אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנולוגי על הבוקר: הבלאטה באה! הבלאטה באה!

טכנולוגי על הבוקר: הבלאטה באה! הבלאטה באה!

שימוש במייל מקדם שקרים, מפיצת הגוגלפון מעריכה שתמכור חצי מליון יחידות ברבעון האחרון, משתמשי מייספייס מיוזיק הורידו יותר ממיליארד שירים, וניסיון נואש במיוחד לשכנע צעירים לקרוא

06.10.2008, 10:06 | יוסי גורביץ

כבר עדיף שמן נחשים

השמועה האחרונה שמתפשטת כאש בשדה קוצים בבלוגוספירה הטכנולוגית מדברת על שטיק חדש של אפל. עכשיו, אם היה לי שקל על כל שמועה שטותית מבית האשליות של סטיב ג'ובס, לא הייתי כותב את הטור הזה, כי הייתי יושב בקריביים, שותה משהו אלכוהולי וחוטף התקף לב מהתבוננות במניות המתרסקות שלי. בדרך כלל אני מסרב להתייחס למכונת הבאז של אפל, אבל יש גבול.
ההייפ לקראת יציאת הגוגלפון לשוק מתחיל. עמוס יפה, מפתח ישראלי, עם המכשיר שלו, צילום: בועז אופנהיים ההייפ לקראת יציאת הגוגלפון לשוק מתחיל. עמוס יפה, מפתח ישראלי, עם המכשיר שלו | צילום: בועז אופנהיים ההייפ לקראת יציאת הגוגלפון לשוק מתחיל. עמוס יפה, מפתח ישראלי, עם המכשיר שלו, צילום: בועז אופנהיים

האנשים שהביאו לכם את האייפון המתפוצץ והאייפון המחשמל, טוענת השמועה, עומדים להביא לכם את הבלאטה. טוב, ה-Brick. מהי הבלאטה? האם מדובר במוצר מותרות שישנה, שוב, את חייהם של צעירים עם יותר מדי כסף? ובכן, לא בדיוק.

הבריק הוא שיטת ייצור. בלוג אחרי בלוג מדווח בנשימה עצורה שמפעל סודי של סטיב ג'ובס – שוודאי ממוקם באיזה הר געש כבוי – משתמש בטכנולוגיות מתקדמות במיוחד, קרני לייזר ומטחי מים מרוכזים ומדויקים, כדי לקחת גוש של אלומיניום ולחצוב ממנו את הקופסה של מחשבי המקבוק.

מה? כל הרעש והצלצולים רק כדי לומר לנו איך מעצבים את הקופסה? זאת היתה גם התגובה שלי. ולא, אני לא עובד עליכם. זה הכל. וזה גורם לקאלטיסטים של ג'ובס ברחבי העולם להתקפי אקסטזה. תעירו אותי כשיש לכם משהו חשוב לומר – ורצוי שהוא יהיה מלווה במעט הוכחות.

שקר לי במייל

קבוצת חוקרים גילתה, רשמית, את מה שעובדי חברות גדולות יודעים כבר מזמן: שאמינותו של אדם צונחת ברגע שהוא מתחיל להשתמש בדואר אלקטרוני. הניסוי היה פשוט: לשתי קבוצות של סטודנטים נמסרה הודעה שיש להם כמות כסף שהם צריכים לחלוק עם אדם אחר, 92 דולרים. קבוצה אחת התבקשה ליצור קשר עם האדם שאיתו הם רוצים לחלוק את הכסף באמצעות פתק כתוב, והשניה במייל.

שתי הקבוצות שיקרו באשר לכמות הכסף שהן צריכות לחלוק – עד כה, התנהגות אנושית בסיסית. אבל האנשים ששלחו את ההודעות במייל שיקרו 92% (!) מהזמן, בניגוד לכותבי הפתקים ששיקרו "רק" ב-64% מהמקרים.

משתמשי המייל גם שיקרו יותר: בממוצע, הם טענו שהם קיבלו 56 דולרים ושהם ישמחו לתת לאדם האחר 29 דולרים. כותבי הפתקים אמרו שיש להם 67 דולרים ושהם יתנו 34. החוקרת ליובה בלגין אמרה שמתקבל הרושם שחוסר המגע האישי של מיילים מקדם אי הבנות – וגם, כפי שמראה המחקר, הונאה מכוונת. חוקרת אחרת, טרי קורצברג, מצאה שתכתובת מיילים "מורידה את כמות הרצון הטוב ושיתוף הפעולה בקבוצות", וש"אנשים חשים יותר הצדקה לפעולה אנוכית בעת הקלדה, בניגוד לכתיבה בכתב יד".

משווקת הגוגלפון מגלה אופטימיות

השווקים קורסים סביבנו בקול רעם, כלי תקשורת מפטרים אנשים על ימין ועל שמאל מתוך הנחה ששוק הפרסומות עומד להתכווץ, אבל חברת הסלולר T-Mobile, שותפתה של גוגל להפצת ה-G1, דווקא אופטימית.

ה-G1 – הטלפון הנייד הראשון המופעל על ידי מערכת ההפעלה לגאדג'טים של גוגל, אנדרויד – צפוי לצאת לחנויות ב-22 באוקטובר, וטי-מובייל מעריכה שהיא תמכור בין 400 ל-500 אלף יחידות ממנו עד תום המחזור הרביעי של 2008. על פי דיווחים מטיוואן, היא עומדת להזמין בין מיליון וחצי לשתי מיליון יחידות מהמכשיר. הידיעה לא עוררה רעש מיותר, ויכול להיות שגוגל צריכה ללמוד מאפל ולהודיע שהטלפון עוצב באמצעות קרני לייזר שנורו מעיני כרישים, ששחו בבריכה הפרטית של סרגיי ברין.

עקפו את האייטיונז תוך שבוע

בשבוע שעבר הושקה חנות המוזיקה של מייספייס, הרשת החברתית שלא מרבים לכתוב עליה. ותוך זמן קצר מאד, שבוע ככל הנראה, היא הצליחה לשבור שיא: משתמשיה שמעו מיליארד שירים (!).

ולהשוואה הבלתי נמנעת עם ענק המוזיקה המקוונת האחר, האייטיונז של אפל: הלז נדרש לשלוש שנים כדי להגיע לנתון הזה. אמנם, ההשוואה לא לגמרי הוגנת – חנות האייטיונז דורשת ממשתמשים לשלם 0.99 דולרים לכל שיר  – אבל אין ספק שמייספייס מיוזיק משנה לחלוטין את עולם המוזיקה המקוונת. זו החוקית, על כל פנים – ובינתיים, מייספייס מיוזיק מוגבלת לארצות הברית בלבד. אבל ההערכה היא שזה צפוי להשתנות.

קראו, כדאי לכם

היבבות על מצב הנוער ואדישותו לכל מה שחשוב הן לא דבר חדש. אברהם שפירא לא המציא שום דבר כשאמר "זה נוער זה? זה חרא". "העולם מתדרדר; יש סימנים לכך שהוא מתקרב במהירות לקיצו; שוחד ושחיתות מצויים בכל; ילדים אינם מצייתים עוד להוריהם; וכל אדם רוצה לכתוב ספר". זה נכתב בבבל, בסביבות 2800 לפני הספירה. והיי, לפחות אנשים כתבו אז ספרים.

אלא שמתקבל הרושם שהפעם, באמת, יש בסיס לתלונה: הצעירים לא קוראים. שיטת העברת מידע שהיתה איתנו, הממ, מ-2800 לפני הספירה בערך מושלכת לאחור כלאחר יד. מי צריך לקרוא כשיש וידאו. הגיעו הדברים לידי כך, שאנשים טובים התחילו לפתח משחקי מחשב שמפתים צעירים לקרוא. סופר המדע הבדיוני פי.ג'יי ההארסמה, למשל, הוציא משחק מחשב שמבוסס על העולם הדמיוני שברא – ושמאלץ את השחקנים לקרוא את הספר אם הם רוצים להתקדם במשחק. ההארסמה אמר בפסימיות ש"כבר אי אפשר סתם לכתוב ספר", ושהוא תכנן את ספרו במיוחד כך שקל יהיה להעביר אותו לפורמט משחקי מחשב. אבל האם שימוש במדיום ויזואלי הוא מה שיגרום לצעירים לקרוא? בספק רב.

קצרצרים

המשבר הכלכלי מגיע גם לגוגל: חברת האנליסטים AmTech הקטינה ביום שישי את ההערכה שלה לגבי שיעורי הצמיחה של החברה. גוגל הימרה בשעתו על כך שהיא לא תיפגע, משום שהעסקים שלה הם בינלאומיים – אבל המשבר הפך בינלאומי גם הוא.

עוד מכה לוויסטה: מדינת מיין שבארצות הברית החליטה שלא לשדרג את מחשביה מחלונות XP לוויסטה, ולחכות לצאתה של חלונות 7. האחראי על מחשוב המדינה אמר שהוא שמע שוויסטה דורשת המון משאבי מחשב ו"חלק מהמכונות שלנו יועדו לפעול על חלונות 98'". לא ברור מדוע הוא חושב שהמחשבים הללו יפעלו טוב יותר עם חלונות 7, אבל שיהיה.

האם עוד מדינות בעולם, פרט לסין, מאזינות לתעבורה בסקייפ? שמועות רווחות על כך שלשירותי המודיעין האמריקניים יש "דלת אחורית" לתוכנה – ועל פי דיווח מאוגוסט, פקידים אוסטרים (!) התרברבו שהם יכולים לעשות זאת. אם יש לכם מידע רגיש, אולי לא כדאי להשתמש בסקייפ כדי להעביר אותו.

חקירת תאונת הרכבת הקטלנית בלוס אנג'לס מאששת את הטענה שהתאונה אירעה משום שמהנדס הרכבת היה עסוק בשליחת הודעות SMS. הוא שיגר את ההודעה האחרונה שלו – הוא היה בין ההרוגים בתאונה – 22 שניות לפני ההתנגשות, והוא קיבל או שלח 57 הודעות במהלך המשמרת שלו. מדינת קליפורניה כבר הודיעה לכל עובדי התעבורה שלה שנאסר עליהם לשלוח הודעות טקסט, ושרצוי שיכבו את הסלולרי עם כניסתם למשמרת.

בהליך חצוף במיוחד, דורשים נציגי תעשיית ההקלטות מממשלת אירלנד עשרה יורו עבור כל ילד במדינה, משום שגני ילדים מציגים לילדים סרטים על גבי DVD. הם אף שלחו מכתבים לכל גני הילדים במדינה, וציינו בפניהם שאסור להם להציג את הסרטים ללא תשלום. נראה, עם זאת, שהדרישה מנוגדת לחוק האירי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות