תופסים טרמפ

בתחילת שנות ה-90 עמדו המנהלים ביפן בפני דילמה קשה. הצמיחה האדירה בת 20 השנים אותה חווה המשק היפני הסתיימה, ונוצר מצב בו לחברות כבר לא היה צורך בעובדים הרבים אותם העסיקו. אבל למרות המצב הקשה, ביפן רווחת מסורת בת עשרות שנים של 'דאגה לעובד'.

על פי המודל היפני, במידה והחברה נקלעה לקשיים, והיא צריכה לבצע צמצום בהוצאותיה, היא קודם כל תמכור נכסים,  לשם הגדלת הנזילות והמזומנים, וגם אם הוחלט על סגירת מפעלים, יעברו העובדים למשרות אחרות בתוך החברה. רק בשלב הבא הם מבצעים קיצוצי שכר בהנהלה הבכירה, ובסוף, אם אין ברירה - מפטרים עובדים.

ביום ב' חווה המשק הישראלי את אחד מהימים הקשים ביותר במשבר הנוכחי, כשנודע כי 1,500 עובדים צפויים לקבל הודעות פיטורים. 1,000 מהם בתעשיה האווירית, 200 במפעל טאואר שבמגדל העמק, 260 מעובדי אליאנס בחדרה ו-50 עובדי קבלן של חברת מוטורולה.

יכול מאוד להיות שחלק מהפיטורים מוצדקים, אך השאלה אם המנהלים בכלל בחנו כמה 'פרטים קטנים' לפני כן, כדי להמנע מהצעד הכואב.

מרוויחים ומפטרים

ניתן לראות שענף הרכב בעולם נמצא במגמת חולשה וחברת אליאנס, שבעלי השליטה שלה אינם ישראלים, מסרה כי ההזמנות לצמיגים בתקופה הקרובה בירידה. אבל האם לשלוח 260 עובדים לביתם (26% מכח העבודה בחברה) זו האלטרנטיבה היחידה עליה יכלו לחשוב מנהלי החברה? או שמישהו פשוט החליט לתפוס טרמפ על גלי 'המשבר', שאף אחד ממנהלי חברת אליאנס עוד לא בדיוק מרגיש אותו?

רק לסבר את האוזן, חברת אליאנס היתה אחת מהחברות הבודדות שהצליחה להגדיל את רווחיה במהלך 2008. החברה, חתמה את הרבעון השלישי של השנה עם גידול של 9% ברווח הנקי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם זינוק אדיר של 250%, ביחס לרווח הנקי אותו השיגה בתקופה המקבילה אשתקד. 

אולי עם מחשבה יצירתית יותר יכלו בעלי ומנהלי החברה לנקוט בצעדי ייעול שלא יביאו לפיטורים המוניים באור עקיבא, גבעת אולגה, חדרה וישובים נוספים באיזור, עליהם נשענת החברה, שבין כה וכה סובלים ממצב סוציואקונומי קשה ויהיה קשה לתושביהם למצוא תעסוקה חלופית. הרי אליאנס לא סתם בחרה למקם את מפעלה באיזור כמו חדרה, בו הצליחה לגייס כח אדם זול לשם פעילותה השוטפת.

דוגמא אישית או איתות לקיצוצים בקרוב?

על רקע הפיטורים האחרונים התפתח מנהג חדש. עודף במתן 'דוגמא אישית', אותה לוקחים מנהלי החברות בעודם מנסים להעביר מסר לעובדיהם כי אנחנו בתקופה קשה הדורשת צמצום בהוצאות. הדוגמא האישית באה לידי ביטוי בהורדות סמליות בשכר הבכירים של עד 10%. ברוב המקרים מדובר במנהלים שהשכר שלהם מגיע לרמה של 100 אלף שקל נטו, ובשביל מי שחי ממשכורת כזו, קיצוץ של 10 אלף שקל הוא דוגמא אישית בלבד, ולא ירידה ברמת החיים.

השאלה שנשאלת היא למה חברה כמו סלקום שהגדילה את הרווחים שלה ביותר מ-20% ואת הכנסותיה ב-5% צריכה לקצץ בשכר חברי ההנהלה? אולי בשביל להגדיל את אהדת המשקיעים ולהראות כמה הם 'צנועים'? כביכול אומרים 'גם הגדלנו את הרווחים וגם הפחתנו את הוצאות השכר של ההנהלה'.

אולי בשביל להתכונן למשבר, שעוד לא הגיע לענף הסלולר בארץ ואולי בשביל לאותת לעובדים - קודם אנחנו, אח"כ אתם ואל תופתעו אם נודיע על קיצוצים בעתיד הקרוב.