מה לעשות עם המזומנים מהפדיונות?

אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו במצב הנוכחי הוא שככל שיעמיק המשבר ויביא עמו איתותים חזקים למיתון עולמי שלא יפסח גם על מחוזותינו - רק כמה מהאפיקים הסולידיים יספקו את הסחורה. הפדיונות המתמשכים, החל בקופות הגמל, עבור בקרנות הנאמנות וכלה באג"ח הקונצרניות ובמניות הרושמות צניחות וטלטלות חזקות, מעידים שהציבור בורח למזומן. כבר עתה אפשר להכריז על הקרנות הכספיות ועל מקצת אג"ח הממשלתיות (גילונים ושחרים) כבית חם ונזיל לכסף.

"אנחנו הפוכים משאר העולם, בעוד ששם בורחים לביטחון, אצלנו בורחים למזומן. הציבור יורה לעצמו ברגל עם גל הפדיונות", אומר רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות. לדבריו, "המנהלים המוסדיים נאלצים למכור נכסים, המחירים עולים והתשואה לפדיון יורדת". "כלכליסט" בדק במה אפשר לבחור מהמדף הסולידי, לאיזו תקופה ולאיזו תשואה או ריבית אפשר לצפות.

המקלט הבטוח

 

בימים כתיקונם נחשבות אג"ח ממשלתיות למעוז הביטחון המקסימלי, המספק תשואה ידועה מראש, אך הימים האחרונים מראים שגם בשוק איגרות החוב יש בטוחים יותר ובטוחים פחות. מיכאל ריבלין, יועץ מרחבי במחלקת ייעוץ בבנק מזרחי טפחות, ממצב בראש המועדפים בשוק האג"ח את השחרים, ובהם את אג"ח לא צמודות מסוג שחר לטווח קצר או בינוני (סדרה 2680), שהתשואה השנתית לפדיון בה היא יותר מ־4.5%. "מדובר בסדרה מאוד סחירה עם תשואה טובה יותר מהמק"מ, שבו בקושי מקבלים 3.5%. האפיק השקלי הצמוד באג"ח ממשלתית לא נותן מענה סולידי מספק וכיום גם לא תשואה מעניינת; אבל יש אג"ח קונצרניות כמו זו של חברת החשמל או חברות תקשורת דוגמת בזק ופרטנר, שמספקות תשואה עודפת של יותר מ־1% מאג"ח צמודות ממשלתיות".

אביגדור מעריך שהסנטימנט השלילי בשל פדיונות הציבור בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות יתעצם גם באוקטובר. "המק"מ עדיין מומלץ כסוג של מקלט בטוח, אך האג"ח מסוג גילון מומלצות יותר. התוספת של הגילונים על המק"מ נאמדת ב־2–3 פרומיל בימים כתיקונם והיום כבר הגענו ל־5 פרומיל, למרות שגם הגילונים סובלים מהיצעים בגלל פדיונות הציבור". לדברי אביגדור, "צריך עצבים חזקים גם באיגרות חוב לטווחים בינוניים וארוכים — גם בהן המחירים יורדים והתשואות עולות".

נזילות מעל הכל

בעוד שקרנות הנאמנות, גם אלו המתמחות באג"ח מדינה, חוות תשואות שליליות של עד 1% בחודש האחרון בצד פדיונות גוברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שמוציאות אותן מחוץ למדף האפיקים הסולידיים למשבר הנוכחי, הקרנות הכספיות עומדות במבחן התוצאה - תשואה של 4%. "הקרנות הכספיות שמשקיעות את רוב הנכסים במק"מים, בפיקדונות בנקים ובמח"מ הן הסולידי האמיתי", אומר אביגדור. התשואות בקרנות הכספיות במהלך ימי המשבר הנוכחי לא ירדו באף יום והתשואה ברוב המקרים עדיפה על פני פיקדון יומי. נוסף על ביצועים, הכספיות לא גובות דמי ניהול ומאפשרות למשקיעים לא לוותר על נזילות - תכונה הכרחית בימים אלה, המאפשרת לחזור לשוק לכשייווצרו התנאים המתאימים למשקיע.

הפק"מ הבנקאי הנצחי

 

המשבר הנוכחי מחזיר את הצבע הוורוד לפק"מים ולתוכניות החיסכון של הבנקים. למשל בימים אלה השיק הבנק הבינלאומי פיקדון חדש שצמוד למדד בריבית קבועה, בדומה לשאר הבנקים. מדובר בפיקדון לתקופה של שמונה שנים שבו תחנות יציאה החל בתום שנתיים ממועד ההפקדה ובכל שנה שאחריה. שיעור הריבית השנתית למושכים את כספם בתום תקופת הפיקדון, כלומר בתום שמונה שנים, הוא 3.9% לשנה למפקידים סכום של 100 אלף שקל ומעלה. הריבית לכל התקופה מגיעה לשיעור של 35.8%.

בנק דיסקונט מציע לציבור שלושה פיקדונות קצרים לתקופה של ארבעה, שישה או שמונה חודשים בריבית של עד 3.25%, 3.35% ו־3.65%, בהתאמה.

בנק לאומי מציע פיקדון בריבית קבועה לשנתיים בריבית של 4.2%. כמו כן, מציע לאומי את פיקדון "3,4,5" - פיקדון בריבית קבועה לתקופה של חמישה חודשים עם נקודות יציאה אחרי שלושה חודשים ואחרי ארבעה חודשים. הריביות הן עד 3.05% (3 חודשים), 3.15% (4 חודשים) ו־3.25% (5 חודשים), בהתאמה.

בבנק מזרחי טפחות הפקדונות בריבית קבועה מציעים ריבית של 0.51% בטווחים הקצרים ומטפסים לריבית של 4.57% לחמש שנים ורק 5.2% בפיקדון לעשר שנים. בפיקדונות צמודי המדד טווח הריביות במזרחי נע מ־0.4% עד 3.15%, תלוי בתקופה. קיים גם פיקדון צמוד מדד לחמש שנים, שבו תחנות יציאה מדי שנה עם ריבית מדורגת של החל ב־1.45% וכלה ב־3.91%.

בבנק אגוד הפיקדונות בריבית קבועה קובעים חוקיות חדשה: לארבעה חודשים בסכום של יותר מ־500 אלף שקל יצברו ריבית של 4.2%, ואילו בפיקדון לשנה הריבית אפילו נמוכה מעט יותר - 4.1%. באותו פיקדון לשישה חודשים יורדת הריבית ל־3.8%.

בנק הפועלים מציע פק"מים למגוון תקופות משבוע עד ארבע שנים בריביות קבועות או משתנות (פונקציה של ריבית הפריים).

בנק אוצר החייל מציע פיקדונות בריבית קבועה משבעה ימים עד שנה וכן פיקדונות בריבית משתנה צמודה לריבית הפריים. כך למשל, לטווח של שנה בריבית קבועה ינועו הריביות בין 2%–4%.

תעודות סל - יתרון הפיזור

 

תעודות הסל העוקבות אחרי מדדי איגרות החוב הממשלתיות מקנות להשקעה הסולידית את יתרון הפיזור, שאותו קשה יותר להשיג ברכישה ישירה של אג"ח ממשלתיות. המשבר הנוכחי לא היטיב עם תעודות הסל שעוקבות אחר מדדי השחר (איגרות חוב שקליות), הגליל (צמודות מדד) או הגילון (איגרות שקליות בריבית משתנה): התשואות נעו בחודש האחרון מעליות של 0.6% עד ירידות של 3.8%. ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל, אומר: "מעבר ליתרון הפיזור בתעודות הסל המאפשרות לחלק את ההשקעה בין הצמוד לשקלי, המשקיע חוסך בעלויות הפדיון והקנייה והן מיועדות בעיקר למי שמחפש אפיק השקעה סולידי לטווח בינוני ומעלה".

עם זאת בקצה הסולידי ביותר בשוק תעודות הסל עומדת תעודת פיקדון כספית, תעודת סל שצוברת ריבית של בנק ישראל או תעודות על מדד המק"מ בלבד, שכמעט שאינה חשופה לשום משברים. לרשימת תעודות הסל הסולידיות גם אפשר לצרף את התעודות המתחקות אחר מדד הגילונים ומדד הצמודי מדד למח"מ קצר של שנתיים ומח"מ בינוני של 2–5 שנים, שמרביתן הניבו תשואה חיובית. דמי הניהול בתעודות הסל עומדים על כ־0.3%, ואם מחזיקים בהן לטווח ארוך, הן מצמצמות את אירועי המס שיכולים להשפיע על השורה התחתונה בקנייה ישירה של אג"ח ממשלתיות. עם זאת ריבלין מציין כי בעוד שבאיגרות חוב מבטיחים תשואה לפדיון של יותר מ־4% בחשיפה לאג"ח באמצעות תעודות סל לא ניתן להבטיח תשואה מראש.