צילום: עמית שעל

רינה שאינסקי: הכסף של חברות ההייטק צריך להספיק לשנתיים

שותפת ההון סיכון הבולטת בתעשיית ההייטק מסבירה כיצד קרן כרמל שבה היא שותפה מתמודדת עם המשבר, וצופה שדווקא תחומי הסלולר והפרסום באינטרנט ימשיכו לפרוח

09.12.2008, 11:49 | אסף גלעד

תעשיית ההון סיכון בישראל אינה משופעת בנשים בכירות, ואם ישנן כאלה, הן מתרכזות בעיקר בתחום הביוטק. רינה שאינסקי, שותפה בקרן ההון סיכון כרמל, שהוקמה על ידי שלמה דברת ואבי זאבי, היא הפרט שאינו מעיד על הכלל.

שאינסקי מיעטה עד כה להיחשף בתקשורת, אולם על רקע המשבר שמייבש באטיות אך בהחלטיות את מקורות המימון של תעשיית ההייטק, היא הסכימה להתראיין. מבחינתה, הגיע הזמן להראות לעולם כי אמנם המשבר אינו בחזקת עוד 'רעידה קלה בכנף' עבור קרן כרמל, אך מצד שני הוא אינו גורם לתחושת שיתוק או בהלה.

שוקת משקיעים שבורה

בשאינסקי דבקה משום מה תדמית החנונית לצד חבורת הגברים המנהלים את הקרן - שלמה דוברת, אבי זאבי והראל בית־און. שאינסקי, בעלת תואר בפיזיקה מאוניברסיטת ת"א ותואר במדעי המחשב עם התמחות בקריפטוגרפיה ממכון ויצמן, היא אשה ביישנית, גיימרית אמיתית שמודה כי התמכרה לטטריס. עם זאת היא היתה תמיד לצדם של דברת וזאבי, והיא חתומה איתם על כל ההצלחות: הצלחתה של חברת התוכנה טכנומטיקס, האקזיט בפולו־אפ, והבאתה של קרן הגיוס הראשונה של כרמל, המכונה גם כרמל סופטוור, למיקום של אחד מבצירי ההון סיכון הטובים בישראל.

בפירוט התשואות האחרון שהציגה קרן הפנסיה האמריקאית קלפרס, המשקיעה בכרמל, נכתב כי כרמל סופטוור הגיעה ביוני השנה לתשואה של 10.7% עם מכפיל השקעה של 1.4, וזאת שמונה שנים לאחר הגיוס. הקרן דורגה במקום ה־18 מתוך 97 קרנות שבהן השקיעה קלפרס בעיקר בזכות שלושה אקזיטים בולטים - מכירת אקטימייז ב־282 מיליון דולר, מכירת פולו־אפ ב־140 מיליון דולר ומכירה ECI תמורת 1.25 מיליארד דולר. אין זה סוד שקרנות ההון סיכון עומדות כעת מול שוקת משקיעים שבורה. נציגי הקרנות ביטאו זאת בישיבה שערכו עם נציגי הממשלה לפני כשבועיים, שבה התריעו כי לא ירחק היום ומקורות ההשקעה הזרים, המהווים 90% מההשקעות בהייטק הישראלי, יתייבשו. על רקע הדאגה הזו מייצגת שאינסקי בקרן כרמל דווקא את התחום שייפגע ככל הנראה בצורה הקלה ביותר - אינטרנט ומכשירים ניידים, תחומים שאינם נזקקים להשקעות כספיות מסיביות.

בפורטפוליו של שאינסקי אפשר למצוא את פיקאפ - סטארט־אפ להגנה על זכויות של תמונות באינטרנט, שבו פועלת שאינסקי לצד יאיר גולדפינגר. פיקאפ סגר את הגיוס הראשון שלו שבוע לאחר התמוטטות הבנקים הגדולים בניו יורק. שאינסקי קשורה גם לחברת נקספיריינס - סטארט־אפ שפיתח פלטפורמת בדיקת תוכנה מרחוק לטלפונים סלולריים.

"לגייס כסף לשנתיים"

"לא הרבה זוכרים שקרן כרמל קמה בתקופת בועת הטכנולוגיה בשנת 2000, ממש רגע אחד לפני שהתפוצצה", אומרת שאינסקי. "כבר אז הגיע אלינו שטף של יזמים עם מודלים עסקיים מופרכים, שמבססים את ההצלחה שלהם על כמות מבקרים ולא על הכנסות, והשאלה מתי יתחילו לעשות כסף לא ממש בערה להם. המזל שלנו הוא שהיינו קצת יותר שמרניים וכל הזמן שאלנו את עצמנו על איזה צורך אמיתי החברה עונה ומהו הערך שתביא ללקוח. אם הצורך הוא מספיק אמיתי, הלקוח יהיה מוכן לשלם עבורו, וזה מה שחשוב".

במי בכל זאת בחרתם להשקיע לאחר פרוץ המשבר?

"גם לאחר פרוץ המשבר, היה ברור לנו שתחום המובייל נמצא בצמיחה אדירה. פנו אלינו מייסדי חברת פולו־אפ, האחים וולוך, עם לקוחות בכיס. איירסל האירית ואומניטל האיטלקית חתמו איתם על הסכם לפני המשבר, אך בדיעבד אף אחד מהצדדים לא טעה - כמעט כל הלקוחות של פולו־אפ נרכשו על ידי וודאפון, ואז נרכשה פולו־אפ בעצמה. אם אתה מנהל חברה קטנה מישראל שכבר בשלב מוקדם יש לה לקוחות גדולים בעולם - כנראה יש בך משהו. אמנם בשנת 2000 המפעילות הסלולריות עבדו כמעט עם כל אחד, אבל לאחר שהבועה התפוצצה נסגרו חברות תקשורת בגלל מחסור בלקוחות ובמזומנים".

שאינסקי מוסיפה: "הגדולה של פולו־אפ היא שהיא לא נזקקה לכל כך הרבה כסף. 12 מיליון דולר הספיקו להפעיל חברה של עשרות אנשים במשך ארבע שנים, עד הגיוס שלהם ב־2005. החברות המוצלחות באמת לא צורכות כסף רב. אלו חברות שנצמדות ללקוחות, מתנהגות בחסכנות ויודעות לייעד את הכסף למקומות שצריך".

המשבר הכלכלי הנוכחי חוצה את כל השווקים והוא מגיע גם לחברות שבבים וציוד מכני. אתם מצליחים לראות אור בקצה המנהרה?

"אין ספק שזו תקופה קשה ומאתגרת לכולם ואין אדם אחד שהמשבר לא נוגע בו. הלקוחות מקטינים תקציבים. כמה זמן זה יימשך? קשה לדעת, אבל לשם כך יש לנו הנחת עבודה שבאמצעותה אנחנו עובדים מול החברות שלנו. ההנחה אומרת שמי שמגייס היום כסף חדש, על הכסף להספיק לשנתיים. אנחנו עוברים חברה חברה ומתאימים את קצב השריפה שלה לנוסחה הזו. זה אומר לפעמים לדחות פיתוח של מאפיינים חדשים (פיצ'רים), להשקיע פחות בפיתוחים פורצי דרך ויותר להיצמד ללקוחות הקיימים. בניגוד לקרנות הון סיכון שיותר מתמקדות היום בקיים, אנחנו נמשיך להשקיע בחברות צעירות".

שווי החברות הציבוריות היה מנופח

בכמה את מעריכה את ירידת שווי החברות הפרטיות?

"ההערכות יורדות בצורה משמעותית. אינני יכולה לכמת בדיוק כיוון שהמקרה שונה בכל חברה, אבל תראה מה קורה בחברות ציבוריות - אם חברה מצליחה כמו אפל יכולה להיחתך ב־50%, למה חברה פרטית לא?"

אומרים שהירידות הדרסטיות בשוק הציבורי לא באמת משקפות את ערך החברה.

"בדיוק. בגלל זה, ייתכן ששוויין של החברות הציבוריות היה מנופח טרם המשבר".

מהי עמדתך בעניין תוכנית הסיוע לקרנות ההון סיכון שהגיש איגוד הקרנות לממשלה בשבוע שעבר?

"התוכנית מנסה להקטין את הנזק של הפיטורים, כי יש כיום קושי גדול לחברות לגייס כספים. היא מנסה להביא ערבויות לחברות מצד אחד, ומצד שני תמיכה בקרנות. בתקופה הקרובה, שבה שרשרת הערך שמניעה את תעשיית ההון סיכון נחלשת בגלל מחסור במיזוגים, רכישות והנפקות, זה חשוב. אנחנו צריכים לראות ששוק ההון וקרנות הגידור מתאוששים, רק אחר כך נראה את התאוששות הפרייבט אקוויטי וההון סיכון. אני מאמינה שבסופו של דבר נחזור למצב שבו היינו. זה עשוי לקחת שנה וחצי או שנתיים".

עמיתיך מנבאים צמצום דרסטי בהשקעות הזרות בהון סיכון הישראלי.

"בקרן כרמל איננו חווים בעיות עם המשקיעים שלנו. אנחנו גייסנו את הקרן האחרונה שלנו בשנה שעברה, כך שיש לנו כסף להשקעה השנה. אבל יש לא מעט קרנות שתהליכי הגיוס שלהן מתארכים או קרנות שמגייסות סכומים נמוכים משחשבו. לחברות הטובות קשה מאוד לגייס היום כספים".

באילו חברות תשקיעו היום?

"בשווקים שבהם יש שינויים מהותיים. החברות הגדולות צמחו תמיד בתחומים שסבלו מזעזועים. במקומות שהלווייתנים הגדולים כבר רובצים, יהיה קשה. משברים כלכליים גורמים בדרך כלל לשתי תופעות מנוגדות - החברות שגלגלו עשרות מיליארדים נפגעות וקל להן לרדת בהכנסות. הוואקום שהן מותירות נתפס בדרך כלל על ידי חברות טכנולוגיה חדשניות".

שאינסקי צופה את השינויים הגדולים ביותר כיום בעולם המובייל על כל גווניו - טכנולוגיות פרסום חדשניות לסלולר וטכנולוגיות תקשורת שייחודיות לו. "גם עולם הפרסום המקוון, למרות מה שחושבים, עדיין פורח. עוד שדה הוא תחום המדיה הדיגיטלית, שבאמצעותו אפשר להעביר לקוראים תכנים וגם פרסום. הצרכנים התרגלו לצרוך מידע בחינם, ומישהו צריך לממן את זה. החוכמה היא לעשות זאת בצורה לא מעצבנת".

שאינסקי מוסיפה: "החלטנו להשקיע בחברות שלא צורכות מימון רב מדי. אנחנו אמנם משקיעים המון באינטרנט, אבל עושים זאת בזהירות, ואיננו משקיעים באתרי קמעונאות גרידא. קטגוריה אחת של השקעות מכונה ad network, והיא עוסקת בשינוע של תקציבים מפרסום לאתרים עם ערך מוסף. מדובר בחברות כגון קונטרה ופיקאפ, המביאות לצרכן תוכן ופרסום ממוקד. הקטגוריה המרכזית השנייה מתמקדת בהשבחת ערך לאתרי אינטרנט. למשל, חברת אמדסה שנמצאת בפורטפוליו שלנו מגבירה את האינטראקציה של הלקוח עם האתר ומשפרת אחוזי נטישה".

היית רוצה לראות עוד נשים בתעשיית ההון סיכון הישראלית?

"בפיטנגו, בפלנוס, בויולה פרייבט אקוויטי ובקרן מגמה ישנן נשים בכירות, אבל הן מעטות. רואים יותר נשים בעמדות ניהול בחברות בינוניות וגדולות ופחות נשים שהן יזמות, אבל אולי זה ישתפר. לדעתי זה קשור בעיקר למודלים של הצלחה - ככל שיראו שיש יותר נשים שנמצאות בעמדות משפיעות ושיש להן גם חיי משפחה, יבינו שאם רוצים - זה אפשרי. כיום רואים המון נשים שהיו צריכות לעבוד קשה בשביל להצליח, ובן זוג תומך הוא תנאי חשוב לכך".