אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: עזריאלי במוקטעה צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: עזריאלי במוקטעה

קרן ההשקעות הפלסטינית קיימה כינוס גדול לעידוד הפיתוח בגדה. על המשבר לא דיברו שם, על השקעות במאות מיליוני דולרים דווקא כן

24.11.2008, 08:23 | דני רובינשטיין

זה לא תענוג גדול לישראלי לנסוע לרמאללה בשעת לילה. העיתונאים הישראלים צריכים לקבל היתר מצה"ל כדי לעשות זאת, ועליהם לחתום על הצהרה משפטית ארוכה שבה נאמר, בין השאר: "ביודעי את הסכנות אני נוטל מרצוני החופשי את הסיכונים ומוותר כלפי מדינת ישראל על כל תביעה או דרישה בקשר לכל נזקי גוף או רכוש, אובדן או מוות מכל סוג ודרגה שייגרמו לי, בכל צורה שהיא ומכל סיבה שהיא".

 אחרי הביורוקרטיה באה הנסיעה הלילית. הבעיה אינה הפחד ממחבלים או "ממוות מכל סוג ודרגה", אלא הקושי למצוא את הדרך למלון גרנד פארק ברחובות הצדדיים ומלאי המהמורות של רמאללה, ללא תאורה, ללא שילוט ובעצם גם ללא ביטוח, כי הפוליסה הישראלית הרגילה אינה תופסת בשטחים.

ההרגשה השתנתה כשהגעתי למלון, לאולם שבו ציינה קרן ההשקעות הפלסטינית את פתיחת הכינוס לעידוד פיתוח צפון הגדה. גרנד פארק הוא מלון חדיש, האולם מפואר, הכיבוד היה עשיר, ובנוכחים פגשתי את ראש הממשלה סלאם פיאד ועשרות שרים, אנשי עסקים ושאר ראשי המשק הפלסטיני.

הכנס עצמו, אגב, התקיים בסוף השבוע באוניברסיטת אל־נג'אח בשכם, בהשתתפות יו"ר הרשות אבו מאזן. ואולם קבלת הפנים נערכה ברמאללה פשוט משום שבשכם אין מספיק חדרי מלון לארח את 200 המבקרים שבאו ממדינות ערב (רובם מירדן ומהמפרץ). שכם נתונה כבר שנים בסגר ממושך, שהוקל במעט רק לאחרונה; ועדיין קשה להיכנס לעיר במכונית וצריך לעבור את המחסומים ברגל. הסגר הארוך הפך את שכם לעיר נטושה למחצה - מי שיכול כבר עזב לרמאללה או לירדן, ובעיר נשארו בעיקר זקנים וילדים.

עוברים לשלום כלכלי

קבלת הפנים ברמאללה נראתה הזויה משהו. בכל העולם בוכים על משברים, הפסדים ופשיטות רגל - ובגרנד פארק מדברים בחגיגיות ובהתלהבות על השקעות של מאות מיליוני דולרים. פיאד, ראש הממשלה, וד"ר מוחמד מוסטפה, ראש קרן ההשקעות ויועץ הנשיא, הציגו מפות, שרטוטים והדמיות של המגדלים והמרכז המסחרי הענקי המתוכנים ליד המוקטעה, מעין מרכז עזריאלי של רמאללה. בהמשך סיפרו על התוכניות להקמת כ־30 אלף יחידות דיור בכל הגדה. הכסף יגיע ברובו מסעודיה ומנסיכויות המפרץ.

לחשתי למאזן סנוקרוט, לשעבר שר הכלכלה הפלסטיני, שבהיעדר סיכוי להסדר מדיני עם ישראל - הרשות בעצם מנסה לבנות שלום כלכלי. הוא תהה בקול אם גם אני הפכתי לתומך ברעיון השלום הכלכלי של נתניהו.

רשימת הבעיות - ושלל רעיונות הפיתוח

לקראת הכנס הכינו לשכות המסחר והכלכלה של ערי השומרון רשימות של הבעיות העיקריות שלהן - ושל רעיונות אפשריים לפיתוח. הבעיות בכל הערים דומות: המחסומים והגבלות התנועה; חומת ההפרדה, שמונעת כניסה של מיליון קונים ערבים ישראלים; התלות בחשמל הישראלי, שלפעמים מופסק; ומחסור במים. עוד בעיה קשה היא המבנה החברתי, שבו רוב הפעילות הכלכלית מבוצעת במסגרות משפחתיות מצומצמות המתקשות להתרחב.

הרעיונות לפיתוח בעתיד הקרוב כוללות בניית תשתיות; הרחבת מחצבות האבן; הקמת מפעל מלט; עידוד התעשייה המסורתית (סבון וממתקים, שימורי ירקות ומיצים); הקמת אזורי תעשייה בג'נין ובשכם; ופיתוח אתרי התיירות: סבסטיה (שומרון הקדומה), המקדש בהר גריזים, התיאטרון הרומי והעיר העתיקה בשכם, המצודות בעראבה ובסנאריה ואתר העתיקות באום ריחאן.

בדרך חזרה אני עולה על כביש שזכה לפיתוח, ועוקף את הבעיות. מחסום קלנדיה סגור, ואני נאלץ לנסוע מסביב בכביש שמשמש את מתנחלי עופרה ובית אל. במקום מהמורות, הכביש רחב, מסודר ומואר.

תגיות