אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההחלטה בעניין וריפון: מחלוקת בקרב משפטנים סביב החלת דין זר על חברות דואליות צילום: עמית שעל

ההחלטה בעניין וריפון: מחלוקת בקרב משפטנים סביב החלת דין זר על חברות דואליות

באחרונה נפסק באופן תקדימי כי על חברה הרשומה למסחר בתל אביב ובבורסה זרה יחול הדין הזר. הפסיקה החדשה כבר מעוררת ביקורת רבה: "מדובר בהחלטה בעייתית שניתנה בעקבות מקרה קיצוני, אך השלכותיה הן רחבות טווח"

12.10.2008, 09:19 | איתי הר אור

פסיקתו התקדימית של בית המשפט המחוזי מרכז, שלפיה חברה הנסחרת בת"א ובבורסה זרה, ושעליה חל הסדר "הרישום הכפול" שבחוק ניירות ערך, תהיה אחראית לפי הדין הזר, מעוררת מחלוקת בין בכירי המשפטנים.

בית המשפט פסק לפני כחודש כי הדין החל על חברות שהסדר "הרישום הכפול" הקבוע בחוק ניירות ערך חל עליהן הוא הדין הזר. הפסיקה התקדימית ניתנה לאחר שחברת וריפון האמריקאית, הנסחרת גם בבורסה בתל אביב, נתבעה בבית משפט בישראל בידי אחד מרוכשי מניותיה.

 

הילה גרסטל. המשפטנים טוענים שנותרו שאלות פתוחות, צילום: עמית שעל הילה גרסטל. המשפטנים טוענים שנותרו שאלות פתוחות | צילום: עמית שעל הילה גרסטל. המשפטנים טוענים שנותרו שאלות פתוחות, צילום: עמית שעל

 נשיאת בית המשפט, הילה גרסטל, פסקה בתביעה נגד וריפון,הנתבעת גם בארצות הברית, כי חברות זרות הנסחרות בארץ בהתאם להסדר הרישום הכפול, ואשר התאגדו במדינה זרה, יחול לגביהן דין המדינה שבה התאגדו. בכך למעשה הוכשר "יבוא" של דין אמריקאי והחלתו על חברה הנתבעת בישראל. ההשלכות לגבי פרשת וריפון הן שהדבר עשוי להביא למחיקת ההליך המתנהל נגדה בישראל.

"היה רצון למנוע סיבוך"

הסדר הרישום הכפול שבחוק ניירות ערך הישראלי קובע כי בתנאים מסוימים, חברה זרה שהתאגדה בחו"ל, והנסחרת בבורסה בתל אביב, יכולה להגיש את דיווחיה על פי דין המקום שבו התאגדה, לרבות הגשת העתקים מדו"חותיה הכספיים שנערכו על פי הדין הזר.

עו"ד אהרן למפרט ממשרד נשיץ, ברנדס ושות' טוען, מצד אחד, כי מדובר בפסיקה הגיונית, המקדמת את המטרה של הסדר הרישום הכפול. עם זאת, הוא מוסיף כי ייתכן שבית המשפט הושפע מנסיבות העניין, וכי בנסיבות אחרות אפשר והיה נפסק אחרת: "בהחלט ייתכן שהפסיקה התחשבה בכך שכבר הוגשו נגד וריפון תביעות בחו"ל, והרצון היה למנוע מלסבך את המקרה בכך שבתביעות בחו"ל יהיה צורך לבדוק את הדין בישראל".

למפרט מציין כי בהיבטים עובדתיים אחרים ייתכן שהפסיקה יכולה להיות בעייתית. "מה היה קורה לו היתה מוגשת התביעה נגד וריפון רק בישראל? האם גם אז יחול הדין האמריקאי?", שואל למפרט ותוהה, "במקרה שבו רוב בעלי המניות הנם ישראלים - האם גם אז יחול הדין הזר?".

"בית המשפט התבלבל"

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, ראש לימודי התואר השני במרכז הבינתחומי בהרצליה, תוקף את פסק הדין מכיוון אחר: "הליקוי המרכזי הוא שבקשת וריפון היתה למחוק את התביעה בישראל בשל קיומו של דיון מקביל בארצות הברית. ואולם, זוהי למעשה שאלה של קביעת הפורום הנאות, וכדי להכריע בשאלה זו, כלל אין צורך לדון בשאלת הדין החל". פרוקצ'יה מסביר כי "בית משפט אמריקאי יכול לדון בסכסוך על פי הדין הישראלי, ובית משפט ישראלי יכול לדון בסכסוך על פי הדין האמריקאי". לכן, טוען פרוקצ'יה, "כל הדיון בשאלת הדין החל הוא אמרת אגב בלבד - ואין לו ערך תקדימי".

עוד טוען פרוקצ'יה, כי בית המשפט מבלבל בין דיני החברות לבין דיני ניירות ערך: "קביעת הדין החל נחתכת על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, שלפיו דיני החברות נקבעים על פי דיניה של מדינת הרישום ודיני ניירות ערך הם הדינים של המקום שבו הונפקו". עוד מבהיר פרוקצ'יה, כי "אמנם דיווחים הנערכים על פי דין זר קבילים בישראל, אך לשאלה מה דינו של מי שדיווח על פי הדין הזר דיווח מטעה, אין תשובה בחוק ניירות ערך. בעניין המדווח על פי דין זר דיווח שהוא מטעה, לפי דעתי הדין החל בישראל על חברה דואלית הוא הדין הישראלי".

"הפסיקה מתאימה לרוח התקופה"

לעומת עו"ד למפרט ופרופ' פרוקצ'יה, ד"ר אירית חביב סגל, מומחית בתחומי דיני החברות וניירות ערך, שמחה על התוצאה: "חשיבות הפסיקה היא בכך, שעד עתה נטו בתי המשפט להרחיב את סמכויותיהם ולפרש את החוק באופן שמקנה להם את הסמכות לדון באותו מקרה". לדבריה, "פסיקה זו מחזירה אותנו לדרך המלך, שלפיה, בתנאים מסוימים, הדין החל הוא הדין הזר".

חביב סגל מוסיפה כי הסיבה לחשיבות פסק הדין קשורה למגמה העולה מן הפסיקה הישראלית בשנים האחרונות, העוסקת בסוגיית הפורום הראוי לדון בתביעות שיש בהן פן בינלאומי: "ביחס לברירת הפורום, גוברת הנטייה השיפוטית לנטוש את ההלכות המסורתיות של 'בחירת הפורום הנאות' על פי בחינת 'מרב הזיקות של התובענה', לטובת גישה שיפוטית שלפיה, די בכך שמתקיימת זיקה משמעותית אחת לישראל, על מנת שהתובענה תוכל להידון בישראל".

עוד מציינת חביב סגל לטובה, כי "בית המשפט מבהיר שאם נחשוף חברות דואליות לתביעות מקבילות בשני מקומות שיפוט, נרתיע חברות מרישום כפול, ונכביד עליהן במשטר משפטי בלתי אפשרי שבו עליהן לציית לשני תחומי שיפוט".

עו"ד שירי שחם, שותפה במחלקת תאגידים וניירות ערך במשרד יגאל ארנון, מסכימה לדברי חביב סגל, וטוענת כי "תקדימיות הפסיקה היא בכך שאם התוצאה היתה הפוכה, הדבר היה מקשה על הבורסה בארץ לשכנע חברות שנסחרות בארה"ב להיסחר גם בתל אביב, דבר שהוא אינטרס מובהק של הבורסה הישראלית".

תגיות