המערכה הראשונה של המיתון

גלי ההדף של המשבר הכלכלי כבר היכו בברודוויי. חלק מההפקות שם ספגו קיצוצים גדולים, הצגות הורדו - אפילו כאלה שנחשבו לשלאגרים - וגל הפיטורים בעלייה. ובגלובליזציה כמו בגלובליזציה, נראה שהמשבר הזה כבר הגיע לפתחו של התיאטרון הישראלי. נכון להיום הכל עדיין מתנהל על מי מנוחות ורוב האולמות מלאים עד אפס מקום, אך מנהלי התיאטראות הרפרטואריים אינם טומנים ראשיהם בחול ובהחלט שוקלים צעדים לעתיד ביתר זהירות. עם זאת, מרבית המנכ"לים מגלים אופטימיות ומאמינים כי דווקא בתקופת משבר הקהל עשוי לוותר על הרבה דברים, אך לא על תרבות.

נעם סמל, הקאמרי. "מי שלא מודאג מטומטם" | צילום: שאול גולן

מנכ"לי התיאטראות גם שואבים עידוד מהעובדה כי ממש בימים האחרונים הועברה החלטה על העלאת תקציב התרבות לשנת 2009. לאחר דיונים ממושכים בין משרד המדע, התרבות והספורט ופורום מוסדות התרבות לבין האוצר, אושר התקציב לשנת 2009, שמצביע על גידול של כ־11 מיליון שקל לעומת תקציב 2008. התקציב גם יגדל ב־5 מיליון שקל מדי שנה בשלוש השנים הבאות, ובמהלך 2010 תינתן תוספת בהיקף של 5 מיליון שקל נוספים.

הורדות שכר לבכירים

"אני חושב שמי שלא מודאג מטומטם", אומר נעם סמל, מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, ומודה שהוא בהחלט מודאג ובוחן אופציות לשינוי. סמל מוסיף כי כמי שחווה מיתון או שניים בעבר, הוא מודע לחלוטין למצב במשק ומחפש דרכי התמודדות. "בין האופציות אנחנו בודקים לעבור להפקות קטנות וקאמריות ולרדת מהגדולות, וכרגע לא מתוכננים מחזמר או הפקות ראוותניות ל־2009. מחזות קלאסיים כנראה נדחה ל־2010, ואת המסעות לחו"ל צמצמנו מארבעה לשניים. אנחנו לא קולטים בשלב זה שחקנים חדשים ולא מצמצמים משכורות, אבל בהחלט בוחנים הורדות שכר לבכירים".

מעבר לצמצומים סמל מדבר גם על כך שיש לפעול בחוכמה להגדלת ההכנסות. "אנחנו מגבירים את האגרסיביות בשיווק", הוא מוסיף ומסביר: "בתקופות משבר ומלחמה הקהל כן בא לתיאטרון. אנשים יוותרו על מסעדות, אבל הם רוצים את מנת התרבות והבידור שלהם".

גם בהבימה עדיין לא מרגישים האטה בביקוש או ירידה במספר המנויים, ואפילו קלטו 14 שחקנים חדשים - בוגרים טריים של בית צבי - אך מדברים על סיכון מחושב. "אנחנו קוראים על מה שקורה סביבנו ועל גלי הפיטורים, ומודעים לכך שיש לנהוג ביתר זהירות ולקבל החלטות יותר מחושבות", אומרים אודליה פרידמן ובני צרפתי, מנכ"לים משותפים של התיאטרון. "אנחנו עדיין לא מפטרים עובדים, לא מקצצים שכר ושומרים על נפח הפעילות, אבל עם זאת לא מתכננים מחזמר גדול לשנה הקרובה ושוקלים להכניס יותר שותפים פרטיים להפקות שלנו כחלק מהסיכון המחושב".

תיאטרון גשר מתמודד עם צרות נוספות מלבד המשבר הכלכלי. ראשית, בפתח בניין התיאטרון מתבצעות עבודות לבניית הרכבת הקלה, מה שאינו מקל על מבקריו, ושנית, החוק האוסר על שליחת דואר זבל פוגע בו. "אין לנו מפעל מנויים, וכל חברי המועדון שלנו קונים ומקבלים מידע באמצעות המייל", אומרת לנה קרנדלין, מנכ"לית גשר. "זה מחייב אותנו למצוא דרכים אחרות לשיווק ישיר בהקדם".

קרנדלין כבר מרגישה האטה בביקוש להצגות בעתיד. "למכור כרטיסים לעתיד זה כבר יותר קשה וכולם מרגישים את זה. האנשים שהולכים לתיאטרון הם אלה שחושבים פעמיים אם להוציא סכום לא מבוטל, אז הם לבטח יחשבו פעמיים עכשיו", מודאגת קרנדלין.

לנה קרנדלין, גשר. " אנחנו סוג של משפחה ומשפחה לא מפטרים" | צילום: צביקה טישלר

בגשר לא מתכוונים לפטר, כי לטענת קרנדלין אין אנשים מיותרים. "הרוב הם עולים חדשים, ואנחנו סוג של משפחה. ומשפחה לא מפטרים. פשוט צריך להדק יותר את החגורה, למרות שאני לא יודעת איך, כי אנחנו לא עושים הפקות מסחריות אלא דברים שאנחנו מאמינים בהם. אם הם מצליחים זה טוב, אם לא זו צרה. המתח הזה לא חדש לנו. התיאטראות בארץ לא חיים בנירוונה".

גשר גייס אשתקד, באמצעות יו"ר עמותת ידידי התיאטרון, ישראל מקוב, כ-2.5 מיליון שקל בתרומות, וקרנדלין מודעת לכך שלאור המצב ­- בעיקר בתחום ההייטק - סיכויי הגיוס השנה קלושים. "אני מקווה שההקצבה הציבורית תגדל, כי הדבר הראשון שמרגיע אנשים במשבר זו תרבות".

מתיאטרון בית ליסין נמסר כי התיאטרון יבחן את פעולתו לאור המשבר העתידי ויפעל בהתאם.

חליפה לפי המידות

ומה קורה מחוץ לתל אביב? החשש מצונאמי כלכלי אינו ניכר על מנכ"ל תיאטרון החאן, יקי הרטל. "בינתיים אני פועל כרגיל. יש לנו קהל מנויים נאמן, ואנו מאמינים שרובם יחדשו את המינוי", הוא אומר. "כשהמצב יחמיר נראה כיצד נפעל. בכל מקרה, לא נעשה פחות הפקות בשנה, כי באופיינו אנחנו תיאטרון שממעט בהפקות, אבל אם לא תהיה ברירה נצטרך להריץ פחות הצגות".

התיאטרונים באר שבע וחיפה נמצאים בימים אלה בעיצומן של תוכניות הבראה. יש להם מחויבות כלפי משרד התרבות, ולכן הצמצומים אצלם אינם תלויים ישירות במשבר הכלכלי. "במסגרת ההבראה נערכנו לתקופות קשות ונקטנו צעדי התייעלות קשים, הכוללים פיטורי עובדים ותמחור כל פעולה ברמת המיקרו, כולל קיצוץ בשכר שחקנים", אומר אורן אהרוני, מנהלו האדמיניסטרטיבי של תיאטרון באר שבע. "מלכתחילה לא תוכננו הפקות גרנדיוזיות, ובצורה צנועה תפרנו חליפה לפי המידות שלנו, ואנחנו לא יכולים לקצץ שכר יותר ממה שעשינו".

בבאר שבע תולים תקוות בהיכל התרבות החדש, שמשמש גם כביתו החדש של התיאטרון, ומקווים שהוא יאפשר "להמריא ולא להבריא", כדברי אהרוני.

חשש מפגיעה בתקציב

דרור גרבר, מנכ"ל תיאטרון חיפה, מוטרד בעיקר מפגיעה אפשרית בתקציב. "אני לא מודאג מירידה במספר המבקרים בתיאטרון. הרבה יותר מדאיגים אותי פנצ'רים שמשרדי הממשלה עלולים לעשות, שיפגעו לנו בתקציב". גם גרבר ושותפיו סבורים כי בזמן מיתון וקשיים כלכליים אנשים יכולים להרשות לעצמם לא לוותר על תרבות. "מחירי הכרטיסים ובעיקר המינויים לא יקרים, ואני לא חושב שתהיה בעיה להביא קהל שצורך תרבות", הוא אומר. "אני הרבה שנים בעסק, ובזמן מיתון יש הלם ראשוני, אבל בהמשך הבידור והתיאטרון פורחים. אנשים אולי לא יוציאו אלפים על טיול בחו"ל, אבל כן יוציאו 80 שקל על הצגה טובה", מסכם גרבר.