אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: המשבר הפיננסי כהזדמנות כלכלית צילום: בועז אופנהיים

במת כלכליסט: המשבר הפיננסי כהזדמנות כלכלית

יש לשנות אחת ולתמיד את המערכת הביורוקרטית חסרת היעילות שנקראת "הרשות המבצעת"

22.10.2008, 07:01 | אמיר שהם

בימים האחרונים הולך וגובר קולם של פוליטיקאים, המגובים בכלכלנים, ומנצלים את המשבר הכלכלי הגלובלי והלוקלי כדי לטעון שרק טוב יצמח מצמיחה בתקציב המדינה. הטענה העיקרית שלהם היא שהרחבת הביקושים הממשלתיים תעזור בהפחתת עוצמתה של מכת המיתון אשר הכלכלה העולמית כופה עלינו.

אלא שישנן כמה בעיות מרכזיות בטיעון הנ"ל: ראשית, במקרים רבים הרחבת תקציב המדינה נעשית פרמננטית, ולכן גם לאחר האטה ימשיכו הפוליטיקאים לבזבז את כספי משלם המסים הישראלי. בעיה נוספת וחמורה לא פחות עניינה בשאלה - על מה מוציאים את הכסף? כידוע, יותר פופולרי להגדיל תקציבים שאינם תורמים לצמיחה.

בדרך כלל הגדלת התקציב אינה מופנית להשקעות שיתרמו לצמיחה העתידית של המשק, אלא להגדלת הצריכה השוטפת של הממשלה. האם הגדלת תקציב הביטחון המנופח תתרום תרומה משמעותית לצמיחה, או שנקבל צבא שבע שמוכנותו למלחמה מוטלת בספק? האם הגדלת קצבאות הילדים (או בשמם החדש והמתחכם: "מענק משפחות ברוכות ילדים") תעזור למשק להתגבר על המשבר הכלכלי הקרב, או שהדבר יוביל לדור נוסף של בורים ועמי ארצות עם מוטיבציית עבודה נמוכה?

אף על פי שהגדלת התקציב נראית ומורגשת ישירות על ידי קהל הבוחרים, המשבר הנוכחי מצריך פעולה אחראית ולא פופוליסטית.

נוסף על כך, הוצאות הממשלה בישראל מנוהלות בצורה לא יעילה, ואת המשבר הכלכלי צריך וחובה לנצל כדי לשנות אחת ולתמיד את המערכת הביורוקרטית חסרת היעילות הנקראת "הרשות המבצעת".

האם צריך להגדיל את התקציב כאשר ישנה כפילות בין מערכות הביטחון לצה"ל, שמחירה מאות מיליוני שקלים בשנה? האם צריך להגדיל את התקציב כאשר מטה משרד החינוך על אגפיו, מחוזותיו ופקחיו אוכל כל חלקה טובה במערכת החינוך? האם לא כדאי להוציא מההמגירה את התוכניות לצמצום מספר הרשויות המקומיות לפני הבחירות המוניציפליות הקרובות? לכן אנו זקוקים לקיצוץ דחוף בהוצאות הממשלה, קיצוץ שמלווה בהורדת מסים מסיבית ולא בהרחבה נוספת של הוצאות הממשלה.

זקוקים לפעולה אחראית

 

למשבר הכלכלי הנוכחי אין פתרון פלא, אבל ניתן למנף אותו כדי שנצא ממנו חזקים ובריאים יותר, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית.

כצעד ראשון רצוי לקצץ בכל אותם סעיפי תקציב מיותרים, שעלותם מסתכמת במיליארדי שקלים רבים (וזאת בלשון המעטה). את הכסף שיתפנה ניתן להפנות למחוללי צמיחה, כגון השקעה בתשתיות פיזיות ואנושיות, ואת יתרת החסכון צריך להפנות לקיצוצי מס נרחבים.

הורדת מסים רק תיצור מוטיבציה גדולה להשקיע, לייצר ולעבוד. רוב בני האדם עובדים ומשקיעים כדי שקופת ביתם תגדל ולא כדי שלשר זה או אחר יהיה כסף רב יותר, שיבצר את מעמדו הפוליטי.

מקיצוצי המס ירוויחו כל אזרחי המדינה. העניים ירוויחו מכך אפילו יותר מהעשירים, מכיוון שמסים גבוהים פוגעים בצורה קשה בשכבות החלשות. לנוכח הבעיות והקשיים הצפויים לנו בשנים הקרובות אנו זקוקים לפעולה אחראית מצדו של השלטון. הגדלת התקציב כצעד היסטרי להתמודדות עם המיתון הקרב אינה פעולה שכזו.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה וניהול בינלאומי במכללה למינהל ובמכללת ספיר 

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
אפרופו ד"ר
חשבתי שבמחקר מדעי מבצעים קודם מחקר ורק אח"כ מגיעים למסקנות. נראה שהדוקטור הנכבד זרק את החיצים וא"כ סימן את המטרה. תקנו אותי אם אני טועה אבל למרות מה שאנחנו חושבים על פוליטיקאים, לא נראה לי שהרבה היו מוכנים למכור את הלוקש "שרק טוב יצמח מצמיחה בתקציב המדינה"..
אחד העם , מגדל השן  |  23.10.08
3.
די כבר. אותן הצעות לעוסות
ד"ר שהם, אתה קורא את הטור שלך לפני פרסומו? "מקיצוצי המס ירוויחו כל אזרחי המדינה. העניים ירוויחו מכך אפילו יותר מהעשירים, מכיוון שמסים גבוהים פוגעים בצורה קשה בשכבות החלשות" השכבות החלשות לא מגיעות אפילו למדרגת המס הראשונה. אתה בהדחקה או שאתה עובד עלינו?
יאיר  |  22.10.08
לכל התגובות