מות הקפיטליזם? תחיית הפמיניזם!

לבני המין הגברי יש נוכחות בולטת יותר בכלכלה ובעסקים. הם מגיעים לעמדות מפתח, מקבלים החלטות הרות גורל, ולאחר מכן מקדישים זמן ניכר לפתרון התסבוכות שהם עצמם יצרו. אך משבר הסאב־פריים ומשבר האשראי שבא בעקבותיו שינו מהיסוד את התפיסות במערכת הפיננסית, ועתה ייתכן שהם אף ישנו את היחס לנשים המועסקות בה.

מנהיגי עולם הכלכלה והעסקים מבטיחים סדר כלכלי חדש עם סיום המשבר, ויש כאלה שטוענים שלא צריך להסתפק רק במערכת בנקאית זהירה ואחראית יותר - צריך גם להושיב יותר נשים בעמדות מפתח. לא מדובר באפליה מתקנת, אלא בהבנה המחלחלת שנשים זה טוב לביזנס.

באיר. לא מרחמת על אף אחד | צילום: בלומברג

ואולי זה לא מקרי שבראש תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC), גוף שנהפך בעקבות המשבר למרכזי בארצות הברית, עומדת אישה בשם שילה באייר. באייר, מתוקף תפקידה, נקראה להציל את הכלכלה האמריקאית ולא חסכה שבטה מאף אחד, לא מהנשיא ג'ורג' בוש ולא משר האוצר הנרי פולסון.

לאיסלנד דרושות נשים

לאחר קריסתה של המערכת הבנקאית של איסלנד, פנה הממשל המקומי לשתי נשים, אלין סיגפוסדוטיר ובירנה אינאסדוטיר, וביקש מהן לעמוד בראש הבנקים הגדולים במדינה שהולאמו - לנדסבנקי וגליטניר. מאחורי המהלך הזה עמד הרצון ליצור שינוי בתרבות העסקית של הבנקים ולתקן את הנזקים שגרמו הגברים הצעירים שעמדו בראשם. "ההנהגה הקודמת נגסה ביותר ממה שהיתה מסוגלת לבלוע", אומרים באיסלנד על התנהלות ראשי הבנקים הקודמים, שהצליחו ליטול התחייבויות בהיקף של פי 12 מהתוצר הלאומי של המדינה.

נשים, טוענים שם, זהירות יותר, נוטלות פחות סיכונים ועולות על גברים ביכולות הדיפלומטיות שלהן. אחד השרים הבכירים אמר על ההחלטה: "זהו עניין רגיל, גברים עושים בלגן, ונשים באות לסדר אחריהם".

פסיכולוגים שבחנו את התנהגות הנשים במערכת הפיננסית מאמינים שהן רודפות פחות אחרי הבונוסים, ולכן הסיכון שהן נוטלות הוא נמוך יותר. לטענתם, נשים מקדישות מחשבה רבה יותר לתוצאות של ההחלטות שהן מקבלות וחושבות פחות על תועלת אישית או מיידית. פסיכולוגים בריטים שבחנו את ההבדלים בין נשים לגברים הגיעו למסקנה שהטסטוסטרון, ההורמון הגברי, הוא זה שגורם לנטילת סיכונים מיותרים וייתכן שגרם בעקיפין למשבר. גם פרופ' ג'ו הרברט הגיע למסקנה שרמות גבוהות של טסטוסטרון הן תמריץ לפעולות מסוכנות.

אבל יש גם מתנגדים לתיאוריות שתומכות בהפקדת המערכת הפיננסית בידי נשים. אלה נחלקים לשתי קבוצות: אחת טוענת כי נוכחות נשים במקומות שבהם מתקבלות החלטות כלכליות מסכנת את המערכת הפיננסית. זאת משום שהוכח שגברים מוכנים ליטול סיכונים גבוהים יותר בנוכחותה של אשה. הקבוצה השנייה טוענת כי אין הבדל מגדרי, וכי נשים שמגיעות לתפקידי מפתח במערכת הכלכלית חושבות בדיוק כמו גברים על מקסום רווחים ויתקשו לוותר על הסיכונים שיזדמנו להן בדרך אל הכסף הגדול.

אך לא כל הנשים מעוניינות להגיע לצמרת. דוגמה טובה ביותר לכך היא הולנד, מדינה שאמנם ידועה בגישה השוויונית שלה, אך מתקשה לשכנע את הנשים המקומיות לצאת לעבודה. תושבות המדינה ידועות בשבוע העבודה הקצר ביותר באירופה, 25.5 שעות. עתה הממשלה חוששת שהדבר יפגע בכושר התחרות של הולנד.

מי שקידם נשים ניצל?

אחת ההוכחות לנחיצותן של נשים במערכת פיננסית הוא בנק לוידס TSB הבריטי, שצולח את משבר האשראי עם פגיעות מינימליות ואף הצליח לרכוש את HBOS. בראש הבנק אמנם עומדים שני גברים, אך בנות המין היפה זוכות לקידום משמעותי ומחזיקות בתפקידים בכירים מאוד. גם בנק אוף אמריקה ממחיש כי נשים בדרג ניהולי בכיר זה טוב לעסקים.

בבנק, שרכש בספטמבר את מריל לינץ' לאחר שהגיע לחדלות פירעון, חטיבת המשכנתאות מנוהלת בידי אשה, ברברה דסואר, ובתפקיד הסמנכ"לית לענייני סיכונים נמצאת אמי ברינקלי. גם בראש מורגן סטנלי, הבנק ששרד את המשבר (אך נאלץ לוותר על המעמד היוקרתי של בנק השקעות) עמדה אשה - זואי קרוז. יש שטוענים שהקשיים הפיננסיים של סיטי, שהיה בעבר הבנק המסחרי הגדול בארה"ב, החלו עם פרישתה של סאלי קראווצ'ק. היא ניהלה את חטיבת הבנקאות הפרטית העולמית של הבנק. היא נחשבה לאחת הנשים החזקות בוול סטריט וכונתה "אחרונת האנליסטים האמינים".

דוגמאות להצלחות הנשים בתחום הפיננסי מוצאים לא רק במגזר הבנקאי. אנגלה בריילי, נשיאת חברת ביטוח וולפוינט, שלה 35 מיליון לקוחות, נכנסה לתפקידה ביוני 2007 = ערב פרוץ משבר הסאב־פריים. היא אמנם הרוויחה במחצית הראשונה של שנה זו 26 מיליון דולר פחות מקודמה בתפקיד, אך הצליחה להציל את החברה מפשיטת רגל.

ישראל מדורגת במקום ה־56 בלבד בדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי שסקר את צמצום הפער בין המינים. עם זאת, היא יכולה להתגאות בכך שבראש שני הבנקים הגדולים במדינה עומדות נשים: בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון ומנכ"לית בנק לאומי גליה מאור. האם זה אומר שהמערכת הבנקאית שלנו יציבה יותר?

בינתיים, מצבנו טוב יותר מזה של איסלנד, שדורגה הרבה לפני ישראל, בין ארבע המדינות בעלות מידת השוויוניות הגדולה ביותר - מה שלא הציל את המערכת הפיננסית שלה מקריסה. שתי המובילות בדירוג, נורבגיה ופינלנד, אכן נפגעו פחות מהמשבר, אך אי אפשר לזקוף זאת בוודאות לזכות המעורבות של הנשים בכלכלה.