"בית הדין לעבודה לא יאשר שביתה פוליטית"

ההסתדרות הכריזה אתמול (א') כצפוי על סכסוך עבודה כללי במשק. ההכרזה תאפשר להסתדרות בעוד כשבועיים, לאחר אשרור של הנהגת ההסתדרות מחר, להתחיל בעיצומים במגזרים הציבורי והפרטי, אם לא יינתן מענה משביע רצון לשתי דרישות ההסתדרות - רשת ביטחון לכספי הפנסיה ותוכנית למניעת פיטורים.

בינתיים ממשיכות להישמע טענות על כך שסכסוך העבודה לא יעמוד במבחן בית הדין לעבודה, אם המדינה או ארגוני המעסיקים ייעתרו לבית הדין ויוציאו צווי מניעה נגד עיצומים. עו"ד נחום פינברג אמר: "שביתות הן מושג חוקי למהדרין וזכות יסוד של העובדים, כל עוד מדובר בשביתה נגד מעביד מוגדר. כאשר השביתה היא נגד הריבון, אזי היא מוגדרת על ידי בתי הדין לעבודה כשביתה פוליטית ואינה אפשרית, שכן ההסתדרות בעצם רוצה להכריח את הממשלה כריבון להעביר חוק בכנסת. גם בתי הדין לעבודה וגם בג"ץ אמרו במקרים כאלה 'עד כאן'".

שביתה נגד ריבון

גם עו"ד גדעון רובין, ממשרד רובין־שמואלביץ', סבור שסיכוייה של עתירה כזו להתקבל בבית הדין גבוהים. "לפי החוק והפסיקה, שביתה היא דרישה של ציבור עובדים מוגדר לשיפור תנאיו במקום העבודה אל מול מעסיק מוגדר. שביתה כאן אינה מכוונת לממשלה כמעסיק אלא כאל ריבון.

כמו כן, לא מדובר על כך שההסתדרות פונה בשם ציבור עובדים מסוים אלא כנציגה של כלל העובדים במשק. נוסף על כך, כאשר פונים למדינה בדרישה כספית מהריבון, זו עילה בעייתית מאוד להכרזת סכסוך העבודה. המקסימום שבית הדין הארצי לעבודה יאשר הוא שביתה מעין פוליטית, שבג"ץ התיר אותה כשביתה של שעות בודדות בלבד".

מנגד, סבורה עו"ד ארנה לין שסכסוך העבודה דווקא יעמוד במבחן בתי הדין לעבודה. זאת, לדבריה, משום שמדובר בסיטואציה חריגה ביותר: "שביתה פוליטית היא בראש ובראשונה תלוית נסיבות. במקרה כזה, כאשר מדובר במצוקה ממשית בזכויות הפנסיוניות של העובדים ומוצגת תוכנית חלופית על ידי יו"ר ההסתדרות, בית הדין הארצי לא ידחה את הסכסוך על הסף. לו אני במקום ההסתדרות, גם אני הייתי מכריזה על סכסוך עבודה". בהסתדרות גם אומרים שסכסוך העבודה נבדק על ידי היועצים המשפטיים של האגף לאיגוד מקצועי ולא אמורה להתעורר בעיה במקרה של עתירה למניעת עיצומים בעוד כשבועיים.

"אנו לא רוצים שביתה"

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר לאחר הכרזת הסכסוך כי יעשה כל שביכולתו למנוע שביתה. "הדבר האחרון שאנו רוצים זה שביתה. במשך חודשיים חזרנו וביקשנו ממשרד האוצר להעניק רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני ולטפל בבעיית הפיטורים. דרשנו שלסיוע למעסיקים תהיה זיקה למניעת פיטורי העובדים. עשינו זאת בצנעה, מאחורי הקלעים, באחריות מרבית, מתוך אמונה שהאוצר יגן על החוסכים. לצערנו שר האוצר דחק אותנו לפינה ואילץ אותנו להכריז על סכסוך".

עיני הסביר שכדי להימנע משביתה, מגבשים כרגע המעסיקים וההסתדרות תוכנית שתכלול רשת ביטחון ומניעת פיטורים כדי להעבירה בחקיקה מזורזת בכנסת, כנראה באמצעות יו"ר ועדת הכספים ח"כ אבישי ברוורמן.

בלשכת עיני מדגישים כי אין כרגע על השולחן הצעה לפתרון מסוים לרשת הביטחון לחוסכים לפנסיה וכי אין הם מתעקשים דווקא על הנפקת אג"ח ייעודיות (איגרות חוב שמנפיקה הממשלה ושמבטיחות תשואה ידועה מראש) לקופות הגמל. בעניין זה אמר עיני: "ההצעות שלנו לאוצר בדבר רשת הביטחון הן ריאליות. אנחנו מבינים את המגבלות אולם לא ייתכן להשאיר את המצב כמות שהוא, שבו כספי החוסכים נהפכו לכספי הפקר".

הגנה על החוסכים

עיני הציע באחרונה לאנשי האוצר תוכנית שלפיה מי שכבר יכול למשוך את כספו מקופות הגמל ויימנע מלעשות כן בשלוש השנים הקרובות תובטח לו אותה רמה של חיסכון כפי שהיתה בינואר 2008. אך באוצר דוחים תוכנית זו, ככל הנראה מאחר שלא ברור אם אכן יספיקו החוסכים להשלים את התשואה שאיבדו מתחילת השנה בשלוש השנים הבאות. אם לא יספיקו, יצטרך האוצר להשלים את הכסף, שעשוי להגיע למאות מיליונים ואף ליותר.

לדברי עיני, תוכנית כזו אפשרית, בראש ובראשונה משום ש"חייבים להתחיל ולתקן את מה שקלקל האוצר בחמש השנים האחרונות. יתרה מזאת, אנחנו מוכנים לנהל מו"מ על הצעות שיעלה האוצר, אולם כרגע שר האוצר מתבצר בעמדתו שלא לתת רשת ביטחון".

לפי הערכות שנשמעו בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני הסדרים פנסיוניים, בראשות שר הרווחה יצחק הרצוג, כ־200 אלף עמיתים עתידים לצאת לפנסיה בשנתיים הקרובות. עיקר הפגיעה, ככל הנראה, תהיה בציבור העצמאים, המונים יותר מ־400 אלף איש, שחוסכים באמצעות קופות הגמל ושהפסידו כבר יותר מ־50 מיליארד שקל מתחילת המשבר. בהסתדרות מבהירים שהם אמנם מייצגים את מגזר השכירים, שנפגע גם הוא, אך דרישותיהם תקפות גם לגבי העצמאים.