אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פאנל מפיקי העל של האירועים בישראל: "בזמן מיתון, אנשים מעדיפים אירועים צנועים, גם אם רק לכאורה"

הנבחרת המובילה של מפיקי האירועים בישראל עוד לא ממש מתלוננת. נכון שההפקות לחברות המסחריות הגדולות הורידו פרופיל, ונכון שהם עצמם מתבקשים כיום לספק ביטחונות למקדמות שקיבלו, אבל לכלכליסט הם אומרים שהלקוחות רק ממירים מנות מתוחכמות בחומוס, לטובת מראית העין. "גם לקוחות שהפסידו 5 מיליארד דולר ימשיכו לחיות ולחתן ילדים", הם בטוחים

10.12.2008, 08:29 | צמרת פרנט ורון גרנות

האפקט הפסיכולוגי של המיתון משפיע גם על מי שלא נפגעו ממנו ישירות, ולכן מתמודדת תעשיית האירועים בימים אלה עם הלך הרוח הציבורי, שגורם גם לעשירונים הגבוהים לחסוך בהוצאות על בילויים, לוותר על אירועים נוצצים ולחזור למינימליזם הישן והטוב. מנגד, תמיד יהיו אלה שחיים את המוטו "אכול ושתה כי מחר נמות" ובטוחים שזו שעתו היפה של האסקפיזם.

"כלכליסט" כינס לפאנל חמישה ממובילי תעשיית האירועים בישראל, לדיון בהשפעת המשבר הכלכלי על אלה שממשיכים להאמין כי אופטימיות ושמחה הן חלק בלתי נפרד מאיתנו גם בימים קשים.

נעמי סילפן, מפיקת אירועים, 27 שנים בתחום, מתמחה בהפקה לשוק העסקי ובמיוחד לעשירונים העליונים ובאירועי תרבות כמו ערבי גאלה לתזמורת הפילהרמונית; אלירן ברדוגו, מפיק אירועים בתחום העסקי והפרטי, אחראי בין השאר להפקת השקות מוצרי פרוקטור אנד גמבל ומטרו; אפרת צור, שותפה באייקון הפקות, מתמחה בהפקת אירועי יוקרה למגזר הפרטי; אריק חכימי, מנכ"ל קייטרינג פרי הארץ, שמתמקד באירועים פרטיים ועסקיים, לחברות כמו קומברס ואינטל; עמית רונאל, מנכ"ל קבוצת ד'פלוס, שמחזיקה גם באולם האירועים סטואה ובמועדון שמונה בתל אביב.

מהו האירוע הכי גרנדיוזי שהפקתם לאחרונה?

מתברר כי למרות אווירת המיתון הפאנליסטים לא מתקשים לספק תשובות. "לפני שבועיים הפקתי אירוע למשפחה יהודית עשירה מאוד שהגיעה מחו"ל לחגוג אירוע פרטי שנמשך שלושה ימים", אומרת סילפן. "לאירוע האינטימי הוזמנו רק 50 אורחים, שחלקם הוטסו מחו"ל, אך מדובר באנשים שבקלות יכולים היו להזמין 50 אלף איש. למרות האירוע המצומצם התקציב היה עצום. המשפחה חוותה מכה לא קטנה בעקבות המשבר הכלכלי, אבל לא שמעתי אותם מקטרים. ההפקה כללה טיסות בארץ, לינה במלונות הכי יוקרתיים ואמן מהמובילים בישראל. הוא הוזמן לארוחה עם בת זוגו, ישב עם שאר האורחים, ופתאום לקח גיטרה וניגן כאילו עבר במקרה במקום".

צור: "לפני מספר שבועות התקשר אליי איש עסקים מניו יורק וביקש לחגוג לאשתו יום הולדת 50. הוא רצה אירוע אינטימי, ולכן בחרתי בהאנגר 11 בנמל תל אביב. את ההזמנה עיצב האמן ניר הוד בהשראת תמונת פרפר שצייר שתלויה בביתם של בני הזוג. האיש לא חסך בדבר. 200 איש הוזמנו מכל העולם, ומלבד הקייטרינג בנינו עוד שני מתחמים: אחד של מסעדת כתית והשני של סושי סמבה.

"להקת בת־שבע, שכמעט לא מופיעה באירועים פרטיים, הופיעה כאן. אבל השיא היה כשהבעל עלה לבמה והקדיש לאשתו את השיר 'הילדה הכי יפה בגן', ולפני שסיים התרוממה מחיצה, ומאחוריה עמדה יהודית רביץ, שהמשיכה את השיר במקומו".

חכימי: "בהשקת מגדל היוקרה מאייר שבפינת אלנבי ורוטשילד ערכנו אירוע מפואר מאוד ל־900 מוזמנים, והוגש אוכל שלא נראה כמותו בארץ. הבאנו את השף אלפרדו מהתוכנית 'קרב סכינים'".

 

המשבר לא גרם לשינוי בגישה של העשירונים העליונים?

רונאל: "במגזר הפרטי מדובר בשוק אין־סופי. אנשים ממשיכים להתחתן ולחגוג בר מצוות ובריתות. כאן זה לא ייפסק. באלפיון העליון אני דווקא כן רואה שינוי. אנשים עדיין מוכנים להשקיע הרבה מאוד כסף באירועים, אבל מעדיפים לא לנקר עיניים. יש חזרה לדברים הפשוטים - גישה שהתחילה כבר לפני שנה, אבל עכשיו רואים אותה יותר".

חכימי: "אנשים אכן מעדיפים אירועים צנועים יותר, גם אם זה רק לכאורה. בעוד כמה ימים אני מפיק אירוע לאחת הנשים העשירות בארץ, שהזמינה 200 אורחים, והתקציב שלה עומד על 200 אלף שקל. כיוונתי את השף לתפריט הכי טוב עם חומרי הגלם הכי טובים, אבל היא ביטלה את כולו. היא בחרה בתפריט צנוע יותר - אך בלי לגעת בתקציב.

"לדוגמה, במקום סלמון שמעושן בתוך קופסה באמצעות באנג חשמלי, שבו שורפים עשבי תיבול במקום חשיש, היא ביקשה חומוס. הרבה לקוחות שלנו, בניגוד לעבר, לא מעוניינים שנעשה יחסי ציבור לאירועים שלהם ומנסים להשקיט אותם".

צור: "אירועים מצומצמים הם הבון טון עכשיו, והרבה לקוחות מעדיפים לערוך אותם בביתם ולא בגני אירועים, אך בלי לוותר על גודל התקציב".

ומה המצב במגזר העסקי?

רונאל: "כאן הסיפור שונה. אנשים יותר בהלם, מרגישים את החרדה באוויר, ובהחלט יש עצירה בכמות האירועים שהוזמנו בדצמבר לעומת השנה שעברה. עוד תופעה, הן במגזר העסקי והן בפרטי, היא הדרישה לביטחונות בעבור מקדמות ששולמו, וכאן אני רואה יתרון למותגים מבוססים. אנשים רוצים שקט נפשי, ובוחרים בחברות גדולות שיכולות להבטיח להם שלא ייפגעו למרות המשבר".

צור: "מי שבאמת ייפגע בתחום הם האירועים העסקיים. חברות מסחריות לא אוהבות את האירועים, ורואות בהם איזה כורח. ברור לי שהעובדים ייפגעו, ואירועי רווחה ומסיבות סילבסטר הם הראשונים שיתבטלו. גם חברות שלא נפגעו, או שנפגעו רק בשוליים, יראו כאן הזדמנות לחסוך. גם השקות ללקוחות, שמצריכות תקציבים גדולים מאוד, יפחתו מאותה סיבה".

ברדוגו: "אני מאמין שהמיתון עוד לא הגיע לענף. אני עובד עם 40–30 לקוחות קבועים, ולא קיבלתי ביטולים, אבל אנשים מעדיפים להמתין ולראות לאן השוק הולך. האירועים היחידים שייפגעו הם כאלה שממומנים מתרומות מחו"ל, כמו של הוועד למען החייל. אבל הצרפתים ימשיכו לעשות אירועים באותם תקציבים. אנשים יהדקו טיפה את החגורה, אולי חור אחד פחות".

אתם נשמעים אופטימיים יחסית.

סילפן: "לדעתי ברדוגו צודק. אבל למרות זאת, שני לקוחות שלי, אחד מחו"ל עם זרוע שיווקית בישראל ולקוח נוסף שהוא בנק השקעות, שניהם מהמובילים בעולם, פנו אליי לפני חמישה חודשים, לאחר שכבר שילמו מקדמות, וביקשו להעביר למרץ אירוע שתוכנן לנובמבר. יש בחיים גם עליות וגם ירידות. יש לי לקוחות שהפסידו בעקבות המשבר הכלכלי 5 מיליארד דולר, שזו מכה אנושה, אבל זה לא אומר שאחרי שיירגעו הם לא ימשיכו לחיות ולחתן ילדים".

ברדוגו: "בשלושת החודשים האחרונים אני מציע ללקוחות שלוש הצעות מחיר. זה יותר נוח. ההרגשה שלי היא שאנשים נכנסים לפרופורציות".

ביצעתם שינויים עסקיים בעקבות המשבר?

ברדוגו: "לפני שלושה חודשים צמצמתי משישה עובדים לשלושה. הם עושים את אותה עבודה, נהיו מגובשים יותר, מרגישים שייכות וכולם נקראים לדגל".

צור: "אנחנו חברה קטנה של שלושה שותפים, שלפעמים נעזרים בעובדים נוספים ביום האירוע. ככל שהחברה קטנה, כך ההשפעה עליה מצומצמת יותר, ויש פחות הוצאות קבועות שמקשות עליה".

ברדוגו: "מי שיסתדר ברזון שלו, יעבור את זה הכי קל. היום אני מסוגל להפיק אירוע ב־100 אלף שקל. מתפשרים, אבל עד רמה מסוימת. כשהמצב לא טוב אני מבקש מספקים לבוא לקראתי, והם עושים את זה. עכשיו זאת קצת מלחמה. הגענו לשיא מסוים שיצא מפרופורציות, ועכשיו אנשים נוחתים לקרקע".

רונאל: "אני רואה בתקופה הזו הזדמנות להתייעל. אני מעסיק 200 עובדים, ומי שלא נותן 120% יצומצם".

חכימי: "אנחנו שלושה שותפים פעילים, וכל אחד מאיתנו עושה עכשיו קצת יותר. רק אתמול דיברנו על להחליף מכוניות לדגמים קצת פחות ראוותנים, כי אולי זה לא נראה טוב".

איך אתם רואים את עתיד תעשיית האירועים?

ברדוגו: "מי שישרוד את המשבר הזה בצורה הטובה ביותר הם המפיקים הוותיקים. הניסיון הוא שחשוב כאן. במשרד שלי תלויה הסיסמה של המוסד 'בתחבולות תעשה לך מלחמה', ולדעתי זו הסיסמה הכי נכונה למצב. תבוא ממקומות שאחרים לא באים, תהיה שונה".

רונאל: "בשנות השמונים הלקוחות שלי היו בעלי הכסף הישן, מכפר שמריהו, סביון והרצליה פיתוח. אחריהם הגיעו כל ה'גיל שוידים' למיניהם, שעשו כסף בתקופה הטובה של ההייטק. הגל השלישי היה האוליגרכים, ועכשיו מרגישים חזרה לאנשי הכסף הישן. הם אלה שנשארו מבוססים וייפגעו פחות מכולם".

חכימי: "הפגיעה במגזר העסקי היא זו שתתבטא בצורה הקשה ביותר בתעשיית האירועים. כבר עכשיו אני עושה רק 60% מכמות האירועים העסקיים שעשיתי באותה תקופה לפני שנה".

ורונאל מסכם: "זאת תקופה מרתקת מאוד כי היא מחייבת יצירתיות. אנחנו עובדים בתחום הכיף, והתפקיד שלנו לשמח את אלה שמסתובבים עם האף באדמה, לגרום להם לשחרר את העניבה, להרגיש רגועים יותר. עבורי זו משימה מאתגרת".

תגיות