המשבר מכה בחברות הספאק הישראליות

רשימה מכובדת של מנהלים ישראלים ניצלה בשנים 2005–2007 את תקופת הכסף החופשי, והצליחה לגייס בארצות הברית כמעט חצי מיליארד דולר להשקעות ברכישת חברות. מנהלים אלו קפצו על עגלת ההנפקות ששטפה את שוק ההון האמריקאי, והקימו חברות ללא פעילות המכונות בארה"ב "ספאק" (SPAC - ראשי תיבות של חברת רכישה לתכלית מיוחדת). כל חברה הצליחה לגייס עשרות ואף מאות מיליוני דולרים, כאשר הגיוס כולו התבסס על הרזומה העשיר והניסיון הרב שצברו המנהלים לאורך השנים.

לא רק המנהלים הישראלים עסקו בגיוס כסף לחברות הספאק, ובשנים האחרונות התרחבה התופעה והגיעה לשיאה בתחילת 2008, כאשר רוב ההנפקות בוול סטריט היו של חברות מסוג זה. אולם התרחבותו של מחנק האשראי בשווקים הגיעה לבסוף גם לתעשיית הספאקים. תחילה הוקפאו הנפקות של חברות חדשות, אחר כך התפוצצו משאים ומתנים בעקבות ירידה בשווי החברות, ובהמשך החלו להתבטל עסקאות רכישה של חברות קיימות. כעת, כאשר המשבר הפיננסי נמצא בשיאו, מעדיפים המשקיעים לקבל בחזרה את המזומנים שהזרימו לספאקים בשנתיים האחרונות.

שבע חברות ספאק, המכונות גם חברות "צ'ק פתוח", הובלו בידי מנהלים ישראלים להנפקה בוול סטריט בין 2005 ל־2007, אבל לפי שעה אף אחת מהן אינה יכולה להתגאות בהצלחה עסקית ממשית. חברה אחת, איזרעאל טכנולוג'י, השלימה את רכישת IXI אבל איבדה מאז 96% משווייה ונמצאת במצוקת מזומנים. שתיים אחרות, איזרעאל גרות' ופורטיסימו אקוויזישן, חתמו על הסכם מיזוג אבל נכשלו בהשלמת העסקה. אחת נוספת, וקטור אינטרסאקט, תעמיד את ההסכם שלה למבחן בעלי המניות בשבוע הקרוב. החמישית, פינפוינט אדבאנס, דיווחה על פיצוצו של משא ומתן להסכם למרות חתימה על מזכר הבנות, ואילו שתיים נוספות, צ'רצ'יל ונצ'רס ואדבאנסט טכנולוג'י, אפילו לא הגיעו לשלב זה.

בשונה מחברות רגילות, שמגיעות להנפקה ציבורית עם פעילות עסקית ברורה, הרי שחברות ספאק קודם כל מגייסות הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות, ואחר כך מחפשות יעד לרכישה לפי הגדרות שנקבעו בתשקיף (למשל, חברה הפועלת בישראל, או חברה שמתמחה בתחומי הטכנולוגיה והביטחון). התשקיף מקציב לחברת הספאק 18 חודשים לחתימה על הסכם רכישה ועוד שישה חודשים להשלמתו, כאשר השלב הקשה ביותר הוא קבלת האישור לעסקה באסיפת בעלי המניות של הספאק. במשך כל התקופה מופקד סכום הגיוס אצל נאמן, שאחראי על החזרת הכסף למשקיעים אם הרכישה לא יוצאת אל הפועל.

שתי חברות ספאק שיגרו בשבוע שעבר הודעות לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). פינפוינט שהקימו אדיב ברוך ויעקב פרי, דיווחה על פיצוצו של משא ומתן ליצירת שותפות עסקית עם חברה ישראלית פרטית ששמה לא נמסר לפרסום. המשא ומתן פוצץ בתום ארבעה חודשים של מגעים בין הצדדים, ולפינפוינט נגמרה תקופת הזמן לחתימת הסכם.

החברה של ברוך ופרי טוענת שאחד הצדדים לעסקה נסוג ברגע האחרון, אף שהביע קודם לכן את הסכמתו לתנאים, אבל בינתיים היא נדרשת לכנס את אסיפת בעלי המניות שלה כדי לקבל מהם אישור להמשך החיפושים לשישה חודשים נוספים. חברה נוספת שהאריכה עוד קודם לכן את תקופת החיפושים בחצי שנה היא צ'רצ'יל ונצ'רס, של שרגא ברוש ואיציק פישר, שמאז הנפקתה לא דיווחה על מציאת מטרה לרכישה.

בסוף השבוע שחררה חברת איזרעאל גרות', שבניהולם של כרמל ורניה ומתי קרפ, את הדו"ח השנתי שלה ל־SEC. החברה - שבחודש יולי נכשלה בהשלמת הרכישה של חברת ההייטק הישראלית נגבטק עקב הרעה במצבה העסקי ובעיות בתשקיף - דיווחה שבכוונתה לבקש את אישור בעלי מניותיה למהלך משולב, שבמסגרתו יקבלו רוב בעלי המניות, המחזיקים במניות מסוג B, את כספם בחזרה, ואילו בעלי מניות המיעוט, המחזיקים במניות מסוג A, ייהפכו לבעליה היחידים. אישור המהלך יהפוך את החברה של ורניה וקרפ מספאק לשלד בורסאי רגיל, קרי חברה ללא פעילות.

מי שיכולה להציל את הכבוד האבוד של הספאקים הישראליים היא חברת וקטור שהקים ירון איתן. החברה תבקש ב־7 בנובמבר את אישור אסיפת בעלי המניות שלה להסכם לרכישת חברת סיאלום (Cyalume) ממסצ'וסטס, המתמחה בייצור ואספקה של ציוד ראיית לילה עבור כוחות צבא וביטחון.

העסקה, שנחתמה כבר בפברואר 2008, משקפת לסיאלום שווי של כ־120 מיליון דולר - פי 24 מהרווח הנקי המתואם שלה בתשעת החודשים הראשונים של 2008. אבל לאחר שבחודש שעבר הצביעו בעלי המניות של חברת ספאק אחרת, פורטיסימו אקוויזישן של יובל כהן, נגד השלמת הרכישה של חברת ספאיאופ, עשוי גם איתן להיתקל בקשיים בבואו לבקש אישור לעסקה.