התחזקות השקל פגעה בשכר העובדים בענפי הייצוא התעשייתי

בניגוד לציפיות המוקדמות, הירידה החדה שנרשמה בחודשים האחרונים בשער הדולר וההרעה הנמשכת בתנאי הסחר, לא בלמו עד כה את הגידול בייצוא. עובדה מפתיעה זו מתבררת מהפרסום התקופתי שיפרסם בנק ישראל בימים הקרובים -  "ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים".

לפני כחודש: שקל חזק ועדיין לא נראה כי תשתנה המגמה השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בעתיד הקרוב? עד אמצע נובמבר אמור הבנק להשלים את רכישותיו. האם יחדל עם הרכישות אז ויותיר את השקל ללא עזרה ואת היצואנים והכלכלה חסרי אונים? קרן טננבאום, 2 תגובותלכתבה המלאה

מהפרסום של הבנק מתברר, כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה ניכרת ברווחיות הייצוא. יחד עם זאת, בפרספקטיבה של מספר שנים, שומר עדיין הייצוא הישראלי על רמת רווחיות גבוהה. הירידה האחרונה ברווחיות הייצוא נובעת בעיקר מהרעה בתנאי הסחר של המשק הישראלי. לעומת זאת, השפעתו של התיסוף בשער החליפין של השקל על רווחיות הייצוא הייתה נמוכה. זאת בשל העלייה שנרשמה במחירי הייצוא במונחים דולריים ובשל העובדה שהיצואנים גלגלו חלק מהפגיעה ברווחיות אל העובדים.

הפגיעה בעובדים בענפי הייצוא התעשייתי הייתה בדרך של שחיקת שכרם בהשוואה לשכר של העובדים בענפי הייצור לשוק המקומי. מנתוני בנק ישראל מתברר, כי קצב עליית השכר בכלל ענפי התעשייה בשנים האחרונות היה איטי מקצב הגידול שנרשם בתחום פריון העבודה. נתון זה בולט במיוחד בענפי הייצוא, שבהם נשחק השכר ביחס ליתר ענפי התעשייה, בעוד שהפריון בהם גדל בקצב דומה.

הפרסום של בנק ישראל מצטט מחקרים בעולם, לפיהם לשינויים בשער החליפין יש השפעה קטנה יחסית על הייצוא בהשוואה להשפעה של גורמים אחרים. על פי מחקרים אלה, עלות הכניסה הגבוהה של היצרנים לשוק העולמי מפחיתה את החשיבות של השינויים בשער החליפין ומעלה את החשיבות של ביצועי העבר ושל הציפיות לעתיד.