בלעדי: תיקון בחוק מציע להפחית את רף רכש הגומלין להעמקת ההשקעות הזרות

היום צפויה ועדת חוק, חוקה ומשפט לחייב כל חברה זרה המתקשרת עם חברות ממשלתיות בישראל (רכש גומלין) להשקיע כחמישית מסכום ההתקשרות בתעשייה בישראל בכל חוזה העולה על 5 מיליון דולר. מדובר בשינוי בתקנות חובת המכרזים, שעד כה חייבו את החברות הזרות בהשקעה כזו בכל חוזה שעלה על 25 מיליון שקל.

לדברי מנכ"לית הרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי) במשרד התמ"ת, בינה בר און, "במצב של דולר נמוך ותנודתי, 25 מיליון שקל הוא שווה ערך לעסקאות של 7 מיליון דולר, כך שמדינת ישראל מאבדת את כל הרכש הפוטנציאלי מעסקאות מתחת לסכום הזה. התיקון לחוק עתיד להחזיר עסקאות במאות מיליוני דולרים למשק הישראלי והוא חיוני במיוחד במצב הכלכלי הקיים".

בר און. כל הזמנת עבודה של 100 אלף דולר היא מקום עבודה אחד בשנה לעובד' | צילום: גיא אסיאג

לדברי בר און, במסגרת התיקון המוצע יחויבו החברות הישראליות בדיווח פעמיים בשנה על עסקאות עם חברות זרות. כיום מחויבים בדיווח כל חברה ממשלתית או תאגיד ציבורי לרבות קופות חולים, חברות תעשייה ביטחונית, כל משרדי הממשלה, רכבת ישראל, דואר ישראל, נמלי הים ועוד. עם זאת, ברשפ"ת טוענים כי ישנה בעיית אכיפה. בכוונתה של בר און להרחיב את החובה בשלב הבא גם לכל הרשויות המקומיות.

מאז תחילת השנה התחייבו חברות זרות להשקיע במסגרת רכש הגומלין כ־350 מיליון דולר. עם החברות הבינלאומיות העיקריות הפועלות במתכונת הזו מול גופים ישראליים נמנות יבמ, ג'נרל אלקטריק ולוקהיד מרטין. כל אחת מהן עובדת עם כ־80 מפעלים ישראליים.

"מחקרים שערכנו מראים שנקודת שיווי המשקל שמביאה לנו את מרב העסקאות היא 5 מיליון דולר", אומרת בר און. "זה סכום שכבר הופך את רכש הגומלין למשתלם לנו ולחברות הזרות. כיוון שאנו מתקשים לחייב חברות לבצע השקעות מן הסוג הזה, הדולר הנמוך הוציא חוזים רבים מחוץ לטווח שלנו ולכן נדרש התיקון".

לדברי בר און, הפוטנציאל ברור במיוחד על רקע ההאטה הכלכלית של המשק. "פרויקט העברת קריית ההדרכה לנגב והתחייבויות גומלין של חברות כתוצאה מחוזי רכש של רשויות מקומיות הם לא רק בעלי פוטנציאל של מיליארדי דולרים, אלא גם בעלי פוטנציאל תעסוקתי. כל הזמנה של 100 אלף דולר היא מקום עבודה אחד בשנה לעובד, כך שאם נשמור על רמת רכש גומלין של 3 מיליארד דולר - וזה הצפי - מדובר בעוד 30 אלף מקומות תעסוקה בתעשייה השנה".