סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: על מחשבה חופשית
תובנות על המשבר הכלכלי • עוד שירות לא שימושי של גוגל• למה נייר ועיפרון עדיפים על מחשב • אין תחליף לבינה האנושית • איך אפשר לנהל את החיים בתוך הדפדפן
שעה קלה בלי לדאוג לכלכלה
בשוקי העולם משתוללים המשקיעים וברחובות ערינו מכים על חטאים, אבל אנחנו עוסקים בדברים החשובים באמת. חששות לקרן הפנסיה? לאו דווקא. כמי שמבלים את החגים בשתיה כיד המלך אנחנו שמחים לדווח על האנטי-מבוכון החדש של גוגל. ענקית החיפוש השיקה את אחד השירותים הכי-לא-שימושיים אי פעם: פי'צר מניעת מיילים מביכים ב-Gmail. איך זה עובד? בטרם תוכלו לשלוח את המייל מלא החרטה לאקס/בוס, תידרשו להשיב על מספר שאלות מתמטיות פשוטות (לו הייתם פיכחים). מצד שני, כמו שאמר רן, "זה נועד לאנשים שדופקים את הראש בשעות וימים קבועים ויכולים לצפות את זה מראש. כמובן שזה לא שימושי עבורנו, שדופקים את הראש בכל יום ושעה". ואם כבר גוגל, במאמר ב-BusinessWeek רואים ב-Chrome, הדפדפן המפוקפק של גוגל, יותר מאשר תוכנה. לדברי אומייר האק, מדובר בגישה עסקית-כלכלית חדשנית וראויה לציון, שבמסגרתה יוצרת החברה סביבה והזדמנויות עסקיות למשתמשים - ממש כמו חברת תרופות שתשקיע בבניית בתי חולים. בגרדיאן טוענים מנגד, כי Chrome הגיע לעולם מסיבה מאוד פשוטה: ענקית החיפוש נזקקה לדפדפן עבור מערכת ההפעלה אנדרואיד. ואיך מכל יצרניות הסלולר דווקא HTC זכתה להגשים את ה"חלום" של גוגל? בראיון למגזין Fast, מגלה מנהל השיווק של החברה, ג'ון וואנג, את סוד ההצלחה: לחשוב מחוץ לקופסה, לטעות הרבה ולהעז. מאחר שאי אפשר בלי להתייחס למה שה-Time מכנה "Depression 2.0", הנה כמה תובנות: בניגוד לעמיתיו, הבלוגר והמשקיע פרד ווילסון משוכנע שעדיין מוקדם להספיד את מודל החינם. העיתונאי והבלוגר קלייב תומפסון מחווה דעתו על מחקר חדש, על פיו מנהלים מעל גיל 30 מקימים סטארטאפים לא פחות חדשניים מעמיתיהם עטויי החיתולים. תומפסון סבור שלראשונים יש עתיד הרבה יותר ורוד. ובאתר Edge מציעים קורס קצר בכלכלה התנהגותית, שמקורו בהרצאותיהם של ריצ'רד טאלר, דניאכל כהנמן וכמה מהכלכלנים המהוללים בתבל. ואחרון על כסף: כיצד אפשר להרוויח מבלוגים והאם הבלוגים הריווחיים הם אלו שבאמת ראויים לקריאה?מחשבה חופשית
הפסיכולוג ההולנדי כריסטוף ואן נימוואגן מצא שנייר ועיפרון מעודדים יצירתיות רבה יותר מאשר מחשבים. פרופ' מייקל לדי, שניתח את נתוני המחקר, מסביר שמה שחשוב הם לא החומרים (עופרת או נייר), אלא הנכונות שלנו לסמוך על תבונתנו אנו במקום לצפות לאיזה אייקון שיציל אותנו. ואפרופו בינה מלאכותית, הסינגיולריטי, אותה ספק תנועה ספק דת, שמקדמיה (ביניהם ד"ר ריי קורצוויל), סבורים שבני האדם יחיו לנצח הודות לשילוב בין גוף מכני למוח אנושי, מדאיגה לא מעט אנשים. קווין קלי, הוגה ואוטופיסט לא קטן בפני עצמו, מרגיע את החששות וקובע: thinkism פשוט לא עובד; אין תחליף לבינה האנושית.ג'סמין ווסט, ספרנית ובלוגרית, חושבת שהסכנה האמיתית למחשבה חופשית היא לאו דווקא מכונות, או בני אדם כמו שרה פיילין (סגנית הנשיא המיועדת של הסנטור ג'ון מקיין), שדורשים מספרנים להעלים ספרים. האויבים האמיתיים, לדבריה, הם מי שכובלים אותנו בהסכמי שימוש דרקוניים, מאלצים אותנו לשדרג ללא צורך אמיתי, מציגים את עצמם כמגינים עלינו ומעודדים אותנו לא להבין מימיננו ומשמאלנו.
במגזין The Atlantic מתפרסמים מדי פעם סרטוני וידאו שבהם מציגים יוצרים ואישים בולטים את משנתם. לא מזמן עלה לאתר סרטון שבו הקולנוען דיוויד לינץ' מדבר על רעיונות, מחשבות, יצירתיות ומה שביניהם.
antisocial notworking הוא פרויקט תרבותי, שמנסה לבחון בעינים חדשות את הצירוף "Social Networking", אותו תופסים אנשי האתר כציני וריק מתוכן. בין שאר הפירוקים וההרכבות אפשר למצוא שם את וויקיפדיה, וורדפרס, בלוגר, סקנד לייף ואחרים.
Wired חוגג 400 שנה לטלסקופ, ומגדיר אותו כהמצאה ששינתה את חיינו, את הדרך בה אנו מביטים בעולם (תרתי משמע) ואת אופן המחשבה שלנו. ועוד המצאה ששינתה את חיינו היא קובץ ה-MP3. הידעתם שהשיר הראשון שנוצר בעולם בפורמט הפופולרי היה Tom's Diner של הזמרת סוזן וגה? המדען שפיתח אותו אמנם משוכנע שאיכות השמע שהצליח להפיק מהקובץ המכווץ מושלמת, אבל לווגה, לודיטית לא קטנה, יש השגות. בפוסט שפירסמה בניו יורק טיימס יש עוד גילויים מעניינים אודות חייה והקריירה שלה. ב-Creative Synthesis מתלהבים מסרטוני "איך עושים...?", וטוענים שתמיד מלבב לדעת כיצד נוצרו הדברים שאנחנו משתמשים בהם, למרות שלעיתים הווידאו הוא לא יותר מתרגיל יח"צ מבריק.
2 תגובות לכתיבת תגובה