רשמים מפסטיבל MIPCOM

אותות המשבר הכלכלי כבר נמצאים בכל פינה ובכל זאת מה גורם לאנשים שכל עיסוקם הוא תקשורת לטוס ולשלם אלפי יורו כדי להיות נוכחים מספר ימים ספורים בשוק הטלוויזיה הגדול בעולם. הרי כיום ניתן לצפות בכל רגע נתון בתוכניות טלוויזיה דרך האינטרנט. כל אחת מחברות המדיה יודעת להעביר בלחיצת כפתור כל תוכנית לכל מקום על פני הגלובוס.

מסתבר שהעולם העסקי עדיין דורש את הקשר האנושי. אתה לא רק רוצה לדעת מה אתה קונה אלה גם ובעיקר ממי.

שוק הטלוויזיה הבינלאומי ידע הרבה שרלטנים שהבליחו לרגע ונעלמו. הדרך של המשתתפים לדעת שאתה באמת קיים היא במפגש פיזי אחת למספר חודשים. אם אתה לא שם אתה לא קיים.

במהלך השנים הצלחנו בחברה לבנות מעגל לקוחות של למעלה מאלף איש ומספר העסקאות שחתמנו עד היום חוצה את רף ה-20 מדינות. רק במהלך ימי הפסטיבל נקבעו לנו 250 פגישות.

למיפקום הגענו עם מספר פורמטים שאני יכול להגיד כי קיימת סביבם התעניינות גדולה: התוכנית "צחוק מהעבודה" עם שלום אסייג (המשודרת ברשת) מציעה נוסחה ייחודית להביא את הסטנד-אפ ללב הפריים טיים, "מקום לדאגה" (משודרת בערוץ 10) נופלת בנישה של איכות ויש לה ביקוש. יחד עם זאת באנו עם פורמט חדש בשם "The Smart Ace", שזה מעין שעשועון העוסק בעולם הפוקר, שעשינו לו פיילוט באנגלית והחלטנו להשיק אותו כאן.

דוכן טיפוסי בפסטיבל | צילום: אבי ארמוזה

ובכל זאת, נדרשים שנים של ניסיון כדי להבין כי נוכחות בלבד אינה מספיקה. יש משהו מאד מטעה במפגש הישיר והמובנה המתרחש בשווקים. כולם מגיעים כדי למכור או לקנות ועל כן האווירה היא מאד חיובית. "הייתה לי פגישה טובה", הוא משפט מאד נפוץ המאפשר לך לחזור הביתה עם חיוך גדול ותחושת סיפוק רק כדי ליפול מחדש למטלות היום יום ולהבין חדש מאוחר יותר שדבר לא קרה.

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות מגיעות לקאן לקנות ולמכור. עיקר התחרות בין ערוצי הטלוויזה הישראלים מתמקדת בפורמטים. הישרדות, האח הגדול, היפה והחנון, אחד נגד מאה הם רק חלק קטן מהשלל איתו חוזרים המפיקים וגופי השידור מקאן.

פורמט עונה על צורך מאד בסיסי של כל גוף משדר - בטחון. התחום היקר והמסוכן ביותר בתעשייה הוא תהליך פיתוח תכניות. כדי להגיע לתכנית אחת טובה יש להשקיע במאות רעיונות, להפיק עשרות פיילוטים וזה בלי לדעת מה יקרה בסופו של התהליך והאם התכנית תעבור את מבחן הקהל. פורמט מאפשר לכל מנהל תכניות לעקוף את תהליך הפיתוח, ולראות ישר מוצר מוגמר שכבר הופק ונבחן בשוק אחר.

הנוכחות בשווקים הבינלאומיים היא חיונית לכל גורם בתעשיית הטלוויזיה הישראלית. התעשייה בארץ מפסידה ברובה ונמצאת בקרב הישרדות מתמיד תוך שהיא עובדת על שולי רווח מזעריים. נסו לדמיין את תעשיית ההייטק הישראלית ללא יכולת לפרוץ לעולם.

מה שהיה חסר לתעשיית התוכן הישראלי הם פלטפורמות ויכולות הפצה. גורמים שהשקיעו בהפצה החלו לראות תוצאות בשנתיים האחרונות והמגמה החיובית נמשכת. בפורמט אתה מוכר רעיון, נוסחה וידע. אין כאן מגבלה של שפה וגם המצב הביטחוני לא משפיע.

מי שנמצא בימים אלו בקאן רואה עשרות חברות עם הכנסות של מיליוני דולרים, שלעיתים מבוססת על הצלחת פורמט אחד בלבד. פורמט מוצלח אחד יכול להחזיק חברות למשך עשרות שנים. עיקר ההכנסות של חטיבת הפורמטים של CBS האמריקאית מגיעות עדיין ממכירת "גלגל המזל" ו"ג'פרדי".

ואי אפשר להתעלם משאלת האי ודאות, הנובעת מהמשבר הכלכלי. על פניו אף חברה לא ביטלה את הגעתה אבל רבים צמצמו את מספר האנשים ששלחו. הטלוויזיה נחשבת עדיין לתחום הבידור הזול ביותר מבחינת הצרכן הסופי ולכן צופים שההשפעה תהיה מוגבלת. יחד עם זאת חלק מהלקוחות התקשו לסגור עסקאות - כיצד אתה חותם על עסקה כאשר במהלך אותו שבוע צנח ערך המטבע שלך ב30% כדוגמת מה שקרה באוסטרליה, אמר לי מישהו שפגשתי בפסטיבל.

המשבר הכלכלי העולמי משפיע גם על חברות המדיה הישראלית, אלא שבמקרה שלנו זה כנראה לטובה. הפורמטים הישראלים הם יותר זולים להפקה מאשר פורמטים אירופאים או אמריקאים כך שעבורנו המשבר הוא הזדמנות.

לסיכום, אין שום סיבה שתעשיית הטלוויזיה הישראלית לא תאמץ את מודל ההצלחה של ההיי-טק ותכבוש לעצמה נתחים מהתעשייה הבינלאומית. מודל ההון סיכון מתאים מאד גם לעולם היצירה, כל רעיון לפורמט מקביל לסטארט-אפ, וכדי לממשו יש להשקיע בפורטפוליו שלם. מספר קרנות הון סיכון כבר החלו לבחון את התחום, השאלה היא מי תהמר על החברה הנכונה ותדע להוביל את הפריצה הבינלאומית שוודאי תבוא.

הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של "ארמוזה פורמטס", חברת המתמחה בהפצת פורמטים לחו"ל. מכר בין היתר את משפחה חורגת, מחפשים אהבה, משחק מקדים, החבילה, הבועה, בלתי נתפס, נקמת המחוננים