"ללא התערבות ממשלתית, יתייבשו מקורות המימון להייטק הישראלי"

נציגי קרנות ההון סיכון הישראליות והזרות, יחד עם איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה הציגו בערב חמישי האחרון לממשלה את המלצותיהם לתוכנית חירום שנועדה לעזור לתעשיית ההייטק בישראל. מצדה של הממשלה ישבו רענן דינור, מנכ"ל משרד רה"מ, השר רפי איתן, ואמיר ברקן, מנהל האגף הכלכלי במשרד רה"מ.

התוכנית שהוצגה בפני הממשלה כוללת: הגברת התמיכה הממשלתית בביטוחים ומימון הון חוזר לחברות הייטק מוכרות ומייצאות בהיקף של 300 מיליון דולר, העמדת ערבויות מדינה לחברות ההייטק באמצעות חברות הביטוח הפרטיות והמערכת הבנקאית, דחיית החזרים של 50% למדען הראשי, עידוד קרנות venture lending ממוקדות טכנולוגיה להשקיע בחברות צעירות וגולת הכותרת של התכנית: עידוד משקיעים זרים להשקיע בקרנות ההון סיכון על ידי הקמת תוכנית דמוית "יוזמה", אשר תכונה "זינוק". התוכנית תעניק לקרנות דולר אחד על כל 3 דולרים שהקרנות מגייסות ממשקיעים זרים, ובסכום שלא יעלה על 40 מיליון דולר.

עלות כל התכנית מוערכת בחצי מיליארד דולר הפרושים על פני כ-10 שנים, כ-50 מיליון דולר בשנה. עוד דרשו נציגי תעשית ההייטק תקציב מדען ראשי של כ-700 מיליון דולר, המהווים כ-2.7 מיליארד שקל – כפול מהתקציב שאושר לשנת 2008.

יזהר שי מקרן ההון סיכון הזרה קיינן, שהשתתף בדיון, מתריע: "אנו ניצבים בפני שוקת שבורה - מקורות המימון הזרות להייטק הישראלי עלולים להתייבש. אם במשבר הקודם של תחילת שנות האלפיים עוד אמרו לנו שאפשר להסתדר עם משקיעים זרים שיאוששו את השוק, במשבר הזה זאת תהיה טעות, כי המשקיעים הזרים כל כך נפגעו בעצמם מהמשבר בשוק ההון, עד כי ההקצאות שלהם לקרנות הון סיכון מתבטלות. קרנות הון סיכון ישראליות מחזיקות 40% מההשקעות בהייטק המקומי, אך 90% מהכספים שלהן מגיעים מארה"ב - מקרנות פנסיה, קרנות אוניברסיטאיות וקרנות פרייבט אקוויטי. אם יפלו הקרנות הישראליות בעקבות התייבשות מקורות המימון, גם הקרנות הזרות יברחו מכאן כיוון שמרביתן לא משקיעות ללא קרנות מקומיות".

"הקרנות הישראליות עומדות בפני בעיה חמורה" אומר אדי שלו, ממייסדי קרן ההון סיכון ג'נסיס. "הן מתקשות לגייס כסף, והקושי רק יילך ויגדל. זו מצוקה אמיתית של כסף, ללא פרופורציות למה שקורה בפועל, שתרגיש אותו כל תעשיית ההייטק. אנחנו לא מבקשים להקים מחדש את קרן יוזמה שהפריחה את תעשית ההון סיכון בשנות התשעים, שם על כל 2 דולר שהבאנו הממשלה שמה דולר. כאן מדובר בתנאים צנועים יותר, עם יחס של דולר ממשלתי לשלושה מקרנות פרטיות ופרישת 500 מיליון לאורך 10 שנים. החלופה היא הפסד של תעשית ההייטק המקומית".

מדוע להשקיע בענף ההייטק שחי במערכת עשירה מספיק בכדי לעמוד על הרגליים, ולא להפנות את אותם מיליונים לכיסוי האג"חים הקונצרניים ואשראי בנקאי לשאר המגזרים?

 יזהר שי: "ההייטק אמנם מתנהג כמגזר, ועד כה התקיים לפי עקרונות של כלכלה חפשית באמצעות קרנות הון סיכון, אבל מה שהיה נכון ל-15 שנים האחרונות לא נכון להיום. אם עד כה הוקמו בשנה 400-500 חברות חדשות, המספר ייחתך בלפחות חצי. שלא לדבר על האקזיטים. עוד 3-4 שנים מהיום, 1000 החברות שלא יוקמו לא ייצרו מקומות עבודה ולא ייצרו אקזיטים. ההייטק הישראלי הוא היתרון היחסי של ישראל ולכן השאלה צריכה להיות הפוכה - מדוע לא להשקיע תקציבי ממשלה בהייטק הישראלי. זה עדיף בכל מקרה על השקעה באג"חים הנסחרים בישראל אך בפועל מייצגים חברות ברומניה ובמקומות ללא קשר לישראל".

מדוע החלטתם לפנות דווקא עכשיו, רגע לפני שמתחלפת הממשלה?

אדי שלו: "יש סכנה שהתעשייה כולה תיפגע בצורה אנושה. אם קצב הפיטורים יימשך, אנשים לא ילמדו את מקצועות ההנדסה ויהיה קשה מאוד לשחזר את ההישגים שהיו לנו עד כה. בין אם זה נובע ממחנק אשראי או בין אם זה נובע ממצוקת המשקיעים בקרנות ההון סיכון, העתיד לא מנבא טובות. כיום מושקעים בשנה 1.6 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיה ישראליות, המספר הזה יצטמצם. ברבעון הראשון של 2009, תהיה ירידה דרמטית.

יזהר שי: "אם נחכה אפילו כמה חודשים נאחר את המועד, יותר מדי חברות יקרסו, וזהו נזק גדול שקשה יהיה לתקן בקלות. גם חברות גדולות ויציבות שמוכרות במיליוני דולרים לא יכולות לבצע מכירה, כי לא נותנים להם אשראי להון חוזר, אחת מהן היא טלדטה, שנציגה צבי סלונימסקי ישב איתנו בועידה. זו הסיבה שהצגנו החלטות שניתן לממשן כבר מחר בבוקר, לא מדובר כאן בתקציבי ענק בטווח המיידי אלא בהקלות ובמתן אשראים להון חוזר שניתן להחליט עליהם אם רק רוצים".

אצל מי נמצא הכדור עכשיו?

"במשרד האוצר, משרד רוה"מ ומשרד התמ"ת. הם היו קשובים לנו ואני מאמין שיפעלו מהר. אנחנו מדברים על עבודה של בסך הכל כמה ימים עד שבועות מצדם.

האם זה באמת יעזור?

לא כל התמריצים תלויים בזרים. יש כאן גם תוכניות שתלויות במשקיעים מוסדיים ישראלים. אבל חייבים לנסות".