הבורסות הערביות מחקו 150 מיליארד דולר

ההשלכות השליליות של המשבר הפיננסי העולמי לא יפסחו על השווקים במדינות ערב, שהוכיחו במשבר זה כי רובן ככולן שותפות לכפר הגלובלי. עם זאת, בשלב זה, והדגש הוא על שלב זה, המסרים המגיעים מרוב הבירות הערביות הם מרגיעים. הרשויות הפיננסיות במדינות ערב הבולטות, קרי מדינות המפרץ ומצרים, משדרות אופטימיות ומפזרות הבטחות כי המערכות הבנקאיות והפיננסיות יציבות.

בשלב זה יש לקחת את ההצהרות הללו בקורטוב של זהירות, שכן אנו נמצאים בשלבים ההתחלתיים של המשבר ולא בסופו. עם זאת, לפי מצב הדברים כרגע קשה לראות התמוטטות פיננסית במדינות המפרץ הנהנות מנזילות גבוהה. המצב במצרים רגיש הרבה יותר ועוד נעסוק בכך. שתי המדינות שנמצאות בשנים האחרונות על הכוונת של ארה"ב - סוריה ואיראן - באורח פרדוקסלי "חוגגות". שתי המדינות הכריזו כי הן צפויות להיות להיפגע הכי פחות מהמשבר

בשוק האמריקאי.

סוריה ואיראן חוגגות

בסוריה אין שוק הון ואילו איראן מדווחת כי נכון לחודש אוגוסט, עלה שווי הבורסה שלה ל־70 מיליארד דולר, הרחק מהמהומה הגלובלית. נראה כי החגיגות מוגזמות, שכן הבידוד הפוליטי והכלכלי של שתי המדינות הוא זה שבשלב הנוכחי מסייע להן להפחית נזקים ישירים מהמשבר.

הרשויות הפיננסיות במדינות המפרץ לא עמדו מנגד נוכח המשבר המתהווה וחלקן - מדינת איחוד האמירויות, קטאר ובחריין - הודו כי הן ייפגעו מהמשבר אם כי בצורה שולית. נוכח הירידות החדות שאפיינו את כל שבע הבורסות באזור מאז יוני, שאליהן הצטרף המשבר הפיננסי בשוק האמריקאי, ננקטה שורה של צעדים כדי להרגיע את המשקיעים. כך, למשל, בשבוע שעבר ירדו שיעורי הריבית של הבנקים המקומיים בכ־50% משיעור של 7%–8% לרמה של 4%. הדבר מלמד על רמת הנזילות הגבוהה ועודף המזומנים בעת שהשווקים העולמיים סובלים.

במצב שכזה אין זה מפתיע לשמוע את הערכת איגוד הבנקים הערביים הצופה כי עד סוף השנה הבנקים באזור ירשמו עלייה של 20% בנכסיהם. החסינות של הבנקים הללו בפני המשבר נעוצה אולי בעובדה שרמת מעורבותם בבנקים המערביים בטרם המשבר היתה מינורית.

במקביל להורדת הריבית נשארו הבנקים המרכזיים עם היד על הדופק. כך לדוגמה הבנק המרכזי של מדינת איחוד האמירויות, הכוללת את דובאי ואבו דאבי, הזרים בסוף החודש שעבר כ־13.6 מיליארד דולר למערכת הבנקים כדי למנוע אפשרות למחסור במזומנים. הבנק נימק את המהלך ברצונו להמשיך את תנופת הפיתוח המתבטאת בביצועם של עשרות פרויקטי בנייה ותשתיות. בבנק המרכזי באמירויות קיימת דאגה זה זמן רב נוכח העובדה שהאשראי צמח בדובאי ב־49% בממוצע בכל שנה במהלך השנים האחרונות, פי שניים משיעור צמיחת ההפקדות בבנקים. אי־התאמה זו יצרה חשש כי בשלב כזה או אחר המערכת הבנקאית תיכנס לסחרור.

המשקיעים הזרים בורחים

התערבותו של הבנק באמירויות מבטאת את החשש העיקרי בקרב כל מדינות המפרץ — האטת קצב שוק הבנייה שאליו הופנה חלק ניכר מהכנסות הנפט האדירות של השנים האחרונות. ככלל, שוק הנדל"ן המשגשג היווה מוקד למשיכת השקעות זרות וזרז להשגת הצמיחה הכלכלית. לפי הנתונים שפורסמו באמירויות, שוק הנדל"ן צמח ב־2007 עלתה ב־18% - נתון שלא יחזור על עצמו ב־2008.

הירידה בנזילות הבנקים המקומיים עד להתערבות היתה, בין השאר, תוצאה של בריחת המשקיעים הזרים מהבורסות המקומיות החל מתחילת הקיץ. משיכות הכספים של המשקיעים הזרים במהלך החודשים יוני־ספטמבר גרמו לירידות חדות בכל השווקים. נכון לסוף ספטמבר 2008, נמחקו מהבורסות הערביות 150 מיליארד דולר בהשוואה לסוף 2007.

הבורסה הגדולה ביותר בעולם הערבי - זאת שבסעודיה - חזתה מפולת של 20% במהלך הרבעון השלישי הסוער. מאז תחילת השנה הנוכחית איבד מדד הבורסה הסעודית כשליש מערכו. המצב בכווית לא נראה טוב יותר. במהלך הרבעון השלישי ירד שוויו של שוק ההון הכוויתי בכ־17%. עם זאת, הבורסה הכוויתית היא היחידה מכל שוקי המפרץ שהצליחה לרשום עלייה בהשוואה לסוף 2007. נכון לסוף ספטמבר 2008, היה שווייה של הבורסה הכוויתית גדול בכ־2% בהשוואה לסוף 2007.

המצב בדובאי הוא החמור מכל ומבטא את בריחת המשקיעים הזרים. ברבעון השלישי של 2008 איבדה הבורסה של דובאי יותר מ־24%. מתחילת השנה איבד שוק ההון של דובאי כ־30% מערכו. באמירות השכנה אבו דאבי רשם שוק ההון ירידה של כ־20% במהלך שלושת החודשים האחרונים. מתחילת השנה הפסיד שוק ההון של אבו דאבי יותר מ־13% מערכו.

השוק בקטאר, שנחשב בתחילת השנה לתקווה הגדולה נוכח שיעורי צמיחתו בשנים האחרונות, איבד בחודשים האחרונים יותר מ־21% מערכו וכמעט 3% מסוף 2007. השווקים הקטנים יחסית של עומאן ובחריין ספגו ירידות של כ־25% וכ־14% בהתאמה במהלך שלושת החודשים האחרונים. מי שבטוח ייפגע מהמשבר הוא ענף הביטוח במדינות המפרץ. הקשיים של ענקית הביטוח AIG השפיעו ישירות על חברות הביטוח במפרץ, שחלק ניכר מהשקעותיהן בוצע בחו"ל. ההערכה היא שכ־25% משוק הביטוח במפרץ היו קשורים ב־AIG שלה סניפים רבים באזור.

המשבר במצרים מחריף

המצב במצרים עדיין מעורר דאגה. עוד לפני פרוץ המשבר סבלה המדינה מאינפלציה מהירה. בספטמבר הרקיעה האינפלציה במצרים לשיא של 16 שנה - 23.6%. עם הידיעות הראשונות על המשבר הפיננסי בוול סטריט החל פיחות גם בשער הלירה המצרית. השילוב הזה של מטבע מוחלש, אינפלציה גואה, צפי כלכלי שלילי והקריסה בניו יורק הביא את המשקיעים הזרים למהר ולברוח משוק ההון המצרי. ב־25 בספטמבר המשקיעים הזרים היו אחראים לכ־50% מעסקאות המניות בבורסה המצרית. באותו יום הם מכרו מניות בשווי כולל של 33 מיליון דולר וגרמו לקריסת השוק. הבנק המרכזי של מצרים מעריך כי המשבר הפיננסי בארצות הברית ישפיע ישירות על השוק המצרי ויוביל להפחתת ההשקעות הזרות. מדובר בחדשות רעות עבור המשק המצרי שבשנים האחרונות כמעט 10% מהתוצר שלו היו מבוססים על השקעות זרות ישירות.

יש לציין כי המשבר הפיננסי מורגש במלוא עוזו דווקא בירדן. בשבועיים האחרונים נסגרו בממלכה 46 חברות שהציעו השקעות במט"ח ובשוקי ההון העולמיים. אלפי משקיעים קטנים איבדו את כספם ובעיתונות הירדנית מתוארות אוכלוסיות שלמות כ"מוכות אסון" בשל אובדן חסכונותיהן. רוב רובם של מנהלי החברות נמלטו מהממלכה. עם זאת, יש לסייג את הדברים ולומר כי גורמים בירדן טוענים כי אותן חברות ניצלו פרצה בחוק הירדני והונו את המשקיעים הירדניים ללא קשר למשבר הפיננסי בארה"ב. בכל מקרה ההערכה היא ש־700 מיליון דולר נגנבו ממשקיעים ירדניים קטנים והתחושה אצלם דומה לאלה של המשקיעים בוול סטריט.

לסיכום, מוקדם עדיין לקבוע את השלכות המשבר הפיננסי העולמי על המשקים הערביים. השפעה בוודאי שתהיה אולם היקפה אינו ידוע. בשלב זה ההתמודדות של המדינות העשירות במפרץ נראית מדודה ושקולה ומה שיותר חשוב - מותאמת לתנאי השוק. מטרתה למנוע התמוטטות זרזי צמיחה ולהפיג את האפקטים הפסיכולוגיים של המשבר. יש לזכור כי במדינות אלה אין בעיה של נזילות בשל הכנסות הנפט הגבוהות ואפשרות התמוטטות בנק מקומי נראית בשלב זה כבעלת סיכוי נמוך. מצד שני, נראה כי למשבר הפיננסי תהיה השפעה חיובית בדמות האצת תהליך המיזוגים במגזר הבנקאי במפרץ.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינפו פרוד מחקרים, העוסקת בייעוץ כלכלי ועסקי על שוקי מדינות ערב