השבוע: בחירות פרובינציאליות

זה היה השבוע של האזרח הקטן. שבוע של בחירות על עיצוב הבית, או במילים אחרות בחירה של איכות החיים - כי הרי פינוי הזבל הוא סלע קיומנו, ותפיסת מקום חניה היא זכייה בלוטו היומי.

בירושלים הבחירות נפלו על גשר המיתרים. ניר ברקת הוא לא אובמה, אבל הירושלמים הצביעו שינוי. התושבים החילונים התעוררו אחרי תרדמת עמוקה והחליטו לקצר לירושלים את הזקן; הם הצביעו להוציא את בני ברק מהבירה.

במדינת תל אביב, לעומת זאת, החליטו האזרחים הבוגרים, אלה שאצלם לכל בית יש מרפסת, שחולדאי יכול להמשיך עם העיר שלהם ללא הפסקה. וכך, תל אביב תמשיך להתקשט בשירי משוררים ולהיות מושא הקנאה של הערים השכנות. צעירי תל אביב שהימרו על דב חנין ייאלצו להמשיך לבלות את השנים הבאות בחיפושים אחרי חניה ובמגורים בדירה דחוקה.

באזורי הקרבות של נתניה התושבים גיבו ובגדול את מרים פיירברג, הם חושבים שהיא תצליח לשחרר את העיר. מישהו צריך לעשות את העבודה המסוכנת, ובנתניה מאמינים שפיירברג היא אשה אמיצה מספיק בשביל להצליח במשימה.

אז נשים יכולות להתמודד עם משפחות הפשע, אבל עם סקאדים, לא בטוח. בשדרות אחלמה פרץ הפסידה. אחלמה היא אשה מרשימה, אבל תושבי שדרות העדיפו שדוד בוסקילה יהיה שר הביטחון המקומי. בלי להכיר את בוסקילה, נראה שבשדרות החבוטה אין הרבה תקווה. שדרות היא לא נתניה. אין לה פתח לים. מחר, אחרי שינקו את הרחובות משאריות הדמוקרטיה, יתעוררו שם שוב לצבע אדום חדש.

ובאמריקה, שם מתברר שכבר יש השלכות מרחיקות לכת למהפך של אובמה. הנשיא החדש עוד לא נכנס לבית הלבן, וכבר הוא מוכיח שבאמריקה החדשה אין אבחנה בין גזע, דת ומין. הדוגמה החיה לכך הוא המירוץ לתפקיד החיה שתיכנס על ארבע לבית הלבן. אחד המועמדים הבולטים הוא כלבלב דמוי עכבר קירח ואפור שעונד אוזניים של חמור. הסיבה האמיתית להידרדרות דאו ג'ונס של היופי של הכלבלב הנשיאותי היא מליה, בתו של אובמה, האלרגית לשיער של חיות מחמד. ובכל זאת. מה עם התדמית של האומה? עכבר ישתין על הדשא של הבית הלבן? אם עדיין לא הבנתם וחשבתם להציע למליה וסשה דג זהב כתחליף, אל תטרחו. המשימה הראשונה שאובמה יתמודד איתה כנשיא במסגרת אופוריית ה־Yes I can, תהיה לשכנע את העם האמריקאי שהעכבר הוא פודל חמוד עם פרווה לבנה ואוזניים קטנות. יש לכם ספק שהוא יצליח?