ספרי העיון מגיעים לאינטרנט

מבחינה תוכנית האינטרנט הישראלי מלא עד להתפקע. למרבה הצער, מרבית החומר לא עומד בסטנדרטים אקדמיים. במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) החליטו לשנות את המצב, והשיקו את כותר, ספריית עיון מקוונת. הפרויקט, שעלה לרשת במאי, כולל כ־300 כותרים: ספרי עיון, כתבי עת ואנציקלופדיות.

"התחלנו מספרים שקשורים לארץ ישראל בנושאים כמו היסטוריה, גיאוגרפיה ותרבות. הכוונה היא להתפתח בהדרגה לספריית עיון רב־נושאית, וההעדפה תהיה לספרים שבהם לעברית יש ערך. בנושאים כמו פיזיקה או ביולוגיה, הספרות באינטרנט באנגלית טובה מספיק", מספר אבי ורשבסקי, ראש תחום חברה ורוח במט"ח.

ורשבסקי (41) וגידי זנד, מנהל האתר, עומדים מאחורי אחת היוזמות המעניינות בעולם האקדמיה והאינטרנט המקומי, שבאה לענות על מה המחסור.

לדבריו, "ברשת העברית חסרים חומרים עיוניים ברמה אקדמית גבוהה. יש כאן הזדמנות ליצור שינוי תרבותי. אנחנו יודעים שמה שלא נמצא ברשת כמעט לא משתמשים בו. הספריות שוממות, ורואים את זה במחקרים וגם בשטח. כרגע יש לנו מעט מנויים ביתיים ואנחנו במגעים עם גופים מוסדיים. העסקאות עם האוניברסיטאות ובתי הספר יאפשרו לסטודנטים ולתלמידים לקבל גישה מהבית לאתר. הם לא קהל שישלם, אלא קהל שישתמש. ההערכה היא שבשנתיים הקרובות נתפשט לשוק המוסדי ובהדרגה גם לשוק הפרטי".

כל הספרים במאגר זמינים בגרסאות מלאות, והמנויים יכולים לעיין בהם בחופשיות ולעשות שימוש בכלי עריכה וקטלוג מתקדמים. בין השאר ניתן לדפדף בספר, לדלג בין עמודים, לקשר קטעים מסוימים לעמודים אחרים, לבצע חיפושים, להדגיש קטעים, לרשום הערות, להעתיק טקסט או תמונות למסמך וורד ולהדפיס עמודים רצויים.

המו"לים מתקשים

בשלב הראשון תתבסס הספרייה המקוונת על מנויים בתשלום (25 שקל בחודש למנוי פרטי). "זו הדרך היחידה שבה המו"לים הסכימו לשתף פעולה. מכיוון שהנכס היחיד המשמעותי שיש להם הוא תוכן, הם מתקשים להפקיר אותו בצורה פתוחה לחלוטין. המנגנון שיצרנו שומר על זכויות היוצרים ומאפשר להם לעקוב אחרי היקפי השימוש וכדומה. מצד שני, נשמח אם נוכל לספק גישה חינם, ואנחנו חותרים למצוא מו"ל או גוף פילנתרופי שיממן מנויים בצורה כלשהי".

יש סיכוי שזה יקרה?

"אנחנו משקיעים בכיוון הזה. הקמת הספרייה היא הבסיס. עכשיו, לקראת הקומה השנייה, אנחנו מחפשים פתרונות להגדלה הדרגתית של האיזור החינמי".

מימין: אבי ורשבסקי וגידי זנד. ורשבסקי: "אפשר לכתוב ספר על מסעות החיזור שעשינו מול ההוצאות" | צילום: אוראל כהן

"בעידן הווב 2.0, עולמנו מצטייר כמעין מדינת ילדים בה הכל ניתן בחינם (...) חוקי המשחק החדשים קובעים שאם אינך נוכח לנגד עיני הגולשים אתה לא קיים", נכתב במניפסט של כותר. לדברי ורשבסקי ניכר שהמסר עדיין לא הופנם במלואו. "אני חושב שאפשר לכתוב ספר על מסעות החיזור שעשינו מול ההוצאות. רוב ההוצאות הצטרפו, אבל חיזרתי אחרי גברת מבוגרת מהוצאה שמדפיסה אנציקלופדיה, שרציתי לשלבה בפרויקט, והיא סירבה ואמרה: 'תראה, כל כמה שנים בא משהו חדש: פעם היה יבמ, אחר כך מיקרוסופט, עכשיו גוגל. ההוצאה שלנו קיימת 70 שנה, היא תהיה קיימת עוד 70 שנה'", צוחק ורשבסקי.

"היא טענה שהאינטרנט יפגע לה במכירות, אבל כששאלתי כמה היא מוכרת בשנה היא ענתה: 'הנה לא נמכרה אף אחת'. מבחינתה לא היתה סתירה. זה לא פגם בטיעון שלה והיא לא הסכימה לשתף פעולה", הוא נזכר.

מודל הכנסות המיזם מבוסס על חלוקה שווה בין מט"ח לבין ההוצאות. "בנינו מודל מאוד הוגן - דמי המינוי מתחלקים בינינו לבין המו"לים, והם בינם לבין עצמם מתחלקים על פי דפים נצפים. כך יש להם אינטרס להעלות כמה שיותר כותרים מעניינים ואיכותיים לספרייה".

באופן כללי ורשבסקי סבור שכותר מציע פתרון נהדר להוצאות. "חשבנו להגביל את היקף ההדפסה וההעתקה, אבל ויתרנו, כי זה פוגם בחוויית השימוש; אם כבר עשיתי מינוי אני לא רוצה שיציקו לי. מצד שני, אפשר להדפיס בכל פעם רק עמוד, וזו טרחה", הוא מספר בציינו שהמצב הנוכחי גרוע יותר מבחינת הפרת זכויות יוצרים, "היום, במדיה הישנה, הפסדי המו"לים יותר גדולים, כי הרבה מאוד סטודנטים מצלמים באופן חופשי באוניברסיטאות ומוציאים מקראות חצי רשמיות וחצי פיראטיות. פה יש דרך לעקוב אחרי השימוש בצורה מבוקרת".

תרבות החינם

ורשבסקי וזנד הגו את רעיון הקמת הספרייה המקוונת ב־2006. "באנו עם הרעיון להנהלת מט"ח, והוא נראה קצת פרוע. המחשבה היתה שהאינטרנט הישראלי מתפתח במהירות, אבל חסרים לו מחצבים עשירים כמו באינטרנט דובר האנגלית. הרי הפער בין הספרייה בבית לבין מה שמוצאים באינטרנט הוא עצום. התחלנו ללמוד את הנושא, בעידוד ההנהלה והמנכ"לית, גילה בן הר, אבל אני עדיין חושב שראשי מונח מול המודל הכלכלי הזה", הוא צוחק.

"בתהליך הזה גילינו עולם חדש, פגשנו את מנהל פרויקט Google Books, דיברנו עם אנשי אקדמיה ומידענים. גילינו שספריית הקונגרס האמריקאי מוציאה 100 דולר על מיפתוח כל ספר. זה הרבה מאוד כסף, וברור שהם מוציאים מוצר מקצועי, אבל לא מצליחים להתמודד עם כמויות המידע שיש היום".

העלויות של כותר נמוכות בהרבה. המרת הספרים לפורמט דיגיטלי (באמצעות סריקה) עולה כ־3 דולרים לעמוד. את הסריקות מבצעת חברה חיצונית, ובאתר מועסקים שני עובדים במשרה מלאה. "לדאבוני העלויות תואמות לתוכנית העסקית, אבל לא נראה שנעמוד בצפי ההכנסות (מעבר לרווח בתוך שנתיים - ר"ש). אני מאמין שזה ייקח יותר זמן".

בתוכנית העסקית מצוינת כוונה לשלב פרסומות באתר.

"בדקנו את זה, אבל בתוכנית העסקית לא צפו לזה גדולות ונצורות מבחינת מודל ההכנסות; אני מניח שזה יהיה משמעותי כשיהיו היקפי כניסות גדולים. אם נשלב פרסומות הן יחליפו את דמי המינוי, אבל כרגע רק הגדולים באמת מרוויחים מפרסום. אפילו במט"ח, שבכלל האתרים שלה יש קרוב לשני מיליון גולשים בחודש, עדיין לא חצינו את הרף הזה".

בשלב הבא מתכננים במט"ח לשלב באתר פיצ'רים חברתיים ולתחזק קהילת קוראים, שתתקשר עם אתרים אחרים ברשת. לכשתושלם סריקת 300 הכותרים הראשונים, יש כוונה להרחיב את תחומי הידע ולהשיק גרסה דו־לשונית.

"החינמיות ברשת היא מעין כדור שלג תרבותי שאי אפשר לעצור אותו. ההנחה שהרשת מזמנת מידע בחינם היא חלק מאבני היסוד של ציפיות הגולשים, ונדרשים ערכים מוספים חזקים מאוד שיגרמו לגולש לשלם על תוכן ולא לחפש אותו בחינם אצל המתחרים", כתבו ורשבסקי וזנד במניפסט. ימים יגידו אם האתר שלהם מספק את הערך המוסף הזה.