טכנולוגי על הבוקר: גוגל, גוגל אובר אלס

גוגל שולחת טלפיים לשוק נוסף

גוגל, חברת הפרסום שידיה בכל ויד כל בה,  הגישה בקשת פטנט חדשה, בה היא מדברת על יצירת "מכשירים, מערכות ושיטות", שיאפשרו למשתמש לברר בכל רגע נתון מהי החברה הסלולרית המציעה את המחיר הנמוך ביותר לשירות שהוא מבקש - שיחות קוליות, שליחת הודעות, ועוד. משראה המשתמש את ההצעות, הוא יכול לבחור ביניהן, או להניח לשירות לבחור אוטומטית את השירות הזול יותר. החיבור לשירות יכול להתבצע באמצעות ספק סלולר או באמצעות נקודה חמה. המשמעות: חיסול חברות הסלולר וההסכמים הכובלים שלהם.

כמובן, העובדה שגוגל הוציאה פטנט על משהו עוד לא אומרת שחברות הסלולר יזחלו אליה על ארבע ויסכימו לבצע חארה-קירי מרצון. וגם הטכנולוגיה עוד בחיתוליה - רק התאמת הנקודות החמות בעולם לשירות החדש תצריך הרבה מאד עבודה - ובכלל לא ברור שגוגל תממש את הפטנט הזה. וגם אם היא תממש אותו, סביר שהוא ייתקע שנים בשלב הבטא. אבל במקום מנכ"לי הסלולריות, לא הייתי ישן טוב בלילה: סרגיי ולארי כבר שמו אותם על הכוונת. ולקריאה הקבועה של הטור: מה עם איזו תביעת הגבלים עסקיים טובה, נגד החברה שמנסה לשלוט בכל שוק?

תן לי קצת מהתעמולה הישנה ההיא

בלוגרים ורעיתונאים ברחבי ארה"ב והעולם גיחכו ברשעות ביומיים האחרונים, ולעגו לקמפיין של ג'ון מק'קיין, המועמד הרפובליקני לנשיאות. הסיבה הפעם? הקמפיין פרסם מודעה שמצהירה שמק'קיין ניצח בעימות שנערך ביום שישי בערב - אבל הוא פרסם אותה בבוקר. יצוין שבשעת הפרסום כלל לא היה ברור אם מק'קיין, שבתרגיל מרהיב של ירי ברגל הודיע על השעיית הקמפיין שלו, יגיע לעימות (הוא הגיע, ולפי הסקרים הובס).

אבל התרגיל הזה קטן על ממשלת סין. זו שיגרה השבוע את המשלחת הראשונה לחלל שבה גם אמור היה הקוסמונאוט הסיני לצאת מכלי הטיס שלו ולהלך בחלל. וכמו מופע הזיקוקים המרהיב ההוא בפתיחת האולימפיאדה, גם כאן החליטו השלטונות ההרמוניים שרצוי לזייף את התוצאה.

סוכנות הידיעות הרשמית הסינית, Xinhua, פרסמה בטעות את הידיעה על השיגור המוצלח - כולל דיאלוג בין הספינה ומגדל הפיקוח! - קודם לשיגור עצמו. עובד הסוכנות אמר שמדובר ב"טעות של טכנאי". מעניין אם הטכנאי גם זייף את השיחה.

בלוגים? לא בארץ המגף

הבלוגרים האיטלקים בהלם: כולם, עד אחד, צפויים לשנתיים מאסר ו/או קנס של 250 יורו. הסיבה: שופט קבע בחודש מאי שבלוגים נחשבים ל"עיתונות אסורה". מה?

ובכן, מסתבר שחוק איטלקי משנת 1948 - שנמצא, על פניו, בסתירה לחוקה האיטלקית ושכנראה חוקק כדי להלחם בקבוצות פאשיסטיות ועיתוני המחתרת שלהם - קובע שכל פרסום מצריך אישור ממשלתי, ושפרסום שלא אושר הוא "עיתונות אסורה". ובשנת 2001, העביר הפרלמנט האיטלקי חוק שבין שאר סעיפיו הרחיב את תחולת החוק מ-1948 על פרסומי רשת.

השופט קבע שמאחר ולכל פוסט בבלוג יש כותרת, הרי שבלוגים הם עיתונים, ומאחר ואף בלוגר לא טרח לפתוח בהליך הביורוקרטי המסובך הנדרש להפוך לפרסום רשמי, הרי שבלוגים הם "עיתונות אסורה". הבלוגר שנגרר לבית המשפט במאי, ההיסטוריון החובב קארלו רוטי, נאלץ לשלם את הקנס ולסגור את הבלוג שלו. יש מקום לחשד שכל הבלגאן התחיל משום שרוטי התעקש לכתוב על המאפיה, תחום הידוע כמסוכן לבריאות הציבור בסיציליה, בה הורשע.

ובינתיים, נגרר בלוגר אחר לבית המשפט בגין אותה עבירה עצמה, והורשע גם הוא. שני מקרים הם כבר לא תקדים תמהוני אחד; עוד מקרה אחד ויהיה מדובר בטרנד. כעת מנסה חבר פרלמנט שתמך בחוק ב-2001 לבטל אותו, כשהוא מציין כשעל פניו, לא רק בלוגים אלא כל אתר איטלקי יכול להחשב כ"פרסום לא חוקי".

שימוש יצירתי בזכויות יוצרים

אחת הסיבות שהקמפיין של ג'ון מק'קיין נמצא כל כך עמוק בבוץ היא המועמדת שבחר לסגנות הנשיאות, שרה פאלין. זה אף פעם לא סימן טוב כשהמועמד לסגן לא מפסיק לייצר כותרות, במיוחד לא כשכולן שליליות.

פאלין התרסקה השבוע בלהבות כשהתפרסם ראיון שערכה עימה קייטי קוריק מ-CBS. האשה שאוהבת לירות בחיות תמימות ממסוק (!) יצאה מטומטמת בקנה מידה חסר תקדים - והתוצאה היתה סרטוני יוטיוב שהשוו אותה לסרטון הידוע של "מיס דרום קרוליינה".

סרטון אחר שצץ ביוטיוב הראה את פאלין כמתמודדת למלכת היופי ב-1984. יוטיוב מיהרה להסיר את הסרטון. גולשים אחרים שבו והעלו אותו; יוטיוב הסירה; הוא הועלה שוב; וכן הלאה. ועכשיו קמפיין מק'קיין מנסה להסיר את הסרטון סופית, בטענה שהעלתו פוגעת בזכויות היוצרים של עורך הסרטון. מבריק.

כשמגיע, מגיע

גוגל ונסיונותיה להשתלט על העולם הם מטרה קבועה של הטור הזה. לשם ההגינות רצוי, אם כן, לציין שהדיקטטורה של גוגל תהיה כנראה נאורה מהמקובל.

בצעד חריג, הודיעה גוגל רשמית על התנגדותה להצעת משאל העם מס' 8 בקליפורניה, העולה להצבעה בנובמבר. הצעה מס' 8 תשלול את זכותם של גאים להתחתן בקליפורניה, זכות המוכרת שם כעת. חברות מתרחקות בדרך כלל מנושאים כאלה כמו מחקירה על הגבלים עסקיים. לא גוגל.

בדרך כלל, מודה גוגל בבלוג הרשמי שלה, "איננו נוקטים עמדה בנושאים הנמצאים מחוץ לשדה הפעולה שלנו, במיוחד לא בנושאים חברתיים. על כן, משעלתה הצעה 8 להצבעה בקליפורניה, זו היתה סוגיה שלא סביר שגוגל תנקוט עמדה רשמית כלפיה. עם זאת... ההשפעות מקפיאות הדם והמפלות של ההצעה על מעמדם של רבים מעובדינו הביאה את גוגל לנקוט בהתנגדות פומבית להצעה... אנו מקווים שהמצביעים בקליפורניה יצביעו "לא" על הצעה 8: אסור לנו לשלול את זכותו הבסיסית של אדם, תהא נטייתו המינית אשר תהא, לשאת את האדם שהוא אוהב". ההצהרה הזו מצריכה אומץ נדיר, שיש להסיר בפניו את הכובע.

קצרצרים

עוד יום, עוד מוצר קטלני של אפל: אחרי האייפודים המתפוצצים והכבלים המחשמלים של האייפון, מגיע תורו של המק פרו. האריזה שלו, כמסתבר, משחררת גזים רעילים. תגובתה הראשונה של אפל, כרגיל, היתה לא להגיב; לאחר פרסום הידיעה בנושא בגיזמודו, היא הבטיחה "לבחון את המקרה בתוך שמונה ימים".

מעט באיחור, משיק טוויטר אתר מעקב אחרי הבחירות. חגיגה לתקשורת, אבל ספק אם זה יועיל למישהו אחר. ואם כבר טוויטר, רצוי לציין שהסנאט האמריקני דן בכובד ראש בשאלה האם מותר לחבריו לעדכן את המצביעים שלהם בטוויטר, והגיע למסקנה חיובית.

אולי כדאי שהבוס שלכם לא יראה את זה: מחקר חדש מעלה שעובדים מבזבזים 25% מזמנם בגלישה ברשת. אם אתם קוראים את הטור על הבוקר, הממ, סביר שאתם חלק מהסטטיסטיקה.

לארי אליסון, יו"ר אורקל, ידוע בלשונו החדה. בסוף השבוע הוא פטר בבוז את מחשוב הענן, באומרו ש"תעשיית הטכנולוגיה היא התעשיה היחידה שמונעת על ידי אופנה יותר מאשר אופנת הנשים, ומחשוב ענן הוא פשוט האופנה האחרונה". אולי אני אידיוט, הוסיף אליסון, אבל "אין לי מושג על מה כולם מדברים. מה זה? זה ג'יבריש מוחלט". מאחוריך במאבקך הצודק, לארי. .

חובבי הרדיו באינטרנט – אלה מהם החיים בארה"ב, על כל פנים – יכולים לנשום לרווחה: חוק חדש שעבר בסוף השבוע בסנאט שם הוריד משמעותית את התעריפים שתחנות הרדיו המקוונות יצטרכו לשלם לבעלי הזכויות. אולי עכשיו הן תשרודנה.