צילום: shutterstock
איך להרוויח כסף מספאם?
חוק הספאם, שייכנס מחר לתוקפו, יאפשר לתבוע שולחים של הודעות זבל ולקבל פיצוי של עד 1,000 שקל. איגוד האינטרנט מעודד את הגולשים לעשות זאת, אבל זה לא יעזור נגד הספאמרים הפוליטיים
על פי הערכות של גופי אבטחת מידע שונים, שיעור דואר הזבל מגיע ל-80-95 אחוז מכלל האימייל שנשלח בעולם. איגוד האינטרנט הישראלי, שתחום האחריות העיקרי שלו הוא רישום שמות המתחם (דומיין) עם הסיומת co.il, תמך בשנים האחרונות בגיבוש הפתרון החוקי לדואר זבל בישראל – למרות שרוב הספאם שמתקבל בישראל מגיע דווקא מחו"ל, שם החוק החדש אינו תקף.
כעת, לקראת יישום החוק, האיגוד התגייס בהתלהבות להסברתו לגולשים. באתר המידע המיוחד שפתח האיגוד, הוא מעודד את הגולשים לפעול נגד שולחי הספאם ואף מספק כתב תביעה לדוגמה.
התיקון החדש, שהתקבל במאי בעקבות מאמצים של שר התקשורת, אריאל אטיאס, מגדיר הודעה פרסומית כהודעה שמטרתה לעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאת כסף בדרכים אחרות. החוק לא מתייחס כלל להודעות לא מסחריות, למשל בקשות לתרומות, תעמולה פוליטית או חומרי דת. אלה יוכלו להמשיך להישלח כרגיל. לגבי ההודעות הפרסומיות הוגדרו כללים ברורים של מותר ואסור בבניית רשימת הדיוור השיווקית. רוב העסקים לא יוכלו להמשיך לשלוח הודעות לרשימת הלקוחות הקיימת שלהם, אלא יצטרכו לפנות לכל האנשים המופיעים בה ולבקש מהם אישור לשליחת דברי פרסומת נוספים. החוק מתיר לעסקים לבצע פניה כזו באופן חד פעמי לכל לקוח.
עסקים יכולים להחתים את לקוחותיהם על הסכמה לקבלת הודעות פרסומיות כאשר אלה קונים מוצר כלשהו בעסק. אבל כדי להגן על הלקוחות ממתקפת ספאם נרחבת, החוק מציין שהפרסומת שנשלחת לאחר מכן צריכה להתייחס "למוצר או לשירות מסוג דומה" לזה שנרכש.
פרצה אחרת שהתיקון החדש מנסה לסגור היא ההפרדה בין העסק המפרסם לבין מי ששולח את ההודעות בפועל. בעבר, מפרסמים בדואר זבל התחמקו לפעמים מאחריות בטענה שהדואר נשלח ללא ידיעתם על ידי החברה שמבצעת עבורם פעילויות שיווק. החוק החדש מטיל את האחריות בכל מקרה על הנהלת העסק שנהנה מהספאם.מתי אפשר לתבוע?
במסגרת החוק החדש, אדם שמקבל הודעה פרסומית בניגוד לרצונו יכול לפעול במספר דרכים. הפתרון הקל ביותר הוא לפנות למפרסם ולבקש ממנו לא לקבל יותר הודעות כאלה. המפרסם לא רק מחויב להפסיק מיד במקרה שהצרכן מבקש, אלא גם מחויב למסור בכל הודעה את פרטי ההתקשרות שלו בדיוק לצורך זה. יש לציין שכיום גולשים מנוסים נזהרים משליחת בקשות להסרה מרשימות דיוור בדואר אלקטרוני. במקרים רבים מנהלי הרשימות לא נענים לבקשה, ובמקום זאת משתמשים בהודעה כדי לאשר שכתובת האימייל פעילה. הפתרון השני במסגרת החוק הוא הגשת תביעה אזרחית נגד המפרסם. כשמספר גופים שונים מעורבים בשליחה, החוק מאפשר למקבל הספאם לתבוע כל אחד מהם או את כולם: את הגוף שפרטי ההתקשרות שלו מופיעים בהודעה הפרסומית לצורך ביצוע הרכישה, את הגוף שעסקיו מפורסמים בהודעה, ואת הגוף שביצע את השליחה בפועל, בדרך כלל חברת דיוור ישיר אינטרנטי. סכום הפיצוי יכול להגיע ל-1000 שקלים לכל הודעה פרסומית שנשלחה, ללא צורך להוכיח שנגרם נזק כתוצאה מדואר הזבל שהתקבל. בנוסף, מקבלי דואר הזבל עדיין יכולים לנסות לתבוע פיצויים גבוהים יותר, אם הם יכולים להוכיח שנגרם להם נזק. איגוד האינטרנט מסר בהודעה לתקשורת כי "בהשוואה בינלאומית החוק שהתקבל הוא בין החוקים הטובים בעולם בנושא זה. יעילותו נובעת בין היתר ממודל היישום שלו, שבו מתחייבת הסכמה פוזיטיבית של המקבל לפני קבלת פנייה מסחרית (Opt-in). קיים מסלול אכיפה אזרחי בנוסף למסלול הפלילי, וכן נקבע פיצוי ללא הוכחת נזק – רכיב משמעותי שהיעדרו היה מעקר את החוק מאפשרות אכיפה יעילה". על פי האיגוד, דואר הזבל גורם נזקים רציניים שונים למשתמש, בהם "בזבוז זמן עבודה יקר לצורך סינון דואר זבל מתוך הדוא"ל האמיתי; אובדן דברי דואר חשובים בשל סינון שגוי; צורך בהגדלה מלאכותית של תיבת הדוא"ל כדי שיוותר בה מקום גם לדוא"ל הלגיטימי". אך עיקר הנזק, לדברי הארגון, נובע מהמשאבים שמקדישות ספקיות האינטרנט בישראל ובעולם להתמודדות עם תעבורת דואר הזבל העצומה. כאשר הספקיות נאלצות להשקיע ברוחב פס נוסף, בשרתים חזקים יותר, בתוכנות סינון ובכוח אדם, העלות הזו ניכרת במחירי שירותי האינטרנט לצרכן."יהיה גל פיטורים גדול אחרי הבחירות"
בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני התאריך המיועד ליישום התיקון לחוק, ביקש ח"כ משה כחלון (ליכוד) לדחות את המועד. בפניה לשר התקשורת הסביר כחלון כי הוא חושש מהנזק שייגרם בתקופה קשה זו לעסקים שהשיווק הישיר באימייל וב-SMS הוא חלק מרכזי מהפעילות שלהם. לדברי חבר הכנסת, "עשרות רבות של עובדים המועסקים במוקדי שיווק צפויים לאבד את מקום עבודתם ולהיכנס למעגל האבטלה כשפעילותם של המרכזים השיווקים תצומצם באופן משמעותי". נמרוד הגלילי, אחראי ענף השיווק הישיר באיגוד לשכות המסחר, אומר בראיון ל"כלכליסט" שהחוק החדש מעיד על חוסר התחשבות אופיינית במגזר העסקי. "הגישה היא שהמגזר יתמודד עם הבעיות שלו בעצמו", אומר הגלילי. "היום אנחנו מבינים עד כמה המגזר העסקי פגיע, וצריך גם לשמור עליו, כי בסופו של דבר הוא זה שמייצר את התעסוקה". אתם צופים פיטורים בהיקף גדול בענף השיווק הישיר?
"יהיו פיטורים, את המספר קשה עדיין להעריך. מכיוון שהחוק לא חל על תעמולה פוליטית, חברי הכנסת עדיין יכולים לשלוח הודעות לקראת הפריימריז והבחירות לכנסת, כך שגל הפיטורים השני והגדול יגיע רק אחרי הבחירות".
למה איגוד לשכות המסחר נלחם נגד החוק?"החוק פוגע לא רק בחברות השיווק הישיר אלא בכל אותם עסקים קטנים ובינוניים. עם זאת, לא התנגדנו לחוק כולו אלא למתכונת הנוכחית שלו. הצענו שהמתכונת הנוכחית תחול על דואר אלקטרוני, אבל לגבי SMS ומערכות לחיוג אוטומטי – שיוקם מאגר 'Don't Call' ארצי, כמו בארה"ב. אנשים יירשמו למאגר אם הם לא מעוניינים לקבל הודעות, והחברות המפרסמות יהיו אחראיות לבצע סינון על פי המאגר. משרד התקשורת בחר בדרך הקלה מבחינת הממשלה, כי הקמת מאגר מצריכה משאבים".
חצי השנה שעברה מאז שהתקבל החוק לא נתנה לחברות מספיק זמן להתכונן?"היה זמן, אבל מבחינה מסוימת אף פעם לא נהיה מוכנים לכניסת חוק כזה. יש למשל חברות לשיווק ישיר עם מאגר לקוחות שהיו איתן וקנו דרכן מוצרים רבים. עכשיו צריך לשלוח הודעות לכל אותם לקוחות ולבקש מהם להגיד במפורש שהם מסכימים לקבל הצעות. רבים מהם לא יעשו את הפעולה האקטיבית הזו, למרות שהם היו ממשיכים לקנות מוצרים".
משרד התקשורת דחה את בקשתו של ח"כ כחלון לדחות את יישום החוק. המשרד מסר בהודעה לתקשורת כי "במהלך ששת החודשים האחרונים, ניתנה האפשרות לכל עסק להתארגן לקראת החוק. בכך לדעת משרד התקשורת הושג האיזון הראוי בין זכותו של הצרכן/האזרח שלא להיות מוטרד על ידי ספאם שהפך למטרד של ממש ולמכת מדינה ובין האינטרסים המסחריים של עסקים לפרסומת".
13 תגובות לכתיבת תגובה