקט.

חיים לוי | צילום: בועז אופנהיים

"הציבור 'טיפש', הוא לא מבין. באים אליי פרופסורים לפסיכולוגיה ואומרים לי שהם מסתכלים על התשואה החודשית האחרונה שהשיגה הקופה שלהם, ואם יש ירידה הם מושכים את הכסף. אבל מי שקצת מבין בזה יודע שכאשר משקיעים במניות, התשואה תנודתית יותר, אך כאשר מדובר בהשקעה לטווח ארוך ההפסדים מתקזזים על פני השנים". לטענתו של לוי, הטעות הכי גדולה שעשה משרד האוצר היא לפרסם תשואות חודשיות. "זה יצר את כל המהומה והפאניקה בקרב הציבור. אם אתה משקיע לטווח ארוך, מה אכפת לך אם התשואה ירדה ב־3%?".

אם כן, מהו הפתרון?

"הפתרון הוא שקופות הגמל יפרסמו את תשואותיהן לא יותר מפעם בשנתיים. המפקח יקבל את התשואות באופן שוטף, אבל אין צורך לפרסם אותן באינטרנט או בעיתונים. בצורה כזאת יתבטל המרדף אחר תשואות, מרדף שהביא אנשים רבים, גם בבית ההשקעות פריזמה, לעשות מהלכים מטורפים, הכל במטרה להתברג בראש טבלת התשואות".

בעקבות המשבר נקט המפקח על שוק ההון ידין ענתבי כמה צעדים כדי להגביר את הפיקוח על הגמל, כשדרש מהקופות לשלוח אליו דיווח יומי על היקף המשיכות וההעברות שנעשו בכספי קופה וכן לפרט את חשיפתן לטייקונים הגדולים בשוק: יצחק תשובה, אליעזר פישמן, לב לבייב ונוחי דנקנר.

"המהלכים הללו נגרמו מפאניקה. אלה מהלכים שהיה צריך לנקוט לפני כן", טוען לוי. "לפי דעתי, ענתבי בפאניקה כי הוא מפחד שקופות הגמל יתרוקנו, מהלך שיגרום להתמוטטותם של גופים שמשקיעים בהן. הדבר ששוק ההון הכי לא אוהב זה מצב של אי־ודאות, וכשיש מצב כזה, והמפקח עוד דורש דרישות, הציבור מרגיש מאוים ומוציא את הכסף מהקופות".

חרד לנדל"ניסטים

דעתו של לוי לגבי התערבות הממשל האמריקאי במשבר ברורה. "חבילת הסיוע שכללה הזרמת 700 מיליארד דולר למשק האמריקאי הכרחית כדי למנוע קריסה, אבל לא תמנע את המיתון. קשה לי לנבא את העוצמה של המיתון והתקופה שהוא יימשך, אבל כל אדם נורמלי צריך להתגונן מהתקופה הזו".

איך להערכתך יבוא המשבר לידי ביטוי בישראל?

"יש כמה דברים שאני כבר רואה בשוק, אבל החשש הגדול שלי הוא ענף הנדל"ן בישראל שממונף בצורה אדירה. יש ארבעה נדל"ניסטים גדולים מאוד, שעסקיהם בנויים על הלוואות ענק, הממומנות בעיקר על ידי הבנקים בארץ. מה יקרה אם הנדל"ניסטים האלה לא יצליחו? הרי זה לא יפגע רק בהם, שכן הם הנפיקו לציבור איגרות חוב.

"אג"ח ממשלתיות מעניקות היום תשואה של 3% עד 4%, אך הם גוף חזק וצריכים לתת 5% עד 6% תשואה. נכון להיום, התשואה לפדיון על האג"ח שלהם נעה בין 10% ל־30%. בשוק שהמסחר הוא כלי הניבוי הטוב ביותר, התשואות מראות שהשוק חושש לגורלם של הגופים האלה".

ידין ענתבי | צילום: יובל חן

המצב הזה מוצדק, או שמא מדובר, כאמור, בפאניקה?

"יש בתשואות הגבוהות האלה הרבה היגיון. עסקיהם של הטייקונים מושקעים בנדל"ן ששרוי היום במשבר עולמי. אולי השוק טועה ב־1% או 2%, אבל בגדול זה המצב".

אז למה בנק הפועלים, שהוא המממן שלהם, נסחר בתשואות נמוכות יותר?

"כי לא ייתנו לבנק הפועלים או לבנק לאומי ליפול. תמיד תהיה התערבות ממשלתית להציל את הבנקים, אבל מצד שני לא תהיה אף התערבות להציל את פישמן או איש עסקים אחר".

האם יש סיכוי שחברת נדל"ן בישראל תפשטו את הרגל?

"יש סיכוי. השאלה הנשאלת היום היא לאן המשק הולך עכשיו. אני במקומם הייתי מאוד חרד. אני הייתי משקיע אחוז נמוך מתיק ההשקעות שלי באג"ח שלהם. אבל לשים את כל הכסף שלי על גוף אחד - חס וחלילה".

אשר לבנקים אומר לוי, "יש סיכוי היום שהגופים הקטנים יפשטו את הרגל. כמו שאת חברת הביטוח הגדולה בעולם AIG בחרו להציל, אך לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס נתנו ליפול - כך גם פה יכול להתרחש מצב שלא יצילו את כולם".

לוי טוען כי הפיקוח על הבנקים חשוב. "המהלך שנקט הממשל האמריקאי הוא להפוך את שני בנקי ההשקעות שנותרו - גולדמן זאקס ומורגן סטנלי - לבנקים מסחריים, וככאלה יהיה עליהם פיקוח. ברגע שיש עליהם פיקוח, יש שליטה על מה שהם עושים".

לתת לציבור לבחור

מה לדעתך קורה במשק הישראלי?

"אותו דבר. על הבנקים יש פיקוח מצוין, אך לעומת זאת על חברות הביטוח הפיקוח רופף, ועל בתי ההשקעות כמעט אינו קיים. ועדת בכר, שבזמנו התנגדתי לה מאוד אך לא השמעתי את קולי כי הייתי יו"ר קרנות הנאמנות של בנק מזרחי טפחות, נקטה בדיוק את המהלך ההפוך מזה שהממשל האמריקאי נוקט עכשיו.

"בהתבסס על הטענה שאין ייעוץ אובייקטיבי בבנקים לחצה הוועדה להפריד מהם את הקרנות והקופות וכך לייצר תחרות רבה יותר. במקום זה היה אפשר לנקוט מהלך הרבה יותר פשוט: לחייב כל בנק להציג בפני לקוחותיו את הדברים החשובים ביותר - דמי הניהול ומידת סיכון - ואז לתת לו לבחור.

"מהלך הפיכתם של בנקי ההשקעות בארה"ב לבנקים מסחריים הנתונים תחת פיקוח הדוק רק מחזק את הדעה שלי שלא היה צריך לנקוט את המהלך שביצעה ועדת בכר. היו צריכים להשאיר את הקרנות והקופות בבעלותם של הבנקים וכך לשמור על הפיקוח החזק".