בעלי מניות ביוקוס לשעבר תובעים 23 מיליארד יורו מקרמלין

החברה תובעת מהקרמלין 23 מיליארד יורו בשל מהלך בלתי חוקי שהוביל לפשיטת רגל של חברת הנפט הגדולה במדינה. כ-68% ממניות GML מוחזקות בידי איש העסקים הישראלי, לאוניד נבזלין, שסירב להתייחס לידיעה.

עורכי הדין של GML טוענים כי הצעדים אשר ננקטו על ידי ממשלת רוסיה נגד יוקוס היו בניגוד לאמנת האנרגיה עליה חתומה המדינה.

למרות הטענות המשכנעות שצפויים להעלות עורכי הדין של התביעה במהלך המשפט, אנליסטים צופים כי התובעים יפסידו במאבק משפטי זה, שכן מרבית התביעות הקודמות בנושא נדחו על ידי בתי משפט בינלאומיים. יחד עם זאת, במקרה בו השופטים בכל זאת יפסקו לטובת GML, עלולות חברות רבות שירשו את נכסי יוקוס להיקלע לקשיים משפטיים ופיננסיים חמורים. בראש ובראשונה צפויה להיפגע רוסנפט הרוסית, אשר רכשה את מרבית הנכסים של החברה המפורקת.

יצויין, כי לפני כחצי שנה קיבל לאוניד ניבזלין, בהתערבות בית המשפט ההולנדי, 578 מיליון דולר מכספי ענקית הנפט הרוסית לשעבר. בית המשפט הורה להפשיר חשבונות בהם הופקדו כ-1.5 מיליארד דולר ממכירת נכסי יוקוס פיננס. יחד עמו הפשירו את חשבונותיהם גם יתר בעלי המניות בקבוצת GML. סך כל הכספים שהועברו אז עמד על 847.78 מיליון דולר.

עד 2003 הייתה יוקוס החברה הגדולה ברוסיה, ובראשה עמד איל הנפט היהודי-רוסי מיכאיל חודורקובסקי. באותה התקופה החלו שלטונות רוסיה לרדוף פוליטית את ראשי החברה, שנאלצו להימלט אל מחוץ לגבולות המדינה. בין אלו שהצליחו לברוח היו נבזלין, ולדימיר דובוב ומיכאיל ברודנו.

מיד לאחר מאסרו של חודורקובסקי, שלא נמלט, באוקטובר 2003, הקפיאה הממשלה 44% מנכסי החברה. שנה מאוחר יותר מכרה הממשלה חלק זה לחברה-בת של גזפרום, תמורת 9.4 מיליארד דולר. באוגוסט 2006 הכריז בית המשפט הרוסי על יוקוס כפושטת רגל, למרות ששנים ספורות לפני כן היא שלטה על 20% מייצור הנפט הרוסי, או כ-2% מהייצור העולמי.