NBA: האם חגיגת השכר של השנים האחרונות תימשך?

בעוד שנתיים יקיזו שחקני ה־NBA זיעה ודם על הפרקט אבל גם במשרדים המפוארים של דיוויד סטרן, הקומישינר של הליגה. שם יתכנסו נציגי ארגון השחקנים למשא ומתן ארוך ומתיש על חוזה קיבוצי חדש עם נציגי הליגה ועם 30 המועדונים שמרכיבים אותה.

עושה רושם שהבעלים של הקבוצות לא ייתנו לחגיגת השכר של השנים האחרונות להימשך. יש לזה קשר, מן הסתם, למה שמכונה ה"משבר הכלכלי הגדול של דורנו". אבל גם ליחסים המתוחים בין כוכבי הליגה העשירים לבין בעלי הקבוצות בליגה העשירים עוד יותר יש קשר לסוף חגיגת השכר.

קבוצות רבות בליגה מתכוננות ל"עונת ההסכם החדש", היות שכיום יש קונצנזוס שקט, שהתנאים החדשים של השחקנים יהיו פחות טובים מכפי שהם כיום. ההערכה היא שהשחקנים שייהפכו לחופשיים בעונת התפר שלפני ההסכם החדש ב־2010 ייהנו מתמריץ חד־פעמי לחתום על חוזה שמן במיוחד וארוך טווח, שיבטיח להם לחיות בעולם החדש בתנאים של העולם הישן.

קובי בראיינט | צילום: אי פי איי

מדובר במחזור השחקנים החופשיים הטוב מעולם - לברון ג'יימס, דוויין ווייד, אמארה סטודמייר, סטיב נאש וכריס בוש; והמשמעות של החתמתם עבור המועדונים היא בדרך כלל הבטחה לשחק בפלייאוף למשך כמה עונות רצופות - מה שטוב למותג, למכירות הכרטיסים ולהסכמים עם ערוצי שידור מקומיים. הדבר אומר שמועדון יכול לשנות את פניו אם ישחק את המשחק כמו שצריך, כלומר להחתים שחקן גדול על חוזה שמן עשוי להיות טוב לכיס של הבעלים.

להזדמנות הפז הזו נערכים כבר מעכשיו: שלושה ימים נדרשו לטרייד התמוה של אלן אייברסון שעבר מדנבר לדטרויט, כדי להיכנס להקשר ההסכם הקיבוצי החדש. אחרי שלושה ימים פתאום הבינו כולם שהטרייד של השבוע שעבר אמור לאפשר לפיסטונס מקום בתקרת השכר ב־2010, וזה אומר שהקבוצה של ג'ו דומארס יכולה להביא בעוד פחות משנתיים שחקן כמו ווייד או לברון.

מעתה, זה כבר ברור, כל טרייד ייכנס להקשר הזה של ההסכם החדש.

אדוני הבורר, יש תקדים

ההסכם הקיבוצי הקודם נחתם ב־2005, והעולם היה שונה מאוד אז: השנים היו של פריחה בעסקי הפיננסים והנדל"ן האמריקאי, והיתה גם שביתה של שחקני ההוקי באותה שנה, שביטלה את העונה והחריבה את הענף. שני הדברים הללו דרבנו את הצדדים להגיע לעמק השווה ולחתום על חוזה שטוב לשני הצדדים ולליגה.

אותו הסכם לא שינה באופן מהותי את ההסכם שקדם לו, שנחתם ב־1999 לאחר שביתה ממושכת. אם בכלל, הוא מיסד את האופציות של קבוצות לחרוג מתקרת השכר, מה שעבד רוב הזמן לטובת השחקנים; כך שתמורת הגבלת גיל לשחקן בליגה, קיבלו השחקנים עוד נתח קטן מההכנסות - 57% ממחזור שנתי של 3.6 מיליארד דולר.

בהסכם הבא קשה לראות שהאדונים העשירים של ה־NBA ינהגו באותו רוחב יד. בעקבות מחזור השחקנים החופשיים של 2010 צפוי זינוק גדול בשכר הממוצע ב־2011. הבעלים ישתמשו בנתון זה במשא ומתן של אותה שנה, אבל גם בטיעון אחר: אף שהתרגלנו שתקרת השכר נעה רק בכיוון אחד - כלפי מעלה - יש תקדים נגדי.

בעונת 2003/2002, שנה אחת בלבד לאחר שתקרת השכר זינקה ב־21%, מ־35.5 מיליון דולר ל־42.5 מיליון דולר, שינתה המגמה כיוון, והתקרה ירדה בכ־5%, ל־40.3 מיליון דולר. בליגה נימקו זאת אז בירידה של כ־100 מיליון דולר בבונוסים מחוזה הטלוויזיה, וצריך גם לזכור שהימים היו ימי משבר ההייטק ואירועי הטרור של ספטמבר 2001. אמריקה כבר היתה במלחמה אחת ובדרכה לעוד אחת, והאווירה היתה כזו שירידה קלה בשכר הקיבוצי של מיליונרים נראתה אפשרית. במילים אחרות, כמו האווירה היום.

דיוויד שטרן | צילום: בלומברג

הקשר בין בורסה לשכר

האם השחקנים, שמאז 2001 נהנו מעלייה של 15.5% בשכר הממוצע ומעלייה של כמעט 46% בתקציבי הקבוצות, יסכימו להרעת תנאים? קשה לדעת. מסקנות חדשות על כלכלה לא יוסקו מחוזה שידור חדש: זה הנוכחי הוארך לפני שנתיים, ותמורת שמונה שנות שידור משלמות ,ESPN ABC, ו־TNT כ־7.4 מיליארד דולר.

לקראת המשא ומתן יצטרכו השחקנים גם לעקוב אחרי הבורסה, כדי למדוד את העושר של הבעלים. מצב הרשתות המקומיות כנגזרת של שוק הפרסום הטלוויזיוני ב־2010 ישפיע על כייבלוויז'ן, הבעלים של הניקס, ועל רשת קומקאסט, הבעלים של פילדלפיה, ומן הסתם תשפיע גם על המשא ומתן. המדדים של ההייטק יצביעו על מצבם הכספי של פול אלן, הבעלים של פורטלנד, ומארק קיובן, הבעלים של דאלאס מאבריקס. ממדדי נדל"ן אפשר להסיק בקלות על גודל הכיס של הבעלים של הנטס, ברוס ראטנר, ועל סטאן קרונקי מדנבר.

במשבר של 1929, שאליו משווים את המשבר הנוכחי, המשיכה הבורסה ליפול במשך ארבע שנים תמימות. אם אנו בדרך לעוד שלוש שנים של ירידות, לא כדאי לשחקנים לבנות על נדיבות של הבעלים בהסכם החדש.