אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרנות המנייתיות התכווצו ב־10 מיליארד שקל בשנתיים צילום: shutterstock

הקרנות המנייתיות התכווצו ב־10 מיליארד שקל בשנתיים

בדצמבר 2008 היוו הקרנות המנייתיות 15% מסך הענף - היום הם 5.5% בלבד. בגאות הבאה ייאלצו מנהלי הקרנות המנייתיות לבנות את הענף, וזה לא יהיה קל בעידן תעודות הסל

27.11.2008, 08:16 | פנחס לנדאו

"ענף הקרנות המנייתיות נמחק", אמר לנו בשבוע שעבר, בעצב אך בהחלטיות, אחד ממנהלי הקרנות הגדולים בתחום. משפט כה פשוט ופסקני הריץ אותנו לנתונים, ואלה אכן מחזקים אותו. הענף אמנם לא נמחק כליל, אבל הוא לא רחוק מזה. מהם ממדי השחיקה ומוקדיה? אילו מסקנות ניתן להסיק ממה שקרה בענף? ומה צפוי בהמשך? אלה השאלות שעולות בתקופה האחרונה בקרב מנהלי קרנות הנאמנות.

הירידה אשר חלה לאחרונה בנכסי הקרנות המנייתיות מהווה 1% מנכסי הקרנות בענף כולו (כפי שניתן לראות בגרף התחתון) - ירידה שנחשבת לחדה במיוחד. נקודת ההתחלה נבחרה בסוף 2006, כדי להציג גם את הצמיחה המשמעותית שחלה במחצית הראשונה של 2007 בענף כולו, ובמידה פחותה בתחום הקרנות המנייתיות.

בסוף 2006 הסתכמה מצבת הנכסים של ענף קרנות הנאמנות בכ־112 מיליארד שקל. נתון זה שיקף את חולשת הענף ב־2006 שנבעה לא מהמצב בשווקים, שבהם שררה עדיין גאות, אלא מצמיחתן של תעודות הסל, מגמה שפגעה במיוחד בקרנות המנייתיות.

מגמה זו מסבירה כיצד קרה שבמחצית הראשונה של 2007, כאשר השווקים היו עדיין חיוביים, נשחק המרכיב המנייתי מתוך סך כל הנכסים של הקרנות. בעוד סך כל הנכסים עלה בחדות מ־112 מיליארד שקל ל־144.5 מיליארד שקל, כלומר בכ־30%, נכסי הקרנות המנייתיות עלו רק בכ־11% - מ־20.4 מיליארד שקל ל־22.5 מיליארד שקל.

התקופה הפחות נעימה החלה ברבעון השלישי של 2007 ונמשכת עד היום, כך עולה מהנתונים לסוף אוקטובר 2008. בתקופה זו הצטמק ענף הקרנות הכולל אל מתחת ל־100 מיליארד שקל (99.9 מיליארד אם להיות מדויק), אבל סכום זה כולל גם כ־25 מיליארד שקל נכסים בקרנות הכספיות, שאינן קרנות נאמנות במובן המסורתי של המונח, ושהתחילו לפעול רק בתחילת 2008.

בניכוי מרכיב הקרנות הכספיות, מתברר כי ענף הקרנות "הקלאסיות" התכווץ מ־144 מיליארד שקל ל־75 מיליארד שקל בלבד. אולם הקרנות המנייתיות התכווצו הרבה יותר, וסך כל נכסיהן עמד על 5.4 מיליארד שקל בלבד באוקטובר. במונחים יחסיים, מדובר בירידה מ־15.5% מסך כל נכסי הקרנות באמצע 2007 לפחות מ־5.5% בסוף אוקטובר 2008. לסיכום, אפשר לומר שתחום הקרנות המנייתיות נמצא על סף מחיקה, אולם תהיה זו הגזמה פרועה לומר עליו שהוא כבר נמחק.

קרנות מניות מקומיות מול קרנות מניות חו"ל

 

במסגרת הירידה הכללית בענף, הקרנות המשקיעות בחו"ל נפגעו הרבה יותר מאלו המשקיעות בארץ. בסוף 2006 היה סך כל הנכסים בשתי הקבוצות כמעט זהה: כ־10 מיליארד שקל בכל אחת. באמצע 2007, כשהשווקים בשיא, כבר היה יתרון ברור לקרנות המקומיות - 11.9 מיליארד שקל לעומת 10.6 מיליארד שקל למשקיעות בחו"ל. אולם במהלך המשבר היו ירידת הערך והפדיונות המצטברים גדולים הרבה יותר אצל הקרנות המשקיעות בחו"ל, בהן נשארו נכסים בגובה של 2.1 מיליארד שקל בלבד בסוף אוקטובר השנה לעומת 3.3 מיליארד שקל בקרנות המנייתיות המקומיות.

קרנות מנייתיות מדדיות

 

הקרנות הפשוטות ביותר בענף, ולרוב הפופולריות ביותר, הן אלו העוקבות אחר אחד המדדים העיקריים בשוק המניות המקומי. הגרף תחת הכותרת "התפתחות נכסי הקרנות המנייתיות" מציג את ההתפתחויות בארבעה סוגי קרנות כאלה - קרנות המבוססות על מדד ת"א־25, מדד ת"א־100, מדד ת"א־75 ומדד מניות היתר. כדי להקל על ההשוואה, נקבע כי סך כל הנכסים בכל סוג קרן בתאריך 31 בדצמבר 2006 ייחשב כ־100 והשינויים מאז מתבטאים ביחס לבסיס של 100. ל

כן העלייה במדדים בשוק המניות במהלך 2007 סייעה לחלק מקבוצות הקרנות לרשום גידול נאה בנכסיהן, ובאמצע 2007 עמדו נכסי הקרנות המתמחות בת"א־100 ות"א־25 ברמה של 115–116 וקרנות ת"א־75 ברמה של 107, בעוד נכסי קרנות היתר ירדו ועמדו על 99 ביחס לרמת הבסיס של 100.

במחצית השנייה של 2007 התרחב מאוד הפיצול בין שני סוגי הקרנות. נכסי הקרנות המתמחות בת"א־25 ובת"א־100 הראו גידול ועמדו בסוף השנה ב־121 וב־110 בהתאמה, בעוד קרנות המתבססות על ת"א־75 והיתר הראו הצטמקות והגיעו ל־80.5 ו־62.6 בהתאמה.

במהלך 2008 נפל ערכן של כל המניות, וכל הקרנות סבלו מירידת ערך ומפדיונות, אולם בעוצמות שונות. הפגיעה הקשה ביותר היתה בקרנות היתר, שאיבדו בחודשים ינואר־אוקטובר כשני שלישים נוספים מנכסיהן, ובסך הכל נמחקו 78.5% ממצבת הנכסים שלהן בסוף 2006. מצבן של קרנות ת"א־75 לא היה טוב בהרבה - שחיקה מצטברת של כמעט 75%.

קרנות ת"א־100 סבלו השנה לא פחות מעמיתותיהן "הקלילות". סך כל הירידה בנכסי קבוצת הקרנות הזו הגיע לכ־64% מתחילת השנה ועד לסוף חודש אוקטובר. לעומת זאת, נכסי קרנות ת"א־25 התכווצו "רק" ב־55%, שגם זה הפסד עצום, ובמונחים כספיים מדובר ביותר כסף שעזב את ענף הקרנות.

שאלות לעתיד

אכן הצטמקות דרמטית ואפילו מזעזעת – ולכן מתבקשת השאלה: האם יש סיכוי להתאוששות? שוק המניות בוודאי יתאושש, אם כי זה עלול להיות רק ב־2010 ובדרך הוא עלול לרדת עוד הרבה יותר. אפשר להציג תזות יותר אופטימיות או פחות, אבל בסופו של דבר גם מפולת נוראה זו תעבור. אבל גם אז, התאוששות השוק לא בהכרח תביא איתה מרפא לכל סוגי מכשירי ההשקעה, ולבטח לא באותה מידה.

מסתבר שבכל הקשור למכשירי השקעה פשוטים, העוקבים אחר מדדי מניות מובילים, קרן נאמנות מנייתית "קלאסית" איננה המכשיר היעיל ביותר. לתעודות סל, מצד אחד, ולקרנות נאמנות סחירות (ETF), מצד שני, יתרונות חשובים על קרנות הנאמנות הרגילות = הן מבחינת המחיר (הן זולות מרוב הקרנות הרגילות בהרבה) והן מבחינת סחירות ונזילות. דווקא התנודתיות העצומה של התקופה האחרונה הבליטה את הצורך במכשיר המאפשר פעילות תוך־יומית, ולא כזה שמחירו נקבע רק פעם ביום, בסוף המסחר.

זה לא אומר שהקרב אבוד מבחינת מנהלי קרנות הנאמנות. הם עדיין יכולים להצביע על יתרון הצומח מניהול אקטיבי מול הניהול הפסיבי הנכפה על תעודות סל ו־ETF. אבל יתרון זה דורש הוכחות, וחובת ההוכחה מוטלת לגמרי על המנהלים. במידה רבה ייאלצו המנהלים להתחיל את בניית הענף שלהם בגאות הבאה מאפס. זה נשמע קשה, אבל כבר יש תקדימים לכך.

IFO מפיצי Morningstar Direct בישראל www.ifo.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות