אקירוב: "האשמים במשבר ייכנסו לבית סוהר"

אלפרד אקירוב מפגין עסקים כרגיל. נפגשנו איתו אתמול שעה קלה לאחר שחברת אלרוב שבשליטתו דיווחה לבורסה שתציג הפסד של 274 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, כתוצאה מהשקעותיה במניות הבנקים לאומי והפועלים. "צריך להמתין לדו"חות כדי לראות איך סיימנו את הרבעון", מסייג מי ששמו מסמל יותר מכל את מבנה המגורים היוקרתי בצפון תל אביב, שעם דייריו נמנה גם שר הביטחון אהוד ברק.

אקירוב. ימשיך לרכוש נכסים | צילום: אוראל כהן

האם לאור ההפסד הנוכחי תצמצם את ההשקעה בבנקים?

"להפך. אני מתכוון להמשיך לקנות", הוא עונה בנחרצות. אקירוב לא חוסך במחמאות לבנקים, אבל שוטף בביקורת את חברות הדירוג, שלטענתו אחראיות במידה רבה למשבר הכלכלי העולמי. "חברות הדירוג עשו דברים שלא ייעשו: הן התעלמו מהעובדה שחברות הפכו כספים שגייסו כהלוואות להשקעות כהון עצמי בפרויקטים. לדעתי כל האשמים יילכו לבית הסוהר. אם יהיו הפסדים בבנקים בישראל זה בגלל קריסה של בנקים בחו"ל כמו ליהמן ברדרס - וגם בזה אשמות חברות הדירוג. הן דירגו ללא ניתוח תזרים וללא הבנה כלכלית בסיסית. פתאום 'בום' - כולם מורידים את הדירוג. למה לפני שנה דירוג של חברות היה AA והיום הוא BBB, המצב שלהן באמת כל כך שונה?".

האם שוק הנדל"ן הישראלי יעבור טלטלה בדומה למה שקורה בעולם?

"המשבר העולמי עוד לא הגיע לארץ, אבל הוא בדרך. אני לא רואה שיש לחברות בעיות עם הפרויקטים שלהן כאן - כל ההסתבכויות הן מהשקעות בחו"ל".

"המחירים פה צריכים לרדת"

אקירוב מתרווח בכיסאו במשרדו שבקומה ה־17 במגדל אלרוב, ואינו מביט לאחור לעבר קו הרקיע של תל אביב, שבמרכזו המגדלים המפורסמים הקרויים על שמו. כשאנו פונים לעסוק בשוק הנדל"ן המקומי, הוא כבר מתחיל לסמן מטרות: "תן לי נכס או מגרש בתל אביב במיקום טוב במחיר סביר, ואני קונה עכשיו. אין נכסים טובים היום בשוק במחירים הגיוניים. גם נכסים שחזרו למחירי 2007 עדיין יקרים מדי בעיני. המחירים צריכים פה לרדת, הם עדיין לא התאימו את עצמם למצב. מה שקרה פה במחירי הנדל"ן, בייחוד הנדל"ן המניב, זה חוסר פרופורציה מוחלט. לא סתם לא קניתי פה כלום מאז 1994, רק מכרתי".

איזה נכסים אתה מחפש?

"רק נכסים במיקומים טובים שמתאימים לבתי מלון, או נכסים מניבים בפריים לוקיישן עם חוזי שכירות לטווח ארוך עם שוכרים חזקים. תן לי שטח בטיילת ואני קונה אותו עכשיו".

ערב הבחירות המוניציפליות, מה אתה מצפה מראש העירייה הנבחר?

"יש כל מיני דברים שצריכים לקרות. בין השאר, צריכים לקבל פה החלטה לבנות עוד 2,000 חדרי מלון, שפירושם עוד 25 אלף תיירים בעיר".

אבל יש טענה שרוב השנה עומדים פה חדרים ריקים.

"אני מדבר רק על מלונות יוקרה. אלה מביאים כנסים, וכנסים מביאים תיירים. מה שקורה למשל בנמל הישן זה בדיחה, לקחו את השטח הכי טוב בעיר והפכו אותו למחסנים של חברות טקסטיל. צריך להרים שם מלונות".

כולם מדברים על זה שהמחירים בשוק היוקרה יצנחו. זה יקרה?

"ממש לא. קודם כל תלוי למה אתה קורא יוקרה: מגדלי YOO של חבס זה יוקרה? אני לא חושב. אתה היית גר שם? הבניין ברוטשילד 1 זה יוקרה, מגדלי בארי נהרדעא בצפון הישן זה יוקרה".

"רשתות המלונות הן גנבות"

אקירוב אמנם מדבר על תל אביב, אך לפחות פעם בשבוע הוא מבקר באירופה לצורך פעילותו בפרויקטים ביבשת זו. הוא לא נשמע נלהב מהזדמנויות השקעה באמריקה ובמזרח הרחוק: "לא נעבוד בכל העולם. בחרתי להתמקד בשוויץ כי זה שוק סולידי, וגם שם לא קניתי מניות אלא נכסים. את הנכסים בצרפת ובאנגליה מכרתי לפני שנתיים כי ראיתי לאן השוק הולך", אומר אקירוב, ומוסיף: "ברגע שעלויות הריבית עולות על התשואה - צריך למכור.

אז זה זמן טוב לקנות באירופה?

"עדיין לא. באנגליה אפשר לקנות ב־10% תשואה, אבל מחירי השכירות יירדו מאוד כי היום לא ריאליים".

אתה מדבר זמן רב על הרחבת פעילות המלונות שלך, איפה זה עומד?

"אנחנו בונים עכשיו רשת מלונות בינלאומית. זו הפעילות המרכזית של הבן שלי, ג'ורג'י. ההחלטה שלנו היא לפתוח מלון אחד בכל שנה באחת מהערים המתוירות ביותר בעולם. יש לנו פרויקט של מלון בלונדון ומלון באמסטרדם".

האם תחבור להסכם ייצוג של אחת מהרשתות הגדולות?

"בשום פנים ואופן לא, הם גנבים - באים בסוף השנה ולוקחים 50%. אנחנו נהיה רשת גדולה בעצמנו, אין לנו צורך באף אחד".

בחודשים האחרונים מתרבות האשמות מצד יזמי נדל"ן שהבנקים הגדולים סגרו את ברזי המימון. אקירוב מבטל את הטענות בהינף יד: "זה שטויות, ואני אומר זאת מידיעה אישית. כל פרויקט הגיוני מקבל מימון. הבנקים עובדים נכון, וטוב שהם סלקטיביים מאוד במתן אשראי".

אגרות חוב של חברות גדולות נסחרות בתשואות שלא ראינו שנים.

"כשיש בשוק היצע של האג"ח שלי אני קונה אותו מיד. באג"ח של אחרים אני לא נוגע - אני לא בטוח שהם יוכלו לשלם. הבנקים לא ימחזרו אג"ח של חברות".

גם בנושאים מאקרו־כלכליים יש לאקירוב כמה הצעות: "על בנק ישראל להוריד מיד את הריבית ב־2%. זה יוביל את הדולר להיסחר עבור 4.2–4.3 שקלים, ויאפשר למפעלים להמשיך להתקיים ולחזור לצמיחה של 5% כבר בשנה הבאה. לא תווצר אינפלציה כי חומרי הגלם יירדו בגלל המיתון".

אקירוב גם טוען שהמדינה צריכה לתת ערבות לבנקים: "זה לא עולה לה כסף, וממילא אם הבנקים ייפלו, המדינה תלאים אותם, אז למה לא להצהיר על זה מראש? זה יקל על הבנקים לגייס כספים בעולם, והם יוכלו לתת הלוואות שיעודדו את צמיחת המשק הישראלי".

אם יש נקודה שמרגיזה את אקירוב במהלך הראיון, היא הנושא הטעון של הון־ושלטון. "אין כלכלה בלי הון, ואין שלטון בלי הון", הוא פוסק. "המיליארדרים של ארה"ב בסוף תרמו את רוב הכסף שצברו. גם בארץ, מי בנה את בתי החולים כאן? הכל מתרומות של בעלי הון. מובן שהכל צריך להיעשות כחוק. אם אני לא יכול לפגוש ראש עירייה, אז איך אני אבנה בסדרי גודל רחבים?".

לא צורם לך ששניים מסגניו של ראש עיריית ירושלים מועסקים בדירקטורין אפריקה ישראל הבונה בבירה?

"בדירקטוריונים של החברות שלי, בניגוד לאלו של לבייב, לא תמצאו אף דירקטור שמכהן בתפקיד בעירייה".