צילום: shutterstock
מדריך לחברה בקשיים: הקדם את המפרק
בעלי חברות שנפגעו מהמשבר מושכים זמן לפני פנייה לייעוץ משפטי וחשופים לפירוק. כלכליסט מגיש מורה נבוכים: אילו פעולות יש לנקוט כדי להציל את החברה רגע לפני קריסתה, ומתי צריך להרים ידיים
לא מעט מחמאות חילקה בחודש שעבר שופטת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך לחברת מילומור, על כך שהחברה לא המתינה לקריסתה וצפתה מראש את הרעה המתקרבת - ופנתה בבקשה להקפיא את ההליכים נגדה.
בעלי חברות, הסובלים ממצוקה בתזרים מזומנים, מושכים זמן לפני פנייה לייעוץ משפטי. אלה שכן פונים לעורכי הדין מבררים מהן דרכי הפעולה שעליהם לנקוט, כגון: אילו פעולות מותר לבצע כדי לנסות ולהציל את החברה ואילו אסורות; מתי החברה צריכה להרים ידיים, בטרם הנושים, הבנקים, הספקים או העובדים יקדימו אותם ויבקשו מבית המשפט למנות כונס נכסים על נכסיהם (שיפעל למעשה למכירת הנכסים, להבדיל מהפעלת החברה).
בעניין מילומור הציגה אלשיך כמה אלמנטים שרצוי שיתגשמו בחברה כדי לעצור את כדור השלג של הקריסה: האחד, שהחברה תהיה בעלת פירעון (סולבנטית) - לחברה כזאת יהיה טווח אפשרויות פעולה גדול יותר מול הנושים. רצוי אף לכלול בבקשה להקפאת הליכים הבטחה (עם בסיס מעשי כלשהו) שרוב החובות יוחזרו לנושים.
תרומה אישית עשויה לעזור
יכולת הפירעון נמדדת לפי היקף ההתחייבויות העומד לזכות החברה. מרבית החברות הפעילות כיום, כולל חברות גדולות ומבוססות, משתמשות באופן תדיר באשראי מהבנקים, ובתי המשפט הדגישו כי דווקא במצבים כאלו יש הצדקה להתערבות של בית המשפט, שתאפשר לחברה הזדמנות הוגנת לנסות ולהיחלץ מהמחנק התזרימי לפני שחרב הפירוק או הכינוס תונף מעל ראשה.
עוד אלמנט חשוב הוא תרומה אישית של בעל השליטה. אלו לא תמיד ששים לפתוח את הכיס ולהזרים כספים לחברה המתמוטטת, אך תרומה כזו תקבל משקל לא מבוטל בבית המשפט בהחלטה אם לאפשר לחברה לנסות להשתקם.
"הצד הראשון והמרכזי הוא פסיכולוגי", אומר עו"ד אהרון מיכאלי, שותף בכיר במשרד זליגמן ושות', שהוביל את מכירת החלק של חברת דלק באמישראגז, ונטל חלק בפירוק קלאבמרקט ובהליכי הקפאת ההליכים של ערוץ 10 בזמנו. "הביטוי 'צריך לדעת מתי לפרוש' מאוד נכון במקרים אלו. צריך בגרות ונכונות פסיכולוגית לדעת מתי להרפות. זה מצב לא קל כשבעל חברה פונה לבית המשפט או מעביר את התיק לעורכי דין שמכתיבים לו כיצד לפעול בפרויקט חייו".
גם עו"ד יואב רזין, שותף בנשיץ ברנדס ושות', מדגיש את הצד הפסיכולוגי: "זהו שלב הדמדומים. זאת תקופה שבה מצד אחד בעל החברה מתחיל לראות שהוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויות, אבל מצד שני עדיין יש תקווה וציפייה שאולי יופיע משקיע או הזדמנות למיזוג או מכירה שיוציאו אותו מהבוץ".
מיכאלי מספק כמה סימנים מקדימים: "צריך להכיר את החברה ואת הספקים, ולדעת מה אורך הרוח של הגורמים הקשורים לחברה. כך אפשר לדעת כמה אשראי יש לחברה. יחסים פיננסיים או מידע חשבונאי נותנים כללי אצבע שעשויים להדליק נורת אזהרה". למרות זאת, מיכאלי מדגיש שלבסוף "הרבה מאוד פעמים ההחלטה תהיה מהבטן".
"סימן חשוב הוא מצב הלקוחות שלך", אומר מיכאלי, "בכל עסק יש מקורות הכנסה אמיתיים - כמה לקוחות שהם עיקר ההכנסות. אתה חייב לבדוק את הדופק, כי אם להם יש בעיה - זאת הבעיה שלך". לדברי עו"ד עופר שפירא ממשרד שפירא ושות', הנהלת החברה צריכה לפנות לבית המשפט "רק כשאין לחברה אפשרות מעשית להמשיך להפעיל את החברה כעסק חי ללא הגנת בית המשפט".
איך מודדים זאת? עו"ד מיכאלי מציע את "מבחן החנווני": "בעל הבית צריך לסגור את הדלת ולספור את השטרות והצ'קים. לא לספור תקוות של מי ישלם או אולי ישלם, אלא לבצע בדיקה של חנווני: כמה אני אקבל בהנחות העבודה הכי גרועות. אם בספירה הזאת אי אפשר לשלם את החובות של החברה אחרי ההנחות הכי מציאותיות", אומר מיכאלי, "כדאי להתחיל לחפש פתרונות רדיקליים". ישנם הרבה מצבים שבהם חלוף הזמן רק מרע את המצב ומרחיק כל פתרון, מדגישים עורכי הדין. טיפול בזמן יכול לעזור בפתרון ותמיד עדיף שהחברה תבוא לבנקים עם תוכנית הצלה, פריסת חובות או כל סוג אחר של פתרון.
להגיע להסדר נושים
השלב השני הוא להתחיל לנקוט צעדים ממשיים. "צריך לנסות להגיע להסכם עם נושים, שיאפשר לעסקים להמשיך לעבוד", אומר עו"ד דורון סטריקובסקי, שותף במשרד סטריקובסקי גל ברוך פורת. "למשל להגיע לפריסות או לדחיית תשלומים, להגדיל מסגרות בבנק ולדחות פריסת הלוואות". תוכניות הבראה צריכות לכלול כל צעד שישפר את תזרים המזומנים, אומר עו"ד רזין.
הסוגיה המשפטית המורכבת ביותר בהקשר זה נוגעת לנושא העדפת הנושים. חברה שנקלעת לחדלות פירעון תהיה לרוב תחת לחצים כבדים מצד נושיה, וההחלטה למי מהם לשלם עלולה להיחשב להעדפת נושים אסורה. כשמדובר בנושאי משרה בחברה הרי שיש להם נאמנות כפולה: חובת נאמנות לחברה וחובה לנושים חיצוניים. מיכאלי מציין כי "אלשיך דחתה לפני כשנה תביעה נגד נושאי משרה, ואמרה שהנאמנות הראשונה שלהם היא לחברה, כל עוד בעליה לא משקר".
גם התשלומים לעובדים יכולים להיחשב במקרה קיצוני להעדפת נושים. במרבית החברות יש הפרשות לקרנות ולביטוחים ומתעוררת השאלה אם ניתן להפריש גם על סף חדלות הפירעון. הסיבה לפערים היא שההפרשה שמבצעת החברה עבור המשכורת אינה תמיד מלאה ולא מתבצעת בשלמות. חברות נכנסות לדילמה אם לבצע הפרשה בדקה ה־90, ובמקרה כזה ישנה אפשרות שהדבר ייחשב להעדפת נושים.
עו"ד רזין מזהיר גם מפני הפתרון הקל שהוא המסוכן ביותר - מס הכנסה. "אסור להסתבך עם מס הכנסה ובעיקר עם ניכויים", אומר רזין, "גם אם אתה לא מצליח להחזיר חובות, אסור לקחת ניכויים למשכורת ולא להעביר את הכסף למס הכנסה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה