רב הנסתר על הגלוי

הורדת הריבית היא מהלך מפתיע, אבל היא באה בתגובה לשתי תופעות שמתרחשות במקביל. הראשונה היא הפחתת הציפיות לאינפלציה: הציפייה לעליית המחירים ירדה מאוד, גם בגלל הירידה בפעילות הכלכלית המקומית והעולמית אבל גם בגלל הירידה החדה מאוד במחירי הסחורות. ירידות אלו משפיעות על המדד בצד השלילי.

התופעה השנייה: התועלת שתביא הפחתת הריבית. זו תגביר את הפעילות הכלכלית, תוזיל את האשראי ותגדיל את הכדאיות של ההשקעות. במצב של צפי כמעט ודאי להאטה כלכלית, הורדת ריבית ממתנת באופן זה את ההשפעות השליליות.

אלא שעכשיו אנו עוברים לשאלת העיתוי. למה באמצע החודש? למה פתאום? ולמה בעוצמה כזו? לדעתי, ייתכן שהיה אירוע במערכת הפיננסית הישראלית שבשלב זה עוד איננו יודעים עליו, וזה חייב את הבנק להוזיל את מחיר האשראי באופן ניכר. חייבים להבין שצעד כה משמעותי אינו נעשה סתם כך. בפעמים הקודמות שבהן התקבלה החלטת ריבית שלא במועד, חלו אירועים שאפשר היה לייחס להם את ההפחתה באופן ישיר. אין זה המקרה הפעם, ולכן ייתכן שיש מידע שלא ידוע לנו כרגע ושיתגלה בימים הקרובים.

מצד שני גם אסור להיכנס לפאניקה. אנחנו בתקופה של משבר עולמי, וכלכלת ישראל נפגעה הרבה פחות מאשר כלכלות אחרות בעולם. תסריט של בעיית נזילות בשלב זה אינו מתרחש, ולכן לא צריך לפתח היסטריה לא מוצדקת. אלא שגם במצב הזה הנגיד נדרש להגיב, וייתכן שנראה עוד צעדים. המשבר רק בתחילתו וככל הנראה זו לא תהיה ההפתעה האחרונה. ייתכנו עוד הפחתות ריבית.

אף שבשלב הזה אין צורך בעוד צעדי חירום, אם ייקלע המשק למיתון חריף, יידרשו משרד האוצר והממשלה לנקוט צעדים ברמה של שינוי מדיניות. הבעיה שלנו היא שיש לנו מגבלה קשה של פוליטיקה בימים של לפני בחירות. בהיעדר תקציב - כמות השינויים שאפשר לעשות מוגבלת. אני בטוח שבאוצר מכינים שיעורי בית ותוכניות המגרה שלהם כולל צעדים לא שגרתיים. אינני מאמין שנגיע למצב של הלאמת בנקים כמו באנגליה, אבל יתכנו עוד הפתעות בדרך. כיוון שהמשבר הוא משבר חדש, עם מאפיינים חדשים, ומכיוון שלא מדובר בעוד משבר של מחזור עסקים רגיל, זו תופעה חדשה של פעם במאה שנה. במצב שנוצר אנחנו צריכים להודות שיש לנו נגיד בנק מרכזי כל כך מנוסה ומשרה אמון גם בשווקים הבינלאומיים.

הכותב הוא המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים, המרכז הבינתחומי הרצליה, וכיהן ככלכלן בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל