השר לשעבר שוחט: "בתקופתי, היה אמון גדול בין האוצר לות"ת"

אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר לשעבר ומי ששימש כיו"ר הוועדה לבחינת רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, שהמלצותיה טרם יושמו, נשא הבוקר (ד') נאום במסגרת יום העיון השנתי של אגף התקציבים במשרד האוצר, שנערך בירושלים, לזכר עובדי האגף שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

בהתייחסתו לוועדה לתכנון ולתקצוב אמר שוחט, כי "תפקיד הות"ת הוגדר כגוף בלתי תלוי, שיפעל בין הממשלה לבין מוסדות ההשכלה הגבוהה בנושא התקציב. עוד הוגדר, כי הממשלה תימנע מקבלת החלטות לגבי תקצוב המוסדות וכי העברת התקציב תתבצע רק באמצעות ות"ת. זהו המודל שצריך להישמר, למרות הצורך בשקיפות. לא צריך לשים שם חשב מטעם משרד האוצר. אם כתוצאה מויכוחים שמתקיימים היום נגיע למצב שבו נאבד את המודל הזה, שיובא מבריטניה, המערכת תינזק".

שוחט ייחס את דבריו לדרישתו של משרד האוצר, למנות חשב מטעמו בות"ת, על מנת לפקח על אופן תקצוב מוסדות ההשכלה הגבוהה, מהלך שהות"ת מתנגדת לו בכל תוקף. "בשום פנים ואופן לא צריך לראות את הות"ת כמערכת שהאוצר צריך לעסוק בפרטיה הקטנים", אמר שוחט.

בלינקוב. אף גורם לא מקיים את חלקו בדו"ח | צילום: גלעד קוולרצ'יק

לדבריו, "בתקופתי כשר אוצר, היה אמון גדול בין משרד האוצר לבין הות"ת ושיתוף פעולה מלא. באוצר הייתה אז רוח טובה כלפי מערכת ההשכלה הגבוהה, והמערכת פעלה לאורך שנים בצורה חיובית, מתוך הבנה שההשכלה הגבוהה אינה נמדדת על פי אמות המידה הרגילות, אלא יש לה תפקיד אסטרטגי, בעל חשיבות עליונה ודרכי ההתנהלות והעבודה מולה צריכות להיות אחרות, וכך היה", העיד שוחט על המשרד שבראשו עמד.

הממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, הגיב לדבריו של שוחט ואמר, כי "חופש אקדמי הוא חשוב, אבל הוא לא מכבסה לבלגאן ולהפקרות. המלים 'חופש אקדמי' משמשות היום לאי-סדרים ולחוסר רצון לשקיפות. מי שהכניס את הפוליטיקה למערכת ההשכלה הגבוהה, זו המערכת בעצמה, במהלך האחרון שלה. עוד לא יבשה הדיו מהסיכום הלא כל-כך מוצלח של ראש הממשלה, ומזה כמה שבועות אנשי ההשכלה הגבוהה יושבים אצלנו ומנסים לתקן את הסיכום הזה ולהזרים לעצמם כמה מאות מיליוני שקלים נוספים".

בלינקוב הוסיף, כי "דו'ח ועדת שוחט לא מיושם, משום שמלבד משרד האוצר, אף גורם אינו מסכים לקיים את חלקו בדו"ח. אני מקווה שהעתיד יהיה ורוד יותר, אבל אני לא אופטימי, משום שאיש אינו מוכן לשבת וליישם את הדו"ח ולבנות תכנית רב-שנתית למערכת".

לדרבן את המוסדיים

המשנה למנכ"ל חברת מגדל, ענת לוין, השתתפה אף היא בכנס ודיברה על המשבר הפיננסי. "אחת הדרכים להתמודדות עם המשבר היא יצירת מנגנונים לעידוד המשקיעים המוסדיים לרכוש נכסים פיננסיים", היא הוסיפה, כי אחד ממנגנונים אלה יכול להיות מתן אישור למשקיע מוסדי להחזיק עד 10% ממניות של גוף פיננסי (במקום 5% כיום) מבלי להידרש לקבלת היתר שליטה מבנק ישראל.

להערכתה, מהלך כזה ידרבן את הגופים המוסדיים לקנות יותר ויותר נכסים פיננסיים. צעדים נוספים שמנתה לוין, הם עידוד השקעות בתשתיות במימון חוץ-בנקאי, הכנסת עושי שוק לאג"ח צמוד מדד, בניית שוק משני לחוב ושינוי שיטת הדיווח הקיימת היום.

בהמשך דבריה, התייחסה המשנה למנכ"ל מגדל גם לתוכנית ההתערבות שגיבש האוצר לסיוע בתחום הפיננסי. את הכוונה להקים קרנות משותפות לממשלה ולגופים הפנסיוניים, לצורך מחזור חובות חוץ-בנקאיים, הגדירה לוין כ"תוכנית נחמדה". יחד עם זאת היא הזהירה שיש להקפיד על הפרטים, כדי לא לבנות מנגנון מאוד בעייתי וכדי "לא להזרים לקרנות את כל הזבל של שוק ההון".