"מקיין יהיה נשיא טוב יותר ליזמים ולבעלי עסקים קטנים"

"אף אחד משני המועמדים לנשיאות אינו אידיאלי, משום ששניהם נטולי ניסיון ניהולי יוצא דופן", אומר פרופ' רפאל עמית, מרצה בבית הספר וורטון למינהל עסקים, שנחשב לאחד היוקרתיים בעולם. "עם זאת, בין אובמה למקיין הבחירה היא קלה: אובמה. יש לו יועצים טובים יותר והוא הוכיח שליטה עמוקה יותר בנושאים הכלכליים. כמו כן הוא הצליח, בניגוד למקיין, לתרגם בקלות את הנושאים הללו למסרים פשוטים וברורים".

עמית אומר שאובמה עשוי להעלות את שיעור המס למשתכרים יותר מ־250 אלף דולר בשנה כדי להגדיל את המשאבים המופנים למגזרים החלשים ולתוכניות חברתיות־כלכליות, וזאת בלי להגדיל את היקף הגירעון התקציבי (שהגיע בתקופת בוש לממדים היסטוריים). אולם לדבריו הדבר יביא "לצמצום בהיקף ההכנסה הפנויה של השכבות באוכלוסייה הנושאות בעיקר נטל המס, ועשוי להקשות בכך על היחלצות הכלכלה האמריקאית מהמשבר בטווח הארוך".

עם זאת עמית מוסיף: "קל יותר לדבר מבחוץ מאשר לעשות מבפנים. לאור העלייה החדה הצפויה בשיעור האבטלה - עד 9% לעומת 6.1% כיום - עשוי הנשיא החדש לשקול בשנית את התוכניות הכלכליות שהציג".

מי משני המועמדים יהיה עדיף יותר ליזמים ולמגזר העסקי בארצות הברית?

"מהתוכניות הכלכליות שהציגו שני המועמדים עולה כי דווקא מקיין יהיה נשיא טוב יותר ליזמים ולבעלי עסקים קטנים. אובמה מציע להכפיל את שיעור המס על רווחי הון בארה"ב, העומד כיום על 15% בלבד. הדבר עשוי לפגוע בכמות הכסף שתעמוד לרשותם של יזמים משום שרווחי המשקיעים יצטמצמו".

עם זאת דוחה עמית את האשמות המחנה הרפובליקני, שלפיהן המדיניות הכלכלית שמציע אובמה הנה "סוציאליסטית" במהותה; "דווקא הרפובליקנים היו אלה שהלאימו בשבועות האחרונים שורה של מוסדות פיננסיים", הוא מזכיר.

עד כמה היו הנושאים הכלכליים מרכזיים במערכת הבחירות?

"נושאי הביטחון, ובראשם המלחמה בעיראק, היו אלה שמשכו את מרב תשומת הלב של המועמדים בראשית הקמפיין. ואולם לאחר רעידת האדמה שפקדה בחודש שעבר את וול סטריט עברה הכלכלה למרכז. אחריה נושאים חברתיים וביטוח הבריאות - נושא בעייתי בפני עצמו בארה"ב, ורק לאחר מכן נושאי מדיניות חוץ וביטחון".

מי מהמועמדים לנשיאות ניהל קמפיין טוב יותר?

"אובמה ניהל קמפיין למופת. מסע הבחירות של מקיין, לעומת זאת, סבל משורה ארוכה של בעיות ארגוניות. הוא לא הצליח להציג אסטרטגיה ברורה ושינה את עמדותיו לעתים קרובות יחסית. דוגמה טובה לכך היא הנושא הכלכלי: מקיין אמר כי הכלכלה האמריקאית חזקה ויציבה, אולם 24 שעות לאחר מכן טען כי הכלכלה מצויה במשבר ואף הציע תוכנית חירום, שאת עיקריה שינה לפחות שלוש פעמים".

עמית סבור כי הבחירה בשרה פיילין מעידה על סגנון הניהול הלקוי של מטה מקיין: "זאת היתה למעשה החלטתו הרצינית הראשונה של מקיין, אך האופן שבו היא נבחרה ועצם המינוי מעידים על תהליך קבלת החלטות בעייתי המאפיין אותו".

באופן כללי, הוא אומר, "התאכזבתי מרמת הדיון. מערכת הבחירות הצמודה אילצה את המועמדים להשתמש בהשמצות הדדיות, רובן חסרות בסיס. כתוצאה מכך הוסתה תשומת הלב הציבורית מנושאים מהותיים כגון מדיניות חוץ, כלכלה וחברה. יוצאי דופן היו, עם זאת, העימותים הטלוויזיוניים בין שני המועמדים, שהיו חשובים ואינפורמטיביים".

ראיין: אמיר שטוקהמר