אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל איזיצ'יפ: "אין חברות שבבים שצומחות כמונו" צילום: ערן יופי הכהן

מנכ"ל איזיצ'יפ: "אין חברות שבבים שצומחות כמונו"

אלי פרוכטר, מייסד ומנכ"ל החברה, לא מבין למה מחזורי המסחר במניה נמוכים, ותולה את האשמה בהיעדר כיסוי מצד אנליסטים. אבל עם הוצאות נמוכות ותחזית לעלייה חדה במכירות, לא פלא שאיזיצ'יפ שווה כמו חברה בינונית במדד ת"א-100

15.10.2008, 09:31 | עומרי כהן ותומר קורנפלד
חברת המעבדים מיקנעם איזיצ'יפ סמיקונדקטור (לשעבר לנאופטיקס) הצליחה להחזיק את הראש מעל למים עד לגל הירידות האחרון. אבל בחודש האחרון נאלץ המייסד והמנכ"ל אלי פרוכטר לחזות במניית החברה מאבדת יותר ממחצית ערכה במסגרת המפולת הכללית בשוקי ההון בעולם.

פרוכטר אומר שקריסת המניה קשורה למצוקת המזומנים של המשקיעים, ולא לביצועי החברה. "בעסקים שלנו הכל נראה בסדר. החברה ממשיכה להיראות טוב בדיוק כמו לפני חודש־חודשיים, ולא קרה שום דבר שיכול להסביר את הנפילה האחרונה במניה", אומר פרוכטר בראיון ל"כלכליסט". "שמעתי מבעלי מניות שלדעתם המניה שלנו נפלה לאחר שבנקים תפסו תיקי השקעות שהוחזקו כבטוחות כנגד הלוואות ומכרו אותם בשוק. המניה שלנו נסחרת במחזורים נמוכים, ולכן מכירות גדולות גרמו לירידות גדולות".

עיקר המסחר במניות איזיצ'יפ מתרכז בבורסת נאסד"ק, אולם המניות רשומות למסחר גם בבורסת תל אביב, שם החברה נחשבת לעוף מוזר. איזיצ'יפ נסחרת לפי שווי של 662 מיליון שקל. הרוב המכריע (76%) של מניותיה מוחזק בידי הציבור, אבל המשקיעים המוסדיים בישראל מתרחקים ממנה, ומניית החברה מרכזת מדי יום בת"א מחזור קטן של כמה עשרות אלפי שקלים. זו הסיבה שהיא אינה נכללת במדד ת"א־100, אף ששווי השוק שלה מדרג אותה סביב המקום ה־66 המכובד ברשימת המניות במדד, לפני חברות כמו גילת ומטריקס.

פרוכטר. "אנחנו ממשיכים להסתכל כל הזמן על כניסה לתחומים נוספים שיגדילו את פוטנציאל השוק שלנו", צילום: ערן יופי הכהן פרוכטר. "אנחנו ממשיכים להסתכל כל הזמן על כניסה לתחומים נוספים שיגדילו את פוטנציאל השוק שלנו" | צילום: ערן יופי הכהן פרוכטר. "אנחנו ממשיכים להסתכל כל הזמן על כניסה לתחומים נוספים שיגדילו את פוטנציאל השוק שלנו", צילום: ערן יופי הכהן

איזיצ'יפ עוסקת בפיתוח מעבדי רשת להעברת נתונים במהירות גבוהה. לפי שעה היא מציגה תוצאות כספיות של סטארט־אפ בשלב הצמיחה המהירה, ומכאן נגזר שווייה הגבוה בשוק. השווי הזה אינו מפתיע את פרוכטר: "בהסתמך על הלקוחות שיש לנו, המשקיעים צופים צמיחה גדולה מאוד בחברה בשנים הקרובות. אין הרבה חברות בתחום השבבים שצומחות כמונו. אמנם עדיין מדובר במספרים קטנים, אבל זה מתחיל לגדול, וצמיחה של עשרות אחוזים בשנה מושכת תשומת לב".

אתם שווים היום כמו חברות גדולות וחזקות מכם, אף על פי שקופת המזומנים שלכם קטנה בהרבה משלהן. איך אתה מסביר את זה?

"שווי נגזר מהציפיות לתוצאות. אנחנו חברה שעובדת ברמת הוצאות נמוכה מאוד, שתעמוד השנה על כ־17 מיליון דולר, וזאת למרות כל השינויים בשער הדולר שגרמו להרבה מאוד חברות ישראליות להעלות את תחזית ההוצאות שלהן. חוץ מזה, אנחנו עובדים ברמות גבוהות של רווחיות גולמית בתחום המוליכים למחצה. עד סוף השנה יגיע הרווח הגולמי שלנו ל־70% מההכנסות, ככה שעם רמת הוצאות נמוכה יחסית ותחזית לגידול חד מאוד במכירות, אנחנו לא יכולים להסביר למה עדיין נותנים לנו את הערך שנותנים לנו".

איזיצ'יפ מפתחת את המעבדים שלה עבור נתבים גדולים המותקנים במרכזיות של ספקיות שירותי תקשורת. את המחצית הראשונה של 2008 היא סיימה ברווח נקי של 1.8 מיליון דולר (בניכוי הוצאות והפחתות שאינן במזומן), וזאת הודות לזינוק של 77% בהכנסות ל־15 מיליון דולר (לעומת התקופה המקבילה אשתקד). את המעבדים מייצרת איזיצ'יפ במפעלי יבמ ו־TSMC.

לדברי פרוכטר, רמות המסחר הנמוכות במניה בהחלט מעניינות אותו כמנכ"ל, אך הוא אינו מתכוון לנסות ולהגדיל אותן באמצעות הנפקת מניות נוספת. "החברה רווחית ובעלת מזומנים בהיקף של 45 מיליון דולר, כך שאני לא רואה אותנו יוצאים להנפקה בזמן הקרוב", מדגיש פרוכטר. הגדלת נפח המסחר תושג להערכתו כאשר יחלו אנליסטים לסקר את החברה. "רמות המסחר בתל אביב קרובות לאפס, אבל גם בנאסד"ק המחזורים קטנים יחסית. הסיבה העיקרית לכך היא שאיזיצ'יפ מעולם לא הפכה להיות חברה ציבורית דרך הנפקה, ולכן לוותה בידי בנקי השקעות ולא זכתה לסיקור של האנליסטים שלהם. אני לא חושב שיש עוד חברה כמונו במצב כזה, אבל אני כן חושב שיהיה לנו כיסוי אנליטי בתוך שנה, פשוט כי יש עניין למשקיעים והם רוצים לראות כיסוי", אומר מנכ"ל החברה.

פרוכטר, מהנדס חשמל בהשכלתו, הקים ב־1990 את חברת לנאופטיקס שעסקה בפיתוח מוצרים לתקשורת ארגונית, ושלוש שנים לאחר מכן הנפיק אותה בנאסד"ק. ב־1999 החליט להעביר את מיקוד הפעילות לתחום מעבדי הרשת. הוא הקים את איזיצ'יפ טכנולוגיות, פיצל אותה מלנאופטיקס והביא חמש קרנות הון סיכון שהזרימו לחברה הצעירה 60 מיליון דולר. לפני כמה שנים החל פרוכטר בתהליך הפוך של מיזוג לנאופטיקס ואיזיצ'יפ טכנולוגיות באמצעות החלפת מניות לפי יחס אחזקות זהה, כלומר תמורת כל אחוז אחזקה במניות החברה־בת קיבלה כל אחת מהקרנות אותו אחוז אחזקה במניות החברה־אם - ללא קשר לשוויין בשוק. התהליך הסתיים בסוף 2007, ובעקבותיו שינה פרוכטר את שמה של לנאופטיקס לאיזיצ'יפ סמיקונדקטור. המטרה היתה לאחד את שתי החברות תחת השם איזיצ'יפ ולסיים את הבלבול.

לא ינסו לעשות הצפה

שלוש הקרנות הראשונות שביצעו את החלפת המניות, אייפקס, נוקיה וסטאר, כבר הספיקו למכור בשוק את כל אחזקותיהן בחברה־אם. השתיים האחרות, גולדמן זאקס ו־JK&B קפיטל, ביצעו את ההחלפה רק אשתקד. הן עדיין מחזיקות במניות איזיצ'יפ סמיקונדקטור בשיעורים של 10.4% ו־11.1% בהתאמה. באחרונה הגישה איזיצ'יפ תשקיף לרישום המניות של גולדמן זאקס ו־JK&B קפיטל שמאפשר את מכירתן בשוק. עם זאת, לדעת פרוכטר שתי הקרנות טרם מכרו ואין להן כוונה לעשות זאת ברמות המחירים הנוכחיות.

"שתי הקרנות כנראה ימכרו את המניות בצורה מסודרת בשוק, בטח באמצעות הפצה מרוכזת של בנק השקעות. אף אחת מהן לא תנסה לעשות הצפה של המניות בשוק, כי זו כמות גדולה מאוד של מניות. הן לא ירצו לגרום לנזק באמצעות מכירה לא מסודרת", אומר פרוכטר.

שוק הנתבים נחשב לריכוזי מאוד ומתחלק בין סיסקו (50%), ג'וניפר (20%), אלקטל־לוסנט (20%) ושאר היצרניות בעולם (10%). נכון לעכשיו ג'וניפר היא הלקוחה העיקרית של איזיצ'יפ והיא עתידה לייצר לה השנה יותר מ־50% מההכנסות. לאיזיצ'יפ אסור לחשוף את הלקוח השני, אולם בדו"חות החברה התיאור שלו הוא "ספק ציוד התקשורת המוביל בעולם", לכן מדובר כנראה בסיסקו.

"לג'וניפר אנחנו מוכרים כבר בערך שנה, מאז שהם נכנסו לייצור, ואנחנו נמצאים במגמת גידול כל הזמן. הלקוח השני שלנו עוד לא התחיל לייצר את הנתבים הגדולים שלו שבהם מותקנים השבבים שלנו, אבל הוא יחל בייצור המוני בסוף השנה. לו אנחנו לא מוכרים ישירות, אלא באמצעות חברת השבבים מארוול", מסביר פרוכטר.

מה סוג החיבור שלכם עם מארוול?

"סוג החיבור הוא בעצם לטובת הלקוח הגדול, שרצה מצד אחד את הטכנולוגיה שלנו ומצד שני ספק רכיבים גדול שניתן לסמוך עליו. הלקוח הזה קונה ממארוול כל מיני שבבים כבר הרבה שנים, ולכן זאת היתה בעצם הבחירה שלו ואנחנו הלכנו עם זה. השבב שלנו מרכזי מאוד בנתב של אותו לקוח, ולכן זו בחירה אסטרטגית עבורו, שמחייבת את הלקוח לעבוד עם יצרן גדול שהם סומכים עליו. יש ספקים קטנים שמוכרים ציוד לאותו לקוח, אבל הם מוכרים לו רכיבים לא אסטרטגיים, כלומר כאלו שניתן בקלות להחליפם".

בתוך קופסאות תקשורת יש עשרות שבבים, אבל המעבד של איזיצ'יפ הוא המוח של הנתב, כמו מעבד פנטיום של אינטל בתוך המחשב האישי. אלא שבניגוד למחשב האישי, שבו מותקן רק מוח אחד כזה, לנתב יש מוח מאובזר. על כל כרטיס תקשורת מותקנים ארבעה מעבדים של איזיצ'יפ ויכולים להיות 16 כרטיסים בכל נתב. "ברגע שנכנסנו לתוך מוצר כזה קשה מאוד להוציא אותנו. המעבד הוא רכיב מתוכנת שמושקעת בו המון עבודה, הן בתוכנה שמותקנת עליו והן בחיבור למערכות ההפעלה של הנתב", מסביר פרוכטר.

יכול להיות מצב שאחד הלקוחות יפסיק את ההתקשרות איתכם ותאבדו חצי מהשוק בבת אחת?

"בוודאי. הסיכון בעבודה עם לקוחות מסוג כזה הוא בדרך כלל שבדור הבא של הנתב הם לא ישתמשו בנו. מוצרים כאלו הולכים בדורות. כמו שבמעבדי פנטיום של אינטל יש 1,2,3,4 גם במעבדי הרשת (NP) שלנו יש 1,2,3 ויהיה גם 4. אנחנו חייבים להבטיח שהלקוחות הגדולים שלנו, שמשתמשים ב־NP2 וב־NP3, יהיו איתנו גם ב־NP4".

איך עושים את זה?

"עובדים קרוב מאוד עם האנשים שבחרו ב־NP2 וב־NP3, וחייבים לדאוג שכל אותן תכונות שהם רוצים לראות בדור הבא של המוצרים שלהם ייכנסו לשבב שלנו. צריך גם לצאת עם השבב הזה בזמן הנכון ובמחיר הנכון, כי אצל יצרניות הנתבים יש תמיד תחרות מתוך הבית. החברות הללו מעסיקות מאות מתכנני שבבים, ומרבית השבבים המרכזיים שבהם יצרניות הנתבים משתמשות מתוכננים על ידן. אז אנחנו צריכים להיות טובים יותר, מהירים יותר ולהציע אותם במחירים טובים יותר. אם נעשה את זה אנחנו בפנים, ואם לא - נישאר בחוץ".

תיכנסו גם לאלקטל־לוסנט?

"ברור שאנחנו מדברים תמיד עם שלושת השחקנים הגדולים בשוק, וגם עם כל היצרנים האחרים. כשאנחנו מפתחים שבב חדש אנחנו פונים אליהם בשלבים מוקדמים מאוד של הפיתוח, כדי שנוכל לאסוף אינפורמציה ולעשות את כל מה שהם רוצים. אבל זה כמובן לא מבטיח זכייה. היא מגיעה רק בשלבים מתקדמים יותר בפיתוח השבב".

מה פוטנציאל השוק שלכם?

"אנחנו נמצאים בשוק עם פוטנציאל מכירות של כ־750 מיליון דולר בשנה, אבל הוא כולל הן את השבבים שיצרני ציוד התקשורת מפתחים בעצמם והן את מעבדי הרשת שמיוצרים על ידי חברות חיצוניות כמונו (שבבי מדף). כיום החלק של מעבדי הרשת בשוק הוא 250–300 מיליון דולר, אבל הוא הולך וגדל. התחזית היא שב־2011 כ־60% עד 65% מהשוק יהיה של שבבי מדף.

"השוק גם מחולק לשני קצבים - מהירויות גבוהות ונמוכות. המעבדים למהירויות גבוהות, כמו שלנו, מותקנים בנתבים הגדולים, שבונים את תשתית האינטרנט ונמכרים לחברות כמו ורייזון ו־AT&T בארצות הברית, או בזק בישראל. החלק השני של השוק הוא שבבים למהירויות נמוכות שמיועדים לקופסאות תקשורות קטנות יותר. קופסאות אלו מותקנות בכניסה לבנייני משרדים או מגורים ומספקות גישה לרשת. בהתחלה פנינו רק לשוק המהירויות הגבוהות, אבל לפני שנה הכרזנו על כניסה גם לתחום המהירויות הנמוכות, מה שהרחיב את השוק שלנו".

פרוכטר מציין כי כיום השבבים למהירויות הגבוהות מהווים כשליש מהשוק (250 מיליון דולר) והשבבים למהירויות הנמוכות כשני שלישים מהשוק (500 מיליון דולר). "אני מעריך שבעוד כשנתיים החלוקה תהיה חצי־חצי", מציין פרוכטר.

מארוול תרצה לקנות אתכם?

"חברות סמיקונדקטורס גדולות בהחלט יכולות להיות רוכשות פוטנציאליות שלנו, אבל לדעתי הסיכוי הטוב יותר שלנו הוא פשוט להמשיך להתקדם ולהפוך לספקי סמיקונדקטורס בזכות עצמנו. יש לנו את הלקוחות לכך ואת הטכנולוגיה, אז אני חושב שיש סיכוי גדול שזה מה שיקרה. ספציפית לגבי מארוול, היחסים הם טובים והעבודה המשותפת היא טובה ואני לא רואה שום בעיה".

היה קשה להיכנס לשוק

אתם מחפשים להתרחב?

"אנחנו ממשיכים להסתכל כל הזמן על כניסה לתחומים נוספים שיגדילו את פוטנציאל השוק שלנו, וננסה לבחור כיוון כזה שיש בו שוק של מאות מיליוני דולרים. ננסה גם לנצל את הקשרים שלנו עם הלקוחות הקיימים כדי להבטיח שנקבל את ברכתם לכניסה לאותו שוק נוסף. אנחנו גם תמיד ננסה להגיע לשווקים שבהם המחסום הטכנולוגי גדול מאוד. אם חברה אחרת תרצה לפתח את הטכנולוגיה שלנו, היא תידרש להקצות מאות אנשים שיעסקו בכך כחמש שנים".

פרוכטר מוסיף כי החברה כנראה תמשיך להתמקד בשבבים שהם עתירי טכנולוגיה, גדולים ויקרים. "אנחנו לא בשוק של שבבים למוצרי צריכה, שם מוכרים מיליוני שבבים במחיר של חצי דולר לשבב. העלות ללקוח של השבבים שלנו נעה בין 300 ל־400 דולר לכל שבב. שם נשאף להיות, כי אלו שווקים שבהם אתה מוכר כמויות קטנות במחירים גבוהים ורף הכניסה אליהם גבוה מאוד. קשה לנו מאוד להיכנס, אבל ברגע שניכנס אני רוצה לקוות שיהיה קשה יותר להוציא אותנו, בגלל כל ההשקעות שנעשות כדי להיכנס".

באילו שווקים אתם מחפשים חברות לרכישה?

"זה לא מידע שכרגע אנחנו רוצים להוציא החוצה".

מיהם המתחרים שלכם בשוק?

"המתחרים העיקריים שלנו הם קבוצות הפיתוח הפנימיות של הלקוחות שלנו. בשוק מעבדי הרשת למהירויות הגבוהות יצרנו לעצמנו עמדת הובלה חזקה מאוד מול חברות שבבים אחרות, ולכן האיום הוא יותר מתוך הבית של הלקוחות הגדולים".

חברות טוענות שהן רואות האטה במכירות בארה"ב. אתם מרגישים אותה?

"אני חושב שההאטה שרואים בארה"ב היא יותר האטה במכירות לחברות ולארגונים ופחות במכירות לספקי שירותים. לפחות זה מה שאנחנו רואים עד עכשיו מכיוון הלקוחות שלנו, שמוכרים לספקי השירותים. אני מקווה שאנחנו לא נראה האטה. מעבר לכך, מכיוון שהמעבדים שלנו מחליפים מעבדים מבית בדור חדש של מוצרים שמשיקים הלקוחות הגדולים שלנו, הגידול שלנו אצלם מתחיל מאפס, ולכן לא כל כך אכפת לנו אם המכירות שלהם יצמחו ב־3% או ב־8%. הפער הזה לא משמעותי עבורנו, ואנחנו בכל מקרה נראה גידול חד במכירות בשנים הקרובות. זאת כמובן אלא אם כן יהיה מיתון כללי, ואז ייפגעו גם השקעות בתשתיות תקשורת ואינטרנט. אבל ממה שאנחנו רואים כרגע, זה לא קורה".

בשלב הזה, כשהדולר נמוך ואתם רוצים לשמור על רמת הוצאות קבועה, אתה מגייס עובדים?

"אנחנו כל הזמן מגייסים עובדים, אבל בטפטוף. לא מדובר בגיוסים המוניים. בשנה האחרונה גדל כוח האדם בחברה ב־10%. בחישוב ההוצאות לשנה האחרונה לקחנו בחשבון את ירידת הדולר וביצענו הגנות, ולקחנו בחשבון הוצאות אחרות והכנסות מהמדען הראשי שהן בשקלים. גם החשיפה שלנו לדולר היא בערך חצי מסך כל ההוצאות, כי המשכורות בארה"ב משולמות בדולרים וגם התשלומים לקבלני המשנה הם בדולרים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות