השבוע: על סליחות וחשבון נפש

יום כיפור, המכונה במקורות גם יום טוב, הוא היום הירוק ביותר בשנה. עם ישראל מתהלך על רגליו, רוכב על אופניו ומפחית משמעותית את כמויות הזבל. וכך מולקולות החמצן משתובבות מטוהר, והדרך אל הרקיעים פתוחה למהדרין. תזמון מושלם לחשבון נפש.

ויש חשבונות לערוך. בערב יום הכיפורים הזה המשבר הכלכלי בארצות הברית מאיים עלינו לא פחות מאחמדינג'אד, ואחרי העימות הטלוויזיוני בין שני המועמדים לסגן נשיא ארצות הברית, שרה פיילין וג'ו ביידן, התסריט המסתמן מדאיג למדי. יש אפשרות, לא היפותטית בכלל, שבראש העולם החופשי תעמוד שרה מאלסקה, שתקרוץ לפוטין מבעד למשקפיה נטולי המסגרת. מקיין, ייבדל לחיים ארוכים, הוא לא אדם צעיר, ובבית הלבן עלולה לשבת מישהי שיודעת לחשוב עוד פחות מג'ורג' בוש, שאלוהים ירחם על כולנו. פיילין טוענת, לדוגמה, שהתחממות כדור הארץ היא רצון האל ולא מעשה ידי אדם. וכך, על פי ההיגיון שלה, אלוהים תקע לעצמו חור באוזון.

אני לא שוביניסטית או דמוקרטית תומכת אובמה כמו אופרה ווינפרי, אני רק עוד אזרחית של העולם המודאג.

גם הרשעתו של או.ג'יי סימפסון השבוע יכולה להיתפס בעיני האדם המאמין כסוג של התגלות אלוהית. 13 שנה אחרי שזוכה מרצח רעייתו מחמת הכסף, הורשע כוכב הפוטבול לשעבר בשוד מזוין על ידי חבר מושבעים גשמי עם זיכרון לטווח ארוך. שנאמר איזו מילה בעברית על צדק פואטי?

ובביצתנו הקטנה, ההרשעה של בועז יונה ערב יום הכיפורים בבית דין של מטה היא נגיעה מקומית בבועת הנדל"ן שהתפוצצה בוול סטריט. יונה התנפח מעבר למידתו, גלגל כספים, עיגל פינות והשלה את עצמו ואת לקוחותיו ביכולות לא לו. בעברית פשוטה הוא מכונה גנב. בדיוק כמו הבנקים באמריקה, שגלגלו, מינפו והתנפחו מעבר לשוויים הריאלי, קרסו, פשטו רגל. באנגלית פשוטה הם רימו את הציבור. בועז יונה ביקש את סליחתם של קוני הדירות והתקבל בקריאות גנאי. באמריקה בודקים עכשיו איך מבקשים סליחה כלכלית מחצי עולם.

מאחר שיום הכיפורים הוא חג שלנו נסכם את חשבון הנפש השבועי כאן בארץ הקודש. פוליטית - פנינו בינתיים קדימה, כלכלית - יש לנו הפרעה דו־קוטבית של הבורסה כמו בכל העולם, ותרבותית - כאן אנחנו זקוקים לטיפול פסיכולוגי ארוך טווח. אחרי "האח הגדול", התוכנית האחרונה שהתווספה לקובץ הריאליטי הבלתי נלאה, החלטתי לשגר פנייה ישירה לאלוהים. אלוהים יקר, האם עד כדי כך התייאשת מאיתנו?