תעשיית ה-WiMax בעולם מתעוררת, ואיתה גם החברות הישראליות

לפני כשלושה שבועות, בזמן שהעולם היה עסוק בחגיגות נצחונו של אובמה, התרחשה מהפיכה אחרת בחלק אחר של הממשל האמריקאי, כמעט בהחבא. ועדת התקשורת האמריקאית (FCC), אישרה ביום היסטורי אחד שלושה מיזמים, מהם שני מיזוגי ענק, אשר ההמתנה לאישורם עצרה את נשימתה של כל תעשית התקשורת: המיזוג בין המפעילות ורייזון ואלטל, פתיחת תדרי ה"מרחב הלבן" (White Space) לשימוש ציבורי, והדובדבן שבקצפת - עסקת המיזוג הגדולה ביותר בעולם התקשורת עד כה, בין חברת הסלולר ספרינט-נקסטל לבין ספקית האינטרנט קלירווייר. את העסקה מימנו השושבינות גוגל, אינטל, טיים-ורנר וספקית הטלוויזיה בכבלים קומקאסט, והיא נחתמה לפני כחצי שנה בסכום עתק של 15.4 מיליארד דולר.

בים החדשות הרעות, נדמה שתעשית ה-WiMax העולמית מתנהגת כאי בודד באוקיאנוס סוער. פרויקט הווימקס הראשון בארה"ב של ספרינט-נקסטל, שהושק באזור בולטימור כבר בעיצומו של המשבר הנוכחי, בסוף חודש ספטמבר, זכה עד כה לכמות חסרת תקדים של 150 אלף מנויים משלמים. בעקבות ההצלחה, ובלי קשר למיזוג עם קלירווייק, מתכוונת ספרינט להשיק רשת דומה גם בדאלאס ובלוס-אנג'לס. האנליסטים לא מורידים את התחזיות שלהם וצופים כי 133 מיליוני מנויים יתחברו לתדר הווימקס עד 2012, מחציתם מאסיה בלבד. תוך 4 שנים בלבד צפוי מספר החברות המפעילות רשתות ווימקס לגדול מ-150 כיום ליותר מ-500, ומספר המדינות הפורסות תשתית ווימקס יוכפל. תוך 3 שנים צפוי לגדול מבחר המוצרים והמכשירים המאפשרים חיבור לרשת הווימקס מ-100 כיום לכ-430, ביניהם מכשירים שעדיין לא יצאו לשוק כגון MID, מיני מחשבים המותאמים לכף היד.

הפריחה הצפויה בתעשיית הווימקס העולמית משפיעה לחיוב גם על התעשיה הישראלית. חברת השבבים אלטייר (Altair) הכריזה על גיוס של 22 מיליון דולר בהובלת הקרן היפנית פסיפיק. חברת ראנקום (Runcom), שנבחרה השנה לחברה בעלת שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בתחרות ה-Fast50, גייסה 10 מיליון דולר, וחתמה על הסכם היסטורי עם צ'יינה-טל לפריסת תשתיות ווימאקס ב-29 ערים מרכזיות בסין, ביניהן בייג'ינג ושנגחאי. צ'יינה טל גם הודיעה כי ראנקום עשויה לגייס 100 מיליון דולר מגוף השקעות אמריקאי. ראנקום, שכל השנים האחרונות דיברה ללא הרף על הנפקה עתידית, תוכל כעת לגייס מימון ברמה נאסד"קאית, וזאת מבלי להגיש דו"חות כספיים לציבור.

חברת דיזיינארט השיקה לפני כארבעה חודשים את השבב הראשון שלה, המשמש תחנות-בסיס לקליטת ווימקס, והשמועות מדברות על פריסת הטכנולוגיה שלה באמצעות מוטורולה העולמית. אלווריון, ספינת הדגל הישראלית המובילה את טכנולוגית הווימקס, ניצחה את תחזית האנליסטים לרווחיה ברבעון השלישי, והיא ממשיכה להפגין עוצמה ומבטיחה רווחיות גם ברבעון הבא, אם כי מנמיכה את הציפיות נוכח המשבר.

גם את שבבי הווימקס של אינטל מפתחים במרכז הפיתוח בפתח-תקווה, לשעבר אנברה. אמנם, 3 חברות בולטות בתחום הווימקס: ווינטוורקס, סלטרו וקומסיס הודיעו לאחרונה על פיטורים, אך הן רחוקות מלשדר אותות מצוקה.

לדעת מנכ"ל דיזיינארט, עוז ברק, האיחוד ההיסטורי בין ספרינט-נקסטל לבין קלירווייר הוא מאורע חשוב דווקא בגלל מעורבותה של ספקית הכבלים קומקסט, ספקית תכנים לא פחות מתשתיות. "המיזוג הוא התגלמות המפעיל הרביעי בארה"ב שכולם חיכו לו, אשר במידה ויצליח, יהווה תחרות אמיתית לחברות הסלולר", אומר ברק. "לראשונה יש כאן שחקן שמוכן לפרוס תשתית דור רביעי בכל ארה"ב, ומבחן ההצלחה שלו הוא מבחנה של תעשית הווימקס בעולם כולו. אם יצליח, יש סיכוי שנראה את תור הזהב של הווימקס כהתגלמות הדור הרביעי, ולא כעוד טכנולוגיה אלחוטית".

"אם עד היום רשת הווימקס הגדולה ביותר בעולם השתייכה דווקא לחברת 'קוריאה טלקום', שמצפה לכ-350 אלף מנויים עד תום השנה, כעת אין ספק שארה"ב תיטול ממנה את הבכורה", אומר רודי לסר, סגן נשיא לאסטרטגיה ויזמות באלווריון. לסר צופה שתי מגמות עיקריות שישפיעו על תעשית הווימקס בעולם ובישראל - קפיצה חדה בפריסת רשתות ווימקס עירוניות, וגידול משמעותי בדרישה לחומרה עבור מכשירי קצה כגון שבבים למחשבים ניידים.

"למרות שזו בשורה טובה לתעשיה, אלווריון תרוויח בעיקר בפריסת רשתות ווימקס בסביבות לא-עירוניות, שם היא מומחית עם פוטנציאל ל-70 מיליון מנויים בארה"ב בלבד" אומר האנליסט יהונתן קרייצמן מחברת הייעוץ אוסקר גרוס. הפוטנציאל לשוק הישראלי, יהיה טמון אם כן דווקא בנקודות הקצה, שם פועלות הישראליות הקטנות יותר כגון קומסיס, ראנקום ואלטייר, המפתחות שבבים למכשירי כף יד שונים כגון מכשירי GPS וטלפונים ניידים. אלקנה בן-סיני, מנכ"ל חברת השבבים קומסיס חזר בשבוע שעבר מסיבוב בין יצרניות 'מחשבי כף היד' (MID) בטייוואן ונדהם לגלות שכל 16 היצרניות הטייואניות בתחום מתכוונות להוציא מכשיר עם חיבור גם לתשתית הווימקס. "המכרזים לדור הראשון של תשתית הווימקס כבר נסגרו, שם זכו ענקיות תקשורת כמו סמסונג, נוקיה ומוטורולה. הישראליות לא נכנסו לשם בגלל שהטכנולוגיות שפיתחו לא היו בשלות. בעקבות פתיחת הפקק בענף הווימקס בארה"ב, נראה חברות ישראליות זוכות במכרזים רבים יותר, ומשתלבות במוצרי קצה כגון סמארטפונים ומכשירי MID".

"אסור לקחת את זה כמובן מאליו" אומר יהונתן קרייצמן. "המאבק על הווימקס עוד לא נגמר. חברות הסלולר עושות ככל יכולתן על מנת להתחרות בווימקס שינגוס ברווחיהן באמצעות שירותי שיחות מוזלות VoIP, ומקדמות את טכנולוגית הדור הרביעי המתחרה: LTE, אשר עשויה להבשיל לפריסה בפועל רק בעוד כשנתיים. בינתיים, כיסוי דור 3.5 מאפשר שירות דומה לווימקס ובמחירים אטרקטיבים וזו הסיבה בגללה התפשטות הווימקס היתה דומיננטית בעיקר באזורים בהם אין כיסוי סלולרי. האישור של ה-FCC מאפשר לספקית הכבלים הגדולה בארה"ב, קומקאסט, להפוך לספקית שירות ווימקס גם בערים, ובכך להתחרות בחברות הסלולר".

"ארה"ב תהיה המעבדה הגדולה והמעניינת בעולם לבחינת מודל הווימקס ולבחינת יכולתו לאתגר את החברות הסלולריות", מסכם בן-סיני. "הצלחה שלו היא הצלחה של כולנו".