מהנדס במבצע, יד ראשונה,חומרים בזול

לפני כמה שנים פרסם משרד התחבורה מכרז לבניית קו רכבת חדש שיחבר את עכו לכרמיאל. המכרז פנה אל מהנדסים ודרש מהם הצעת מחיר המחולקת לשלושה חלקים: עלות הקו עצמו, עלות הקמת גשרים ועלות הקמת מנהרות. לאחר זמן מה נאספו כל הצעות המכרז ובכירי רכבת ישראל התכנסו לבחור את ההצעה הטובה ביותר. באותה תקופה קבעה רכבת ישראל - בדומה לגופים רבים אחרים במדינת ישראל - את הזכייה במכרזים על פי קריטריון עיקרי אחד: עלות העבודה.

ההצעה הנמוכה ביותר לתכנון קו הרכבת בין עכו לכרמיאל הפתיעה את המארגנים. כשנכנסו בעובי הקורה, גילו שהחברה שהגישה את ההצעה הנמוכה ביותר תמחרה הקמת גשר במחיר של שקל אחד, והקמת מנהרה באותו הסכום. הכיצד? פשוט מאוד: החברה תכננה למתוח את הקו המיועד בלי להזדקק למנהרות או לגשרים.

יורם אמיר. "המחסור במהנדסים חמור ביותר. היום יש בישראל מהנדסי בניין לעשר שנים בלבד, ולאחר מכן רבים ייצאו לגמלאות. אם זה יימשך, נהיה בבעיה גדולה" | צילום: אוראל כהן

לדברי ד"ר יורם אמיר, מהנדס ויו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים, סיפור זה משקף לא מעט מקרים אחרים, המעידים על המצב הרעוע של התחום. "מאז אותו מקרה", אומר אמיר, "הבינו ברכבת שהתמחור הוא לא הכל ועברו לנהל משא ומתן על פי תעריפים קבועים. לדעתנו, זו הדרך שצריכה להתבצע באופן גורף בתחום".

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים מאגד תחתיו כ־23 אלף איש. ביום רביעי השבוע יערוך הארגון כנס שבמרכזו יעמוד הנושא הכלכלי של מכרזים בענף והבעיה הגדולה בענף - מחסור במהנדסים מקצועיים בשוק הבנייה בארץ.

"נכון להיום אנחנו נתקלים בבעיות כלכליות חמורות", אומר שמואל אנגל, ממלא מקום יו"ר הארגון, שמפנה גם הוא את תשומת הלב אל נושא המכרזים: "משרד האוצר מנסה להעביר חוק שיקבע כי כל משרדי הממשלה יצטרכו להוציא מכרזים לבחירת מהנדס או אדריכל. לאחר אסון ורסאי ב־2001 החליטה ועדת החקירה שאדריכלים ומהנדסים לא ייבחרו על פי מכרז אלא על פי סבב הוגן. עכשיו מנסים להחזיר את שיטת המכרזים. אנחנו מנהלים מלחמת עולם נגד זה, ודרך אגב, רוב שרי הממשלה בעדנו".

לדברי אנגל, שיטת המכרזים אינה מועילה לענף וגם לא לציבור. "נניח שיש מכרז לבניית גשר. לאחר הוצאת מכרז מתקבלות 17 הצעות שונות, ובין המציעים יש בעלי מקצוע ותיקים וחדשים - עם ותק של שבועיים במקצוע. הצעירים מציעים מחירים זולים מאוד, כי הם צריכים את העבודה ומוכנים לעבוד כמעט בחינם, אבל הם חסרי ניסיון. ההצעה הזולה תיבחר כי ככה זה במכרז - הגשר ייבנה ואחרי שבועיים יתמוטט. ומה אז? זו בדיוק הסיבה שצריך להפסיק עם השיטה הזו, וזו רק דוגמה אחת מני רבות".

אמיר, בעליה של פירמת תכנון והנדסה, מחזק את דבריו של אנגל ונותן דוגמה מוכרת ועצובה מהעבר: "גם מתכנן גשר המכבייה נתן את ההצעה הנמוכה ביותר ובנה את הגשר בזול, ותראה מה קרה. אולי העבודה נעשתה בזול אבל עלתה אחר כך הרבה יותר למדינה. אותו פקיד אוצר שרוצה שנפעל רק על פי מכרזים לא יחשוב בחיים לעשות את אותו דבר כשמדובר ברופא לילד שלו".

איפה ועדת האתיקה

"פתרון לבעיה כבר ישנו", אומר אנגל, המנהל חברה לייעוץ, תכנון, פיקוח וניהול פרויקטים. "ועדת זיילר (ועדת החקירה שמונתה לאחר אסון ורסאי - א"ח) קבעה קריטריונים לבחירת אנשי המקצוע בחלוקה לשלושה סוגי עבודות. עבודה בהיקף של עד 2 מיליון שקל לא תיעשה באמצעות מכרז; לעבודה בסכום של 5-2 מיליון שקל ייערך מכרז, שרק 20% ממנו יתבססו על ההצעה הכספית ושאר ה־80% יתרכזו בטיב בעל המקצוע ובניסיונו בעבר; פרויקטים גדולים שעלותם יותר מ־5 מיליון שקל ייעשו גם הם לפי מכרז דומה, אך בהם אפשר יהיה להביא אנשי מקצוע מחו"ל".

עובדי החברה הלאומית לדרכים. המחסור במהנדסים נהפך קריטי (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) | צילום: אוראל כהן

באשר למשבר הפיננסי העולמי אומרים נציגי המהנדסים כי גם הם אינם פטורים מההשלכות העתידיות. "הרבה חברות נדל"ן, גדולות וקטנות, לא יעמדו בתשלומים למהנדסים ולאדריכלים, ופירמות ההנדסה יפסידו כסף", צופה אמיר עתיד קודר. לדעתו, ההאטה תתרחש בשני מישורים - גם בפרויקטים בארץ וגם בפרויקטים בחו"ל. "אני מעריך שהפעילות עומדת לרדת בעשרות אחוזים. פרויקטים גדולים, בייחוד פרויקטים בתחום התשתיות, יתעכבו בגלל בעיות המימון".

עו"ד ליאור בר־און, מנכ"ל ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים, מספר שכבר עכשיו המצב במזרח אירופה גרוע מאוד: "חבר שלי שפועל במזרח אירופה אומר שכל הפרויקטים נעצרו. אין כלום. זה לא רק המהנדסים שייפגעו מכך אלא כולם, וזה עתיד להוביל לפיטורים רבים בתחום".

מלבד המשבר הכלכלי בעולם מספק אנגל עוד סיבה לדאגה, שמקורה בהתנהלות חברות המעדיפות מחיר נמוך על פני מקצועיות ובטיחות. "אני מסתובב בבתי משפט כעד מומחה מדי פעם ואני נתקל במקרים שאי אפשר לתאר", הוא מספר.

"למשל קבלן שעובד עם מהנדס ואומר לו שצריך ליצוק כמות מסוימת של בטון ולשים כמות מסוימת של ברזל, על פי התקנים. בא מהנדס אחר ואומר לקבלן שהוא לא צריך את כל הסיפור היקר הזה, ושאם הוא ייקח אותו כמהנדס, הוא לא ישתמש בכל כך הרבה בטון וברזל ויחסוך לו הרבה כסף. קשה להאמין אבל ישנם הרבה מקרים כאלה. דברים כאלו אמורים להגיע לוועדת האתיקה, אבל רבים מהם אינם מגיעים".

לדברי אנגל, העדפת המחירים הנמוכים ניכרת גם ברוב החברות הגדולות לבנייה ולתשתיות: "כמו שמעצ עשתה בעבר, כיום גם חברות כמו אפריקה ישראל מעדיפות מחירים נמוכים וזה גורם לבעיות שאנחנו רואים בשטח. אחר כך הם לא עומדים ביעדים, מכיוון ששכרו מהנדסים בזול". בסופו של יום, הוא אומר, "רוב חברות הנדל"ן הפרטיות עובדות על פי מכרזי מחירים, והפרקטיקה מוכיחה שמי שעובד כך נופל בסוף".

פתרון לא מעשי

עוד נושא שיעמוד במרכז הכנס השבוע הוא המחסור הבולט במהנדסים בארץ והחמרתו הצפויה. עו"ד בר־און מספר שהמצב קריטי ושגם הגורמים השלטוניים מודעים אליו: "פנינו לחשב הכללי והוא מודע למצב ולכך שחייבים לשנותו. הבעיה המרכזית היא תעריפי השכר הנמוכים, שמרחיקים אנשים מלימודי המקצוע ומלעסוק בו. התעריפים היום מתחילים ב־120 שקל לשעת עבודה של מהנדס זוטר ומגיעים ל־270 שקל לשעה למהנדס בכיר ביותר".

לדבריו, מהנדסים במגזר הציבורי, שהם כ־10% מכלל אנשי המקצוע, מרוויחים כמעט 20% יותר מהעצמאיים. במקביל, המחסור במהנדסים כבר ניכר בשטח: הפקולטות ללימודי הנדסת ביוב ומים נסגרו מפאת חוסר התעניינות. "לא הרבה אנשים מבינים שהמחסור במהנדסים חמור כל כך", אומר אמיר, "זו בעיה המאפילה גם על מצוקת המים שעליה מדברים עכשיו כל כך הרבה. המחסור במהנדסים אינו חדש, אבל בזכות העלייה הגדולה מברית המועצות דחינו את הקץ. נכון להיום, יש בישראל מהנדסי בניין לעשר שנים בלבד ולאחר מכן רבים מהם ייצאו לגמלאות. אם זה ימשיך ככה, אנחנו נהיה בבעיה גדולה".

אמיר מציג שני תסריטים להמחשת הבעיה: "המקרה הראשון הוא חיובי. נניח שמחר בא לישראל עוד גל עלייה גדול בעקבות אירוע כלשהו. אם זה יקרה, מי יבנה ויתכנן את כל התשתית הדרושה לכך? במקרה הרע, שהוא לא כל כך דמיוני, לצערי, תתחולל באזור רעידת אדמה רצינית. הרבה מדברים על זה אבל לא עושים כלום. אנחנו יודעים שיש בארץ כ־50 אלף בניינים שייהרסו כתוצאה מרעידת אדמה שכזו. מי יבנה את המדינה אחר כך? מי ישקם את התשתיות?".

לדברי אמיר, אין די מהנדסים ולא תהיה לנו כל יכולת להתמודד עם אסון בשעת המבחן. הוא ממהר ושולף תשובה גם למי שטוען שאפשר יהיה להביא מהנדסים זולים מהודו שיעשו את העבודה. "לכולם יש עבודה ולא תהיה אפשרות לגייס את כולם שיבואו לעזור לנו כאן. הפתרון הזה אינו מעשי".

מעצ: הטענה אינה רלבנטית

תגובת החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מעצ): בחירת היועצים, המהנדסים והמתכננים נעשית על פי כישוריהם ולא על פי המחירים. הבחירה נעשית על פי מחירון קבוע לתשלום, ולכן הטענה של מר שמואל אנגר כי החברה הלאומית לדרכים בוחרת את המהנדסים והמתכננים על פי מחירים נמוכים אינה רלבנטית. בכל הנוגע למכרזים, החברה הלאומית לדרכים מגדירה מראש לכל המכרזים תנאי סף גבוהים, ורק מי שעומד בהם - יכול לגשת למכרז.

בתגובה לדברים לגבי קבוצת אפריקה ישראל, מסרו דוברי הקבוצה כי חברת דניה סיבוס היא האחראית על בחירת מהנדסים במכרזים בקבוצה.

מחברת דניה סיבוס, שבשליטת אפריקה ישראל, נמסר בתגובה: "הטענות משוללות כל יסוד והן, ככל הנראה, פרי המצאה של האחראי להן".