מניה בפינצטה: חשמל דפנסיבי

קשה לדמיין את חיינו בלא חשמל. עם זאת, מעטים מאיתנו מהרהרים בעובדת זמינותו של אותו מוצר הקרוי "חשמל". רבים כלל לא מחשיבים אותו כ"מוצר" - הרי הוא פשוט נמצא שם כשלוחצים על המתג.

כישראלים אנו מורגלים למצב מונופוליסטי שבו יש חברה אחת, "חברת החשמל", אשר מספקת את החשמל החיוני. אבל בעולם הגדול ישנן מאות (אם לא יותר) חברות מסוגה של חברת החשמל, ולהן ייצוג נרחב בבורסות העולם. אחת מהן היא סקאנה (הנסחרת בבורסת ניו יורק תחת הסימול SCG) שהיא נושא הסקירה שלנו הפעם.

סקאנה היא חברת אנרגיה המספקת חשמל לכ־640 אלף צרכנים במדינת דרום קרוליינה והיא נסחרת בשווי של 3.9 מיליארד דולר. אמנם ליבת עסקיה היא ייצור ומכירת חשמל, אך החברה עוסקת גם בשיווק גז טבעי לכמיליון צרכנים (בעיקר ממגזרי המסחר והתעשייה) ומספקת שירותי תקשורת במדינות דרום וצפון קרוליינה וגם בג'ורג'יה.

מעבר לעניין הפיננסי בסקאנה עצמה, מעניינת גם ההשוואה לחברת החשמל הישראלית. מבחינת מספר צרכנים, לחברה האמריקאית רבע ממספר הצרכנים של החברה הישראלית, אבל אשתקד מכרה סקאנה חשמל בהיקף של קצת פחות ממחצית החשמל שסופק בישראל. המסקנה מכך היא שתושבי קרוליינה צורכים יותר חשמל (בסדר גודל של כשני שלישים) מעמיתיהם הישראלים, כפי הנראה בשל תנאי מזג האוויר הקשים באזור זה של ארה"ב.

נתון מעניין נוסף שאפשר לחלץ מדו"חותיה של סקאנה הוא "רזרבת החשמל", כלומר ההפרש שבין הביקוש המקסימלי לקיבולת הייצור. מדובר במדד חשוב המעיד על זמינותה ואמינותה של אספקת החשמל. בעוד בישראל נאבקת חברת החשמל מדי קיץ בשיאי הביקוש כשברשותה רזרבה אפסית, נהנתה סקאנה אשתקד מרזרבה נאה של 15%.

פתיחות בנושא תעריפים

סקאנה גם מפרטת לגבי נושא רגיש שתמיד מעורר דיונים סוערים: תעריף החשמל. בעניין זה מוסרת החברה האמריקאית מידע שבהחלט מעורר מחשבה מבחינת הצרכן הישראלי. מתברר שצרכניה הביתיים של סקאנה שילמו בשנת 2007 כ־10 סנטים לקילו־ואט שעה, שהם כ־20% פחות מהתעריף הביתי בישראל.

אם נבחן את סקאנה לכשעצמה, נגלה שקצב צמיחתה מתון למדי - כפי שאפשר לצפות מספקית אנרגיה בשוק רווי למדי. בחמש השנים האחרונות צמחו מכירותיה השנתיות (בקילו־ואט) ב־1.5% בממוצע. במונחים כספיים צמחו מכירותיה ב־7% בממוצע, בשל התייקרות תעריפי החשמל, כנגזרת בלתי נמנעת של התייקרות מחירי האנרגיה.

בשל הקושי היחסי של הצרכנים להתנייד בין ספקיות החשמל השונות, הן נתונות למגבלות מצד הרגולטור האמריקאי המעוניין להבטיח רמות מחיר ושירות סבירות. אחת המגבלות קובעת גבול עליון לרמת התשואה להון שהחברה יכולה להפיק. זאת, מתוך רצון של הרגולטור להבטיח שהחברה לא תוכל להפקיע את מחירי השירות.

מבחינה צרכנית, יש יתרון גדול בפיקוח על סקאנה ודומותיה. האם הפיקוח מיטיב גם עם בעלי המניות? התשובה לכך אינה חד־משמעית. מצד אחד, לחברה ישנה יכולת מוגבלת מאוד להפתיע ברווחים גדולים מהצפוי, וזה כמובן רע לבעלי המניות. מצד שני, אפשר לקזז את השחיקה ברווחיות באמצעות העלאת תעריפים עד לגבול הרווחיות שמתיר הרגולטור. במקרה האחרון, הצרכן הסופי גם ישלם וישתוק, פשוט כי אין לו הרבה ברירות, וזה כמובן טוב לבעלי המניות.

המודל הפיננסי של סקאנה כמעט שאינו מאפשר תנודות חדות במניה. כשהבורסה עולה, הדבר מהווה חיסרון, אבל בתקופה הנוכחית יתרונה של סקאנה הופך מוחשי.

הכותב הוא שותף מנהל בקרן הגידור הישראלית Advantage Fund. האמור אינו בגדר ייעוץ השקעות