צילום מסך: youtube.com
כן, אנחנו יכולים
הרשת היא מכשיר יעיל להפצת תעמולה וגיוס כספים. נסיקתו של אובמה ונצחונו הבהירו שעוצמתו של הגולש היא יותר מסיסמה
06.11.2008, 15:07 | איתמר שאלתיאל
הקמפיין לנשיאות ארצות הברית נמשך כמעט שנתיים. אבל אחת המכות הקשות בו ניחתה על המועמד הרפובליקאי, ג'ון מקיין, בפחות משניה. ברגע קצרצר אחד שהונצח במצלמה, מקיין נתפס, מילולית, עם הלשון בחוץ. התמונה הגיעה לרשת, ושם זכתה לאינספור פרודיות, ריטושי פוטושופ ופוסטים מתלהמים.
מועמדים לנשיאות ידעו תמיד שכל משפט ומחווה שלהם ישמשו כעדות נגדם. אבל איש מהם לא חזה את כוחו של האינטרנט. כשכל אדם הוא תחנת שידור, אלפי גולשים נלהבים יכולים להפוך פארודיה קטנה ללהיט עם רייטינג גבוה יותר מכל שידורי התעמולה יחדיו.
וזו הקטנה שבדוגמאות לתפקיד המרכזי ששיחקה הרשת בבחירות לנשיאות. לניצחונו של ברק אובמה על הילארי קלינטון סייעו, בין היתר, התרומות האדירות שגייס ברשת: בזמן שכל המועמדים גייסו תרומות מתאגידים גדולים ומבעלי הון, יותר משלושה מיליוני תורמים קטנים תרמו לאובמה באתר האינטרנט שלו. כל אחד מהם נתן לו פחות מ־50 דולר. וזה הספיק כדי להפוך אותו לחזק שבמועמדים הדמוקרטיים. הגולשים תרמו יותר מכסף. רבבות מהם מילאו את הבלוגים שלהם, את הטוקבקים באתרי חדשות ובבלוגים אחרים, את פייסבוק ואת יוטיוב בתעמולה לטובת אובמה. הם היו הראשונים להבין שהרשת היא הנדל"ן הפרסומי הזול והיעיל בעולם. עתה מתחיל הממסד הפוליטי כולו להבין זאת.
2 תגובות לכתיבת תגובה