טכנולוגי על הבוקר: הוכחות נוספות להשפעת הרשת על הגולשים

הרשת מבצעת "שינוי אבולוציוני" במוח שלכם

אתמול דיווחנו כאן על מחקר שמראה שההבנה של ילדים בני 14 נסוגה לרמה של בני 12 בשנות השבעים; הנה עוד מחקר שמצביע על הצורך לחשוב מחדש על מה שאנחנו עושים לעצמנו כשאנחנו מתחברים לרשת.

גארי סמול, חוקר מוח מאוניברסיטת UCLA, פרסם לאחרונה ספר, בשם ההולם מאד iBrain, בו הוא מצביע על כך שבמהלך מבחנים, אנשים שערכו שימוש רחב ברשת ובהודעות טקסט הוכיחו יכולת מוגברת לקבל החלטות-בזק ולעבד במהירות נתונים מורכבים – אבל, במקביל, הפכו לחברותיים פחות וגילו נטיות להפרעות קשב.

"הצעיר הממוצע", אמר סמול לרויטרס, "מבלה תשע שעות ביום בחשיפת מוחו לטכנולוגיה. אנחנו משנים את הסביבה. אבולוציה היא התקדמות מרגע לרגע, ומה שאנו רואים הוא כיצד הטכנולוגיה משפיעה על האבולוציה שלנו". הוא חושש, בין השאר, מאובדן היכולת בקרב "הילידים הדיגיטליים" – הכינוי שלו לדור הרשת – לקרוא שפת גוף, ומכך שהחיפוש התמידי אחר מידע חדש יגרום נזק למערכות העצביות שלנו. הוא ממליץ להשען קצת אחורה, לארגן ארוחה משפחתית, ולהתנתק לזמן מה.

הנוסחה שתקבע את גורלו של מדען...

נקראת H-Index. היא מציינת את מספר האזכורים למחקרים שעשה ברשת, ויותר ויותר אוניברסיטאות בארה"ב דורשות מחוקרים הרוצים קביעות לספק אותה. הרשת, יש מי שמקונן, הפכה את הפרסום המדעי לתחרות פופולריות, "כמו לנסות להפוך את עצמך לבריטני של המדע".

מה קרה? קרתה הרשת. פעם, מזמן, היה פרסום מדעי איטי ומעצבן. היית מגיש מאמר לבטאון מכובד. הוא היה לוקח את הזמן לבחון אותו ברצינות ובאיטיות – חצי שנה במקרה הטוב. אחר כך הוא היה חוזר אליך עם שאלות. ואז באה הרשת. הקץ לכל זה – פשוט פרסם את המאמר שלך וקווה שאתרי הדירוג המדעיים יתייחסו אליו בחיוב, כי אם כן – קידומך פחות או יותר מובטח. בלי יותר מדי חקירות ודרישות.

וזה גם מוביל לסגירות של המוח האנושי: ניקולאס קאר – כן, אותו ניקולאס קאר – כבר ציין שמאחר וגוגל הוא לא מנוע חיפוש אלא מנוע פופולריות, כלומר מביא לנו תוצאות לא לפי סדר חשיבותן אלא לפי הפופולריות שלהן, מחקרים שקוראים תגר על תפיסות מקובלות, שאינם רצויים לקהילה המדעית, פשוט ייעלמו מהנוף. הרשת לא תרחיב את האופקים שלנו; היא תקבע להם גבולות חדשים.

"חלונות Azure" נחשפת

 

כנס המפתחים השנתי של מיקרוסופט נפתח אתמול (ב'), והארכיטקט הראשי של מיקרוסופט, ריי אוזי, הציג לראשונה את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט ל"מחשוב ענן". בניגוד להערה המשועשעת של מנכ"ל החברה, סטיב באלמר, היא לא נקראת "חלונות ענן" אלא "חלונות Azure", היינו "כחול".

אוזי אמר ש"נוכחות הרשת של חברה הפכה לקריטית לכלל הפעולות העסקיות של החברה", וציין שמיקרוסופט מודעת לסכנות הקבועות של מחשוב ענן: הפסקות חשמל, רעידות אדמה או ניתוק כבלים עשויים להפיל את ה"ענן" – כלומר, את מגוון האפליקציות שמציעה החברה למשתמש באמצעות דפדפן, המאוכסנות ברובן המכריע על שרתים מרוחקים. חלונות Azure אמורה להיות הבית החדש של האפליקציות המקוונות של מיקרוסופט, אמר אוזי, כשהוא חולק שבחים לפרויקט הענן של אמזון.

עוד נמסר כי חלונות Azure תאפשר למערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט, חלונות 7, להיות קלה יותר ומהירה יותר, משום שחלק ניכר מהאפליקציות שתפעיל יישענו על Azure ויכולות הענן שלו. עדכונים יבואו.

ביחד להגנה על חופש הפרט, בערך

שורה של ארגוני זכויות אדם וחברות-ענק טכנולוגיות – מיקרוסופט, גוגל ויאהו ביניהן – אמורים להציג מחר (ד') "קוד התנהגות עולמי" שאמור להגן טוב יותר על חופש הדיבור ועל חופש הפרט ברשת.

הקוד האתי החדש מכונה "יוזמת הרשת העולמית" (Global Network Initiative), שבו מתחייבות החברות "להימנע או לצמצם את השפעות ההגבלות הממשלתיות על חופש הביטוי", וכן, מתוך תפיסה ש"פרטיות היא זכות אנושית, המבטיחה את כבוד האדם", להתנגד לדרישות "רחבות מדי" לצמצום הפרטיות על ידי הממשלות השונות.

אם אתם מבחינים בטון ספקני, הוא נובע מכמה סיבות. ראשית, כל שלוש חברות הענק עובדות בלי למצמץ עם העריצות הגדולה ביותר בעולם כיום - הרודנות הסינית הכביכול-עממית. השוק הסיני קורץ מדי וגדול מדי, ודאי בתנאים הנוכחיים, מכדי שגוגל תחדל להיות רעה, מכדי שיאהו תחדל להסגיר מתנגדי שלטון, ומכדי שמיקרוסופט תאפשר חיפוש בלתי מסונן לתושבים החיים מאחורי "חומת האש הגדולה".

שנית, המונחים המרוככים "להימנע או לצמצם" ו"דרישות רחבות מדי" מעידות שהולכת להיות כאן מריחת-ענק, שמטרתה לפזר מעט את עננת הריח הרע סביב העסקים הטובים עם סין.

עולם חדש, רחוק

אסטרונומים מפרויקט SETI מדווחים כי לראשונה, זוהה כוכב שיש לו גם פלנטות סביבו – כלומר, מערכת שמש – וכי ייתכן שמדובר במערכת שמש המכילה פלנטות המזכירות את כדור הארץ. הדגש, כמובן, הוא על "ייתכן".

המערכת – אפסילון ארידאני שמה - נמצאת קרוב, יחסית, לכדור הארץ: "רק" 10.5 שנות אור מהשמש שלנו. נמסר שיש בה חגורות אסטרואידים המזכירות את אלה המקיפות את שבתאי שלנו, וייתכן – זו המילה הקבועה באייטם הזה – שהן נמצאות שם משום שהן מוחזקות על ידי שדה הכבידה של פלנטה. המדענים סבורים שייתכן שהיא נמצאת כעת במצב שבו נמצאה מערכת השמש בשעה שהחלו להופיע בה חיים ראשונים. יידרש מכשור מדויק יותר כדי לדעת מה באמת קורה שם.

אין סיבה לצחצח את חליפת החלל שלכם: המין האנושי עדיין לא יכול - ואלא אם תקרוסנה שורה של תיאוריות מדעיות ברעש מחריד, לעולם לא יוכל – לצאת אפילו ממערכת השמש. פיזיקה, מה לעשות.

קצרצרים

ואם כבר חלל, מסתבר שאסטרונאוטים מתעניינים בדברים ארציים: שני האסטרונאוטים האמריקנים שבתחנת החלל העולמית הצביעו אתמול לבחירות לנשיאות, וקראו לשאר תושבי ארצות הברית לעשות כמוהם. "אם אנחנו יכולים, אתם ודאי יכולים", היה המסר. מה שנכון נכון.

עוד יום, עוד מוצר פגום של אפל: הבלאטה המפורסמת שלה, הלאפטופ שנחצב בלייזרים, מגיע – בחלק קטן מהמקרים – עם סגר סוללה פגום, מה שדופק באיטיות אך בשיטתיות את המוצר המעוצב. יש כבר מי ששואל איך אפשר לדרוש 3,000 דולרים עבור מחשב, ואז לשווק אותו עם סגר פגום. נו, רואים שהוא לא חלק מהכת.

גוגל דיברה שוב ושוב על קדושת דף הבית שלה, שאמור להישאר בלבן בתולי, ועד כמה היא לא מתכוונת להפוך אותו למקור פרסומות וכסף מהיר. דיבורים זה נחמד, אבל מסתבר שכשיש מוצר שבאמת צריך לדחוף – כלומר, כזה שלקוחות משלמים עליו כסף – אז הוא מופיע גם מופיע בדף הבית. הכוונה, כמובן, לגוגלפון.

הבדיחה הגדולה ביותר שיצאה מאלסקה לפני שרה פאלין, הסנאטור הרפובליקני טד סטיבנס, הוציא שם רע לבורות כשהגדיר את האינטרנט כ"אסופה של צינורות" בנאום בסנאט. אתמול הורשעה בדיחת-הרשת הידועה ביותר בארה"ב בשבעה סעיפים של שחיתות.

עוד מסמר בארון העיתונות המודפסת: פעם אמרו שהרשת לעולם לא תחליף את העיתונים, כי אי אפשר לקרוא בה בשירותים. אז אמרו. כ-10% מהגולשים מדווחים שהם גלשו ברשת בזמן ישיבה בשירותים – באמצעות לאפטופ, יש להניח – ועוד כ-35% גלשו מהמיטה.