"כל מי שאני מדבר איתו רוצה למשוך את הכסף שבסיטי מיד"

"סיטיבנק לא גדול מכדי ליפול אבל גדול מכדי שייתנו לו ליפול", כך העריך אתמול אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים מבית ההשקעות אי.בי.אי, בסקירה מיוחדת שהוציא אחר הצהריים ללקוחותיו ושהגיעה לידי "כלכליסט". במילים אחרות אומר קליין: "אין בעולם של היום מוסדות שהם חסינים מפני נפילה - אך יש כאלה שהממשל האמריקאי לא יכול להרשות לעצמו לתת להם ליפול".

המרחק מקריסה לא גדול

על רקע האירועים האחרונים בקבוצת הבנקאות הרביעית בגודלה בעולם וחידוש המסחר הבוקר בוול סטריט מעריך קליין כי קיימת סבירות של 50% שלקוחות יתדפקו הבוקר על שערי הבנק ויפדו את כספם. מכאן ועד קריסה המרחק לא גדול, אלא שיש שני תרחישים אפשריים - תרחיש AIG ותרחיש ליהמן ברדרס.

"בשלב הזה של המשבר לא סביר כי סופו של סיטי יהיה דומה לזה של ליהמן ברדרס. יש לו במאזן התחייבויות בסכום של כ־2 טריליון דולר (פי שניים בהשוואה ל־AIG וכמעט פי ארבעה בהשוואה לליהמן ברדרס). מופקדים בו פיקדונות ציבור בסכום של 675 מיליארד דולר והבנק מעסיק 350 אלף עובדים.

פשיטת רגל בעת הנוכחית צפויה לגרום לאפקט דומינו חמור מאין כמוהו אשר יגמד את אירועי ליהמן ברדרס מאמצע ספטמבר, וינתץ לרסיסים את האמון השברירי ממילא של הציבור במערכת הבנקאית. מכאן אנו מסיקים כי הממשל יעשה כל שביכולתו (וגם את מה שלא ביכולתו) כדי לוודא שסיטי לא יגיע למצב של פשיטת רגל הואיל ותהליך ההידרדרות (אם וכאשר יקרה) צפוי להיות מהיר מאוד ולא לאפשר להנהלת הבנק להגיב".

הישראלים ממהרים לברוח

"כל מי שאני מדבר איתו היום", אומר קליין, "אם אלה חברות ישראליות גדולות ואם אלה בנקים גדולים, משך, מושך או מתכוון למשוך היום בבוקר את הכספים שלו. מדובר בחלק לא מבוטל של חברות ישראליות גדולות ומשמעותיות שמודעות לאפשרות שהבנק ייכנס לצרות.

קשה להעריך היום באילו סכומים מדובר אבל אם החשיפה לליהמן היתה של מאות מיליונים דולרים, במקרה של סיטי זה צריך להיות יותר. מדובר בבנק שהעסיק יותר מ־100 עובדים בישראל עם מחלקת ברוקראז' מפותחת. הוא לא בחל במתן אשראי או פיקדונות לחברות ישראליות. לא מדובר בבנק נידח". עם זאת, לדברי קליין קריסת הבנק אינה מחויבת המציאות: "יש לבנק גישה לא מוגבלת לנזילות שמציע הפד, הבנק יכול להנפיק איגרות חוב בערבות מלאה של הממשל, בסיס הפיקדונות מספק לו גב חזק, ורמות המינוף שלו סבירות". קליין מוסיף כי אם התרחיש של פדיונות עתק יתרחש, יגיע גם סופו של הבנק לפחות במתכונת אותה הכרנו. "כשקהל המפקידים יחליט לפתע להגיע לסניפי הבנק ולמשוך את כל כספו, מנהלי סיטי - כמו מנהלי כל בנק אחר שייקלע לסיטואציה שכזו - יצטרכו להתחיל לארוז ולפנות את מקומם למנהלים מורשים מטעם הממשלה".

"חברות ישראליות גדולות משכו בשבועות האחרונים כספים מפיקדונות שהחזיקו בסיטיבנק", סיפר אתמול ל"כלכליסט" בכיר בשוק ההון. "ההיסטוריה מלמדת שמרגע תחילתן של משיכות הכספים ועד להתמוטטות בנק השקעות הזמן שחולף הוא קצר". "ברור למה ירידה של 60% במניה של סיטי מכניסה את כל המערכות הפיננסיות בעולם ללחץ וויברציה", אומר יובל בן אב, מנהל מחלקת המחקר של כלל פיננסים בטוחה. "הבנקים בישראל לא דיווחו על המספרים, אבל לפי הערכות שלנו הם חשופים לסיטי בסכומים שבין חצי מיליארד למיליארד דולר המפקח על הבנקים הורה לבנקים כבר לדווח על חשיפתם למוסדות פיננסים זרים אך נכון לעכשיו אין דרישה של המפקח לדיווח מיוחד לבורסה על החשיפה לסיטי".

עצבנות כלל עולמית

"לגבי חברות ישראליות אחרות", מוסיף בן זאב, "אני מתקשה להעריך באילו סכומים מדובר, אבל כנראה שיש עוד חברות ישראליות שמושקעות בבנק. אפשר בטעות להבין שיש חשיפות עתק ולא כך היא אבל מצד שני אם סיטי נקלע לקשיים בסביבה עצבנית, ממילא זה מעלה את החשש שהמשבר מגיע למגרש של הגדולים ואז סדר היום שלנו כבר אחר". רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, הצטרף להערכות ואמר: "נוכחנו כבר לראות איך הקריסה של ליהמן ברדרס, הקטן עשרות מונים מסיטי, יכולה להביא לבהלה גדולה בשווקים שתלווה בירידות שערים חדות, מכאן שהממשל צפוי להציל את הבנק".

מחט בערימת שחת

למרות ההערכות ההגיוניות של קליין ובן זאב על חשיפה מוגברת לפיקדונות של סיטיבנק, איתור החברות הגדולות שלהן פיקדונות בבנק דמה אתמול לחיפוש מחט בערימת שחת כיוון שהחברות לא מחויבות, בוודאי כל עוד לא חלה הרעה דרמטית במצבו של הבנק בגילוי חשיפתן. למרות זאת ההערכה היא כי מדובר בעשרות חברות, מרביתן במדד ת"א־25. "סיטי לא היה מחזיק כל כך הרבה כוח אדם מקצועי בישראל אלמלא נוכחות מסיבית של השוק המקומי", העריך אתמול מי שעבד בצמידות עם הבנק בעבר.

קבוצות אי.די.בי היתה אחת הקבוצות שהשתמשו באשראי של סיטי, אולם מהחברה נמסר אתמול כי "החברה נטלה בעבר הלוואה מסינדיקט בנקים שאורגן על ידי סיטי. ההלוואה נפרעה בפירעון מוקדם וולונטרי במרץ 2008". חברות ציבוריות אחרות סירבו גם הן להגיב על היקף חשיפתן. מי שעוד ניהל לפני כמה חודשים משא ומתן מתקדם עם הבנק היא התעשייה האווירית. דווקא שם הוכיח סיטי שמרנות יחסית כאשר ביטל את קווי האשראי שהיה אמור להעניק לחברה מכיוון שהעדיף שלא לממן עסקאות נשק.

סיטי וליהמן ברדרס, שכבר קרס, ליוו גם את חברת החשמל בהנפקת מיליארד דולר לפני שלושה חודשים. בין חברת החשמל לסיטי נחתם גם הסכם מימון בהיקף של 1.3 מיליארד שקל לרכישת טורבינות עד לשנת 2017. בחודש יולי הפך סיטי לבנק הזר הראשון שגייס אג"ח שקליות בארץ כשגייס מגופים מוסדיים 400 מיליון שקל.