פסטיבל הטלוויזיה בקאן: קונים-מוכרים

את מנהלי הרכש של חברות הטלוויזיה תמצאו בחול המועד בעיר קאן בצרפת, שם מתקיים ה־MIPCOM, פסטיבל התוכן שצפויים להשתתף בו נציגים מכ־100 מדינות ויותר מ־14 אלף נציגים ממאות גופי שידור וחברות הפצה.

הפסטיבל מתקיים כבר יותר מ־20 שנה, אבל בשנים האחרונות, כשהנציגים הישראלים מתחילים לא רק לרכוש אלא גם למכור פורמטים, חשיבותו בתעשייה המקומית עולה.

"יש באז סביב ישראל. הדיבור הוא שהתכנים הישראלים מיוחדים, שיש בהם משהו מרענן וחדשני", אומרת מיכל נשיב, מנכ"לית דורי מדיה קונטנינדוס, שמפיצה בעולם את "בטיפול" (למעט העסקה עם HBOׂ) ואת "עבודה ערבית". לדבריה, "אם בעבר התעניינו בתכנים ובערוצים שלנו בעיקר חברות מאירופה, מהשנה שעברה יש התעוררות של קונים מאסיה, מדרום אמריקה ומארצות הברית".

וכך ייצאו מישראל השנה לבדוק את החידושים ולהציע את מרכולתם נציגי קשת, רשת, ערוץ 10, HOT ו־yes וגם חברות הפקה והפצה, בהן דורי מדיה, ארמוזה פורמטס וענני תקשורת. "מיפ תמיד מביאים את הבשורה", אומרת קרן שחר מקשת, "אנחנו נוסעים לחפש את הפורמט החדש והרענן שטרם נראה ולבדוק רכש עבור ערוץ ביפ. בנוסף אנחנו מגיעים עם קטלוג המוצרים שלנו, שכולל השנה לראשונה את הפורמט המקורי של השעשועון 'השעון' לצד 'ה־X המיתולוגי', 'היורש' ו'מסודרים'. מעבר למכירת פורמטים אנחנו מעוניינים למכור מוצר As Is, בדיוק כמו שאנחנו הישראלים רוכשים תוכן אוסטרלי או אנגלי או אמריקאי. אנחנו מנסים לחנך את השוק לצפות במוצר ישראלי איכותי".

ארז טל. מחלוצי מכירת הפורמטים | צילום: צביקה טישלר

בעוד בקשת מנסים לחנך את העולם, בענני תקשורת מכוונים מראש למכירה לחו"ל. "אני מאמינה שאנחנו החברה הראשונה שמפיקה מלכתחילה לשוק הבינלאומי", אומרת סיגל שלדג, מנהלת הפעילות הבינלאומית בענני תקשורת, "אנחנו מפיקים תוכניות כמו 'דואט', שמספקת מפגש בין תרבויות סביב אוכל, ובו המנחה נפגשת עם שפים מרחבי העולם, או 'Market Value', שמציגה שווקים ברחבי העולם. אלה תוכניות שאנחנו קודם כל מפיצים ברחבי העולם ורק אחר כך יעלו בערוצים שלנו בישראל".

עבודת הכנה

הפעילות בפסטיבל אינטנסיבית מאוד, וגם עבודת ההכנה הקודמת לו מתישה. "יש הרבה אלמנטים נעימים ומעניינים בעבודה הזאת, ומיפ הוא לא אחד מהם", מספרת דנה שטרן מ־yes, "הפסטיבל בנוי משלושה בנייני ענק מחוברים, והמשתתפים רצים מפגישה לפגישה, כל אחת בת חצי שעה עד שעה. אם קבעת עם מישהו לארוחת צהריים יש לך שעה וחצי. מדובר בעסקאות מורכבות, והדברים נחתמים סופית רק אחרי שהפסטיבל נסגר ונשכח", היא אומרת.

"השנה אני מגיעה ל־50 פגישות אינטנסיביות, בעיקר כדי ליצור ולתחזק קשרים. בודדים המקרים שבהם בתום פגישה של חצי שעה מישהו חותם על הקו המקווקו, וגם זה אם המשא ומתן התחיל כבר לפני מיפ".

"יש לנו השנה כ־30 פגישות בשלושה ימים, לא כולל הסגירות הסופיות שנערכות אחרי פגישות ההתרשמות במיפ", מוסיפה שלדג.

סוגי העסקאות שנערכות מגוונים: מאופציה שעבורה משלמים כמה אלפי דולרים בודדים, ועד פרקים מוכנים העולים עשרות אלפי דולרים, בהתאם לגוף המשדר או המפיץ והמידה שבה הוא מוכר בעולם. כך לדוגמה מפיק ישראלי ירכוש אופציה לסדרה כמו "הישרדות" או "רוקדים עם כוכבים" תמורת סכום נמוך יחסית. אם הצליח לעניין זכיינית בשידור הפורמט בגרסתו הישראלית, ירכוש את הסדרה בסכום מלא. כאשר מעוניינים לרכוש סדרה כמו "אבודים" או "נמלטים", התשלום הוא עבור הסדרה, מספר העונות שישודרו ומספר הפעמים שבהם תשודר.

"מיפ זה יותר משאלות "פורמט כן או לא", אורן גזית מנהל פיתוח תוכניות ברשת, "מיפ עכשיו זה פלטפורמות חדשות, איך לשלב טלוויזיה עם מדיות נוספות". אבל הישראלים מגיעים לפסטיבל בעיקר כדי לחפש את הדבר החם הבא. אז מה יהיה לנו השנה? "לא פורמט ספציפי, לא יחפשו רק ריאליטי או רק שעשועונים", אומרת שחר, "המגמות המתחזקות הן מתחום האימה, כמו שפעם היה 'אפקט הפחד'. עוד חזקים פורמטים של תוכניות אוכל ופורמטים של תוכניות שידוכים. גזרה נוספת שמתחזקת היא בידור עם ערך חינוכי, 'סופר נני' למשל".

מה קשת מחפשת השנה?

"אם הייתי יודעת לא הייתי מספרת, וגם הייתי הרבה יותר רגועה לפני הנסיעה".