פאנל קרנות הון סיכון זרות: "היזמים יקבעו מי מאיתנו ישרוד"

עד לפני שנים ספורות התחרו ביניהן קרנות ההון סיכון המקומיות על הבאת קרנות זרות כדי לבצע השקעות משותפות. קרנות ישראליות כגון ג'מיני, פיטנגו, ג'נסיס ואוורגרין ניסו למשוך לכאן קרנות כגון באטרי, קיינן וגריילוק. משקיע זר מביא איתו לא רק כסף אלא גם מוניטין, קשרים בעמק הסיליקון, ניסיון רב בהשקעות וראייה גלובלית.

הקרנות הזרות פעילות כיום בישראל יותר מאי פעם בעבר. הרומן של הקרנות הזרות בישראל החל עוד בשנות התשעים, כשהן פיקחו על ההשקעה מרחוק באמצעות נציגים שנשלחו מדי פעם לארץ. כיום יש להן לפחות נציג מקומי אחד, ישראלי, ומשרד. ארבע מתוך חמש הקרנות שהגיעו להתארח בפאנל קרנות ההון סיכון הזרות של "כלכליסט" פתחו את המשרד הישראלי שלהן ב־2006. לייטספיד מינתה השנה נציג ישראלי שני, באטרי הודיעה על הרחבת הסניף הישראלי עם העלאתם לארץ של שני שותפים יהודים מארצות הברית, וקרן נוספת - נורווסט - הודיעה לאחרונה על פתיחת משרד, לאחר שפעלה מרחוק מאז שנת 2000. הפעלת משרד ונציג בישראל מעידה בדרך כלל על כוונת השקעה בלפחות חברה אחת או שתיים.

גם במשבר הכלכלי הנוכחי קרנות ההון סיכון הזרות ממשיכות לגייס מיליארדים. קרן סקויה, לדוגמה, שפתחה בשנת 1999 את הנציגות הראשונה שלה מחוץ לארה"ב דווקא בישראל, גייסה בספטמבר השנה 920 מיליון דולר בעולם. הקרנות נורווסט ובאטרי הודיעו עוד באותו חודש על גיוס קרן של מיליארד דולר כל אחת. חלק מהסכום הזה יגיע גם לישראל. הקרנות מפעילות בדרך כלל סניפים גם בעמק הסיליקון, בבוסטון, בסין ובהודו, ואוספות עסקאות פוטנציאליות בכל העולם. החלטות על השקעה מקבלים השותפים הפזורים על פני הגלובוס.

הזרים משקיעים 200-300 מיליון דולר

סכום הכסף שהשקיעו כאן הקרנות הזרות בשנים האחרונות קשה לכימות. לפי דו"ח מאני טרי של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC, הסכום שהשקיעו קרנות ההון סיכון המקומיות בחברות ישראליות היה 148 מיליון דולר ברבעון השני של 2008, המהווים כ־51% מסך ההשקעות ברבעון. השאר מיוחס לקרנות זרות, אך גם למשקיעים פרטיים (אנג'לים) ולמשקיעים מוסדיים. ניתן להעריך את ההשקעה הכוללת של כל הקרנות הזרות ב־200–300 מיליון דולר בשנה.

העולם הפיננסי מתרסק, וחברות הון סיכון לא מצליחות לגייס קרן שנייה. מה אתם בכלל עוד עושים בישראל?

דודו גוסרסקי, קרן לייטספיד: "יש ירידה בהיקף ההשקעות, אך בניגוד למשבר הקודם היא אינה נובעת מבעיה בתעשיית ההייטק עצמה. אין ספק שיהיה קשה יותר לחברות סטארט־אפ לגייס כסף, ולאלה שכבר גייסו הייתי מציע לחסוך במשאבים. עם זאת, כמי שעבר את המשבר הקודם, ברור לכולנו שהצמיחה תחזור, ואסור לשכוח שאת ההשקעות הכי טובות עשינו בתקופת השפל הגדול של 2001–2002, כשהשוק היה בערך הנמוך ביותר. היזמים שמעזים ויוצאים לשוק דווקא בתקופה הזו הם אנשים שחשבו טוב מאוד על הרעיון שלהם לפני שעזבו מקום עבודה, כך שאיכות הרעיונות הפנויים להשקעה גבוהה יותר. לחברה ממוצעת לוקח לעשות אקזיט חמש־שש שנים. לכן כשבאים להשקיע בחברה צריך להסתכל לא על המצב כיום אלא לצפות איך יהיה המצב בזמן האקזיט המשוער של החברה. לעניין הקרנות שגייסו מיליארדים החודש, לא הייתי מסיק מכך על מצב השוק. קרנות שהצליחו להוכיח ביצועים טובים בעבר יגייסו גם בעתיד".

יזהר שי, קרן קיינן: "אין ספק שיש ירידה בהון הזמין להשקעות בהון סיכון. בחמש השנים האחרונות מסתמנת ירידה של 20% בהיקף ההון של הקרנות בעולם, וגם בישראל אנחנו רואים את התופעה הזו, אפילו בצורה קיצונית יותר. תעשיית ההון סיכון בישראל צעירה יחסית ועוברת תהליך של התבגרות. בשנה שעברה הושקעו בישראל 1.7 מיליארד דולר, אך ייתכן מאוד שהסכום הזה יצטמק למיליארד דולר או אפילו לחצי מיליארד. צריך להבין שהמשקיעים שלנו, שהם בדרך כלל קרנות פנסיה וגופים מוסדיים, הם אותם גופים שמשקיעים בקרנות הישראליות. הם שוקלים כל הזמן היכן להשקיע: האם בפרייבט אקוויטי, בקרנות הון סיכון או חלילה במשכנתאות. אנחנו צריכים לגרום להם להאמין בשוק הטכנולוגיה הישראלי, ורק שיתוף הקרנות המקומיות יביא לכך. האינטרס של הקרנות הזרות, דווקא בעת משבר, הוא שיהיו כאן קרנות ישראליות שניתן יהיה לעבוד איתן".

הגדולים יגדלו, הקטנים יעלמו

שרון אזולאי, קרן בלאמברג: "הקרנות שלא הוכיחו את עצמן לאחר הקרן הראשונה נעלמות או עוברות קונסולידציה, ולכן אני צופה שנראה יותר מגה־קרנות ופחות קרנות קטנות. קרנות בסדר הגודל שלנו, שמנהלות כ־100 מיליון דולר, ימשיכו לגייס עבור חברות בשלב המוקדם, למשל שלב הסיד, והקרנות הגדולות ישקיעו בחברות בוגרות יותר, בשלבי B והלאה".

יורם שניר, קרן גריילוק: "להערכתי, נמשיך לראות יציבות בהשקעות הזרות בישראל. למרות שיש משבר כלכלי כיום, נצא ממנו בתוך שנה־שנתיים. מי שיקבע אילו קרנות ישרדו הם היזמים שפונים אלינו, אלו שמייצרים עבורנו בסופו של דבר הכנסות. ככל שהתעשייה מתבגרת, קל יותר לראות אילו קרנות מצליחות להביא תשואות ואילו נכשלות. בארה"ב קרנות רבות נכשלות בגיוס קרן שנייה, אפילו יותר מאשר בישראל. אבל מה שצריך לעניין את היזמים הוא מה הקרן מצליחה לעשות בשבילם. במקרה זה הקרנות לא שונות בהרבה מחברות רגילות".  

יכול להיות שדווקא בתקופה גועשת יותר קל לכם להשקיע, מפני שערך החברות נמוך?

שרון אזולאי, קרן בלאמברג: "צריך להבדיל בין חברות בשלבים שונים. בשלב מוקדם צריך לדאוג שליזמים עדיין יהיה תמריץ לעבוד בחברה, לכן לא תהיה ירידה חדה בערכן של חברות צעירות. מצד שני, חברות בשלבים בוגרים יותר שורפות כסף רב ועדיין לא מוכרות, לכן יהיה להן קשה לגייס בשנה הקרובה. שם נראה את ירידות הערך הגדולות".

מה המשמעות של ההימצאות שלכם בישראל? הרי הקרנות שלכם משקיעות בכל העולם.

אבי דומושביצקי, קרן באטרי: "אנחנו לא שונים באופן מהותי מהקרנות המקומיות. חברות הפורטפוליו שלנו קיבלו כסף כדי לייצר ערך. משחק ההוכחה הוא בסוף זה שקובע".

דודו גוסרסקי, קרן לייטספיד: "כל תעשיית ההון סיכון בישראל אינה עולה על מאה איש, ותראו כמה עניין היא מייצרת. זה עולם קטן ששיתוף הפעולה בו רב על התחרות. אין היום השקעה שהקרנות הזרות מבצעות ללא הישראליות. עצם העובדה שאנו יושבים כאן היום היא ההוכחה שהקרנות הזרות חושבות שישראל היא אטרקטיבית. מספיק להעיף מבט ולראות כמה קרנות זרות החליטו השנה להרחיב את הפעילות שלהן כאן".

יכול להיות שנראה קרנות זרות משתפות ביניהן פעולה ללא קרנות ישראליות?

יזהר שי, קרן קיינן: "זה מצב אפשרי, אבל לא מתוך משהו עקרוני נגד הקרנות הישראליות, אלא מהיכרות משותפת של מנהלי הקרנות הזרות. לכל הקרנות יש בסופו של דבר אותה מטרה: לקדם את ההייטק הישראלי. מה שחשוב הוא בעיקר כמה הון זמין קיים להשקעות בהייטק הישראלי - וזה לא משנה אם הוא מגיע מהקרנות הישראליות או מהזרות".

ישראל היתה פעם מעצמה של תפוזים וליטוש יהלומים. יכול להיות שגם בתחום ההייטק צפויה דעיכה במעמד שלנו בעולם?

אבי דומושביצקי, קרן באטרי: "הסכנה תמיד קיימת. הנקודה הזו מעלה את שאלת ההתערבות הממשלתית. באבו דאבי הכריזו שהולכים להקים את האוניברסיטה הטכנולוגית הטובה בעולם, ללא קשר לסכום שיידרש לכך. ואצלנו? בוכים על בריחת מוחות כי אין לנו תקציבים לאוניברסיטאות. הדבר הכי חשוב במדינה הוא שיגיע לכאן כסף להשקעות, כי הוא יוצר מקומות עבודה, ומשכורות מייצרות מסים. הקרן שלנו, כגוף שמושך כסף למדינה, עשתה כבר פעמיים פרה־רולינג עם רשויות המס כדי להנמיך את המס במקרה של אקזיט - רק כדי להפוך את ההשקעה כאן לכדאית. אבל למה אנחנו צריכים לעשות את זה? כשאתה מביא קרנות גדולות וממוסדות שבאות עם כל הרצון לעשות כאן משהו, ורשויות המס משגעות להן את השכל, זה לא בדיוק משיג את המטרה של המדינה. אפילו לעשות באיי־אאוט בישראל זה קשה כי אתה צריך לחשוף את המשקיעים. המדינה חייבת ליצור קודם כל תנאים טובים יותר להשקעות זרות".

מה בעצם משיג יזם שמחליט לפנות לקרן הון סיכון זרה במקום לקרן מקומית?

יורם שניר, קרן גריילוק: "יזם צריך להחליט מהיכן יקבל את העזרה הטובה והיעילה ביותר. לקרנות זרות יש יכולת לעזור מחוץ לישראל, בגישה ללקוחות ולשותפים, בגיוס עובדים בחו"ל, בהבנת השווקים העולמיים. הקרן תעזור ליזמים בנקודות החולשה שלהם".

אבי דומושביצקי, קרן באטרי: "בניגוד לקרנות האחרות, אנחנו עובדים בקבוצות התמחות, שחשובות יותר מהמיקום הגיאוגרפי של כל שותף. אחד השותפים צריך ממש להתאהב ברעיון כדי להעביר אותו הלאה לאישור יתר השותפים. ההשקעה שלנו באנוביט הישראלית באה ישירות מארה"ב ולא באמצעותי, כיוון שהשותפים באמריקה הבינו את תחום התוכן יותר ממני. לעומת זאת, לי יצא להוביל עסקת השקעה בארה"ב. לגיאוגרפיה אין חשיבות היום, ומה שחשוב הוא לא איפה קל להשקיע אלא מהם סיכויי ההצלחה. פעם יזמים חשבו שנשקיע ונעלם אחרי ההשקעה. היום אני אוהב להכניס משקיף נוסף מהקרן האמריקאית, כך שאפשר יהיה להעביר אליו בזריזות את המקל אם החברה תרצה לעבור לארה"ב. זה הערך המוסף שאנחנו יכולים להביא, וגם הערך המוסף הגדול ביותר של קרן זרה".

אתם זוכים לראות יזמים מכל העולם. יש הבדל עקרוני בין יזם ישראלי, הודי או סיני?

יורם שניר, קרן גריילוק: "יזמים ישראלים הם גלובליים, הם מוכנים לנסוע לסין או לעבור לארה"ב. בניגוד להם, היזמים האמריקאים מפתחים מוצר שבנוי קודם כל לשוק האמריקאי, והסינים מעדיפים להתחיל עם השוק הסיני. עבור הישראלים כל שוק יעד נמצא במרחק נגיעה, אין להם העדפה ליבשת מסוימת, וזה בהחלט עוזר להם בתהליך".

שרון אזולאי, קרן בלאמברג: "התכונה יכולה להיות גם חיסרון. היזם צומח התוך תרבות ישראלית, וקשה לו לצפות כיצד יתנהג השוק בארה"ב או בסין".