אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היי, נראה לי שהקמתי חברה איור: ליאב צברי

היי, נראה לי שהקמתי חברה

השחצנות, הפחד והתקווה הגדולה. איך זה באמת להיות סטארטאפיסט

15.10.2008, 12:45 | צביקה בשור

1. לפני חמש שנים

שכבנו במיטה, היינו אז זוג די חדש, ושיחקנו בעתידות, אולי כאיזו הצהרה זוגית. שאלתי אותה איפה היא חושבת שאעבוד בעוד חמש שנים. והיא אמרה שאני אעבוד במשהו משלי, שלא אשאר שכיר עוד הרבה זמן. ואני לא זוכר אם אמרתי לה, אבל בפנים חשבתי שזה לא יקרה. שאולי אני רוצה את זה, אבל אף פעם לא יהיה לי האומץ לעשות.

2. שנתיים וחצי אחר כך

איתי ואני היינו מדברים אז בצ'ט של ג'ימייל, שיחות ארוכות. היינו מדפדפים על האינטרנט של היום, מגיבים עליו, מעצבים ביחד את המחשבה שלנו עליו. ככה עלה הרעיון. התחלנו לדבר על אתר אחד, ומפה עלה קישור לאתר אחר, ואז עלה הסטארט־אפ, איזה סוג של מיזם דמוי דיג לכל מיני נושאים. לא מעניין במיוחד, בדיעבד. אבל בניגוד לפעמים הקודמות היה איזה משהו אמיתי באוויר. ידעתי שלכל הפחות אנחנו הולכים לנסות ליישם את הרעיון הזה.

 , איור: ליאב צברי איור: ליאב צברי  , איור: ליאב צברי

3. הכל מתפרק

 

חצי שנה אחר כך, והספקנו להתרסק עם הסיבוב הראשון שלנו. הרמנו אתר, אבל לא השגנו כסף. הכל התפרק.

4. הרעיון החדש

איפשהו מתוך השברים בא הרעיון שנהפך הרבה אחרי זה ל־Internet Is Fun, הסטארט־אפ שלנו. ישבנו בבית קפה, והיה פינג. ופונג. ואלון, חבר אחר, בא וסגר את הכל בטוויסט עסקי. וכבר אז היתה לנו תחושה שזה חייב לקרות, הדבר הזה, אפילו אם המציאות לא ממש נותנת לזה סיכוי.

5. מקימים חברה

יש ברכבת ההרים הזו של להרים עסק הרבה במשותף עם הפיכה להורה. ברגע אחד נפתחות אלף נקודות מבט שאי אפשר להיפתח אליהן עד שחווים אותן: איך זה לשכור אנשים ולאלץ לפטר חלק מהם, איך זה להילחם על קיומך במרדף אחרי משקיעים. ויש גם כל מיני "כשאהיה גדול, אני בחיים לא..." שמתנפצים על סלעיה של מציאות, ולעומתם דברים שעומדים לך הכוח והתבונה לעשות בהם טוב יותר ממה שעשו לך. מספר הטעויות שעשיתי בשנה האחרונה גדול כל כך, שאבד לי קצת הפחד מטעויות, והסיכוי שלי לפגוע בול עלה.

6. שערי הברזל נפתחים

שנתיים עברו. השקנו עכשיו את המוצר, אחרי חודשיים של ביתא סופר משמחת, אחרי כמעט שנה של פיתוח, ועוד תקופה ארוכה של גיוס כספים. עושה רושם שהרעיון שלנו עובד. השחצנות הנרכשת שלי חייבת להגיד כאן שמדובר באתר ממש כיפי. הורדנו את שערי הברזל שהצבנו סביב הביתא, ואנחנו באים אל העולם עם היצירה שלנו, מבקשים ממנו לשחק בה ולהפוך אותה למה שהיא רוצה להיות. כל הלילות האלה, בתי הקפה, האבטלות, הכישלונות, הסירובים, ההצלחות, הקשיים והשמחות, הכל מתרכז לכאן. אני מקווה שיהיה כיף.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
לא מעניין הסטרטאפ שלכם...
מי המשוגע שנתן לחבורת הנערים הזו כסף? הזוי. ועוד אנחנו אחרי עידן הבועה. מנערים כאלה תקום, תעלה תצמח ותתפוצץ הבועה הבאה. ומי ההזוי שנתן לך במה לטור כה נטול בשר ועניין? מעורכים כאלה, חברים של חברים של שעושים קומבינה לחברים שלהם ומעלים את טוריהם ללא בקרת איכות מינימלית, מעורכים כאלה לא צומחת עיתונות, מקסימום בועה עיתונאית. אה, ואחרונה קטנה: אינטרנט הוא הנאה. וואלה, תודה שסיפרת לי, באמת סטרטאפ, ענק, גאוני, פורץ דרך וגבולות.
א.  |  15.10.08
לכל התגובות