כך ניזהר מזרים: המוסדות הפיננסיים שהסתבכו ומנהלים פעילות גם בישראל

ככל שגלי ההדף של המשבר הנוכחי חוצים יבשות, המציאות הפיננסית החדשה שאיתה ניאלץ לחיות בתקופה הקרובה היא שגם המוסד הפיננסי השמרני מכל, הבנק - בייחוד אם הוא זר - אינו חסין מכל. עם המציאות הזאת צריכים להתמודד לא מעט ישראלים המחזיקים פיקדונות בבנקים זרים שפועלים בארץ ומנהלים את השקעותיהם דרכם.

"כלכליסט" בדק מה יכול לקרות לכסף הישראלי בבנקים הזרים ואילו הגנות עומדות לרשות הצרכנים הישראלים.

בישראל פועלים ארבעה בנקים זרים שלהם רישיון לפעול בדרך מלאה - סיטיבנק, HSBC, BNP Paribas וסטייט בנק אוף אינדיה. יש להם אפשרות לפעול בארץ בתנאים דומים לאלו המותרים לבנקים המקומיים ותחת עינו הפקוחה של המפקח על הבנקים בישראל, אך "אין כל גיבוי של ממשלת ישראל לגבי בנקים זרים", מציין עו"ד משה הולצמן ממשרד ארנון גרפי.

נוסף על כך יש בנקים זרים הפעילים באמצעות נציגות מקומית, וארבעה מהם - סיטיבנק, HSBC,UBS ודויטשה בנק - חברים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. נציגויות הבנקים הזרים רשאיות לעסוק במתן מידע ובהפניית לקוחות פרטיים ומוסדיים לבנק הזר בחו"ל. גם הכוכבים הראשיים של המשבר הנוכחי - בנקי ההשקעות ליהמן ברדרס, מריל לינץ', גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וג'יי.פי מורגן - פועלים בזירה המקומית.

בעשור האחרון הבנקים הזרים בישראל הגבירו נוכחות ופעילות בתחומי הבנקאות הפרטית. למרבה המזל, כניסתם של הבנקים הזרים למשקי הבית נשארה בגדר תוכניות נייר בלבד. בכך נחסכו מאיתנו תמונות של ישראלים מודאגים שכספם מופקד בבנקים שהולאמו, נמכרו או שנלחמים לשרוד כאשר מניותיהם סופגות מפולות.

הבטן הרכה

פיקדונות או פיקדונות מובנים בבנקים זרים הם הנקודות הרגישות ביותר כרגע. "הרבה תלוי באיזה בנק מדובר, אם הדירוג גבוה, אין חשש לכסף", אומר ירון שקדי, ראש דסק ארצות הברית בקמאליה שוקי הון. "יש לנו ספקות באשר לפיקדונות אצל הברוקרים כמו מריל לינץ' וגולדמן זאקס, ומומלץ להעביר את הפיקדונות לבנקים הזרים החזקים יותר (דירוג של טריפל A לפחות) או אפילו לבנקים המקומיים, בעיקר כאשר מדובר במוצרים מובנים שבהם הסחירות נמוכה, וכעת השקיפות מאוד נמוכה.

יש לעקוב אחרי המוצרים המובנים ובמקרה של ספקות לא להתבייש, לשאול ולבקש הרחבה או פירוט בנוגע ליכולות הנזילות מהנציגים של הזרים בארץ".

לדברי יהודה לוי, מנכ"ל HSBC ישראל ונשיא איגוד הבנקים הזרים בישראל, "יש הבדל במעמד של לקוחות שמפקידים בבנק בפיקדון כספי לבין אלה שקונים ניירות ערך. ללקוחות שפנו לנתיב של פיקדון כספי בבנק שנקלע לקשיים יכולה להיות בעיה לקבל את הכסף או לפחות חלק ממנו. לאנשים שקנו ניירות ערך בבנק אין כל חשש. הבנק בעצם משמש כ'שומר' בלבד של ני"ע שנקנו ולא הבעלים שלו. כלומר אם משקיע קנה איגרת חוב של ממשלת ארה"ב, היא זו שחייבת לו את הכסף ולא הבנק הזר".

לאור המשבר בשווקים ממליץ לוי לעקוב אחר דירוג הבנקים ונותן כמה טיפים איך לבחור בנק זר טוב. "ראשית יש לבדוק את ה'רייטינג' של הבנק. באחרונה ובעקבות המשבר בשווקים היו שינויים במצבם של בנקים רבים, לכן יש להתעדכן.

מעבר לכך, יש לבדוק את הרווחיות של כל בנק בשנתיים האחרונות ולראות אם היא יציבה. לבדוק את התנהגות המניה שלו ואת התנהגות ה־CDF, מכשיר המצביע על הערכת הסיכון שהשוק נותן לאותו בנק. אם הוא עלה, זה סימן לא טוב".

מה כדאי לבדוק

הביטוח על הפיקדונות בבנקים בארה"ב ובגרמניה הוגדל באחרונה אך בצרפת ובשוויץ נותר ללא שינוי. בישראל פעילים לא מעט בנקים צרפתיים ושוויצריים כמו U.B.P ו־BNP. סגולה אלטמן, מייסדת אלטמן ייעוץ, מציינת כי באנגליה עבר חוק חדש שנקרא FSMA שיצר רגולטור אחד לכל הבנקים באנגליה, ושבמסגרתו יש תוכנית פיצוי. "אך לא ברור מלשון החוק אם בנק אנגלי מאושר שפועל בישראל (דוגמת HSBC) יוכל ליהנות מתוכנית הפיצוי".

בישראל, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, בצד המשפטי הפורמלי מפקידי פיקדונות הכי פחות מוגנים. אין ביטוח פיקדונות ואין עדיפות נושים. אין עדיפות על בעלי איגרות חוב, למשל.

עו"ד עופר חנוך, שותף וראש מחלקת בנקאות ופיננסים במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג, אומר: "אם הפקדת ב־UBS שוויץ, למשל, אתה נתון לחוקי אותה מדינה שאליה משתייך הבנק ושבה הוא מפוקח". הוא מונה שלושה קריטריונים שלפיהם על הצרכנים לבחון עד כמה הם מוגנים:

1. אם יש ביטוח פיקדונות או אין. הביטוח יכול להיות מדינתי (ואז יש לבחון עד איזה סכום) או עצמאי (ואז השאלה היא האם רכשת ביטוח ומה שווה חברת הביטוח?). על פי תוכנית ההגנה המוצעת בארה"ב, הולכים להגדיל את הסכום ל־250 אלף דולר.

2. עדיפות לבעלי פיקדונות. יש מדינות שבהן יש עדיפות לבעלי פיקדונות במקרה של קריסת הבנק, לפני נושים אחרים של הבנק. זה המצב למשל בצרפת ובגרמניה.

3. חשיבות הבנק למדינה. ההיסטוריה מראה שככל שהבנק משמעותי יותר למדינה, היא לא תאפשר לו

להתמוטט.

הערך המוסף

דורון כהן, מנכ"ל בנק רוטשילד ישראל, מצביע על היתרון שיש לבנקים הזרים על פני המקומיים. "ההבנה שלהם גדולה יותר מאשר אנליסטים ישראלים". לעומתו אומר שקדי: "כאשר תהיה התאוששות כדאי לפעול תחת הסיסמה 'קרוב לעין קרוב ללב' ולחסוך מאיתנו את החשיפה למינופים הדרמטיים של הבנקים הזרים". שחר אורבך, מנהל פיתוח עסקי של סיטיבנק איי.פי.בי, סבור שהבדלי התרבויות משמעותיים: "הישראלי קופצני, ודורש לדעת מה קורה בתיק שלו בתדירות גבוהה".