אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תפיסת עולם: ניסוי בכלכלה ובצבא צילום: איי פי

תפיסת עולם: ניסוי בכלכלה ובצבא

קוסטה ריקה ציינה השבוע את יום השנה ה־60 לביטול הצבא ולהעברת התקציבים שהתפנו למערכת החינוך. התוצאה: כלכלה פורחת

10.12.2008, 10:53 | שלמה פפירבלט
הנה הצעה לניסוי בכלכלה מעשית: קח מדינה, הנמצאת באזור הסובל מקשיים מתמידים - חברתיים, פוליטיים וכמובן כלכליים - בטל את הצבא שלה, מרכז כובד קבוע של כוח ובולען של משאבים, המתן בסבלנות דור או שניים, וערוך השוואה בינה לבין שכנותיה. תיאורטי? לא כאשר מדובר בקוסטה ריקה, מדינה במרכז אמריקה, אשר חגגה השבוע את יום השנה ה־60 לביטול הצבא שלה. מה שנראה לכל היותר כתרגיל אקדמי, הוא מציאות חיה עבור 4.5 מיליון תושבי המדינה, אשר ראשיה ניצבו מלאי גאווה בחצר המוזיאון הלאומי בסן חוזה הבירה. ביניהם בלטה קארן אולסן, אלמנתו של דון פפה - חוזה המדינה ללא צבא.

קוסטה ריקה מוגדרת כיום על ידי המומחים אי של יציבות, דמוקרטיה, כלכלה פורחת ויעד תיירותי מועדף במרכז אמריקה, בהשוואה לשכנותיה. הדבר לא היה כך לפני 60 שנה. השנה היא 1948 (כן, אותה שנה), ובבחירות לנשיאות ניצח אוטיליו אולטה, אך יריבו רפאל אנחל קלדרון סירב לקבל את התוצאות וביקש לשנות בכוח את ההכרעה הדמוקרטית. פרצה מלחמת אזרחים אשר נמשכה מעט יותר מחודש ימים, ובסופה ניצחו תומכי הדמוקרטיה, ובראשם דמות כריזמטית, פרקליט מקומי ומוכשר ותומך של הנשיא הנבחר אולטה - חוזה פיגרס פרר.

בתום האש ניצב פיגרס, שכינויו בפי כל היה דון פפה, בראש חונטה שהכריזה על עצמה כממשלת מעבר. ואז, בניגוד גמור למהלך הסביר של ההיסטוריה האמריקאית־לטינית, לא התאהב דון פפה בשלטון, אלא החל בעבודת חיבורה של חוקה חדשה ובכינונה. כצעד ראשון קבעה החוקה את פיזורו של הצבא והעברת התקציבים שהתפנו לחינוך. מלבד זאת הוחלט כי כל נשיא יוכל לכהן תקופת כהונה אחת בלבד, כמו גם כל אחד מחברי בית המחוקקים.

ילדים ממתינים לפמליית נשיא סין, בחודש שעבר בסן חוזה הבירה, צילום: איי פי ילדים ממתינים לפמליית נשיא סין, בחודש שעבר בסן חוזה הבירה | צילום: איי פי ילדים ממתינים לפמליית נשיא סין, בחודש שעבר בסן חוזה הבירה, צילום: איי פי

בתום מלאכת הגדרתה של מה שנכנס להיסטוריה כ"הרפובליקה השנייה" העביר דון פפה את השלטון לאוטיליו אולטה, ומתוך רצון לא להיות מוקד כוח חוץ־שלטוני, יצא לניו יורק לתקופה של גלות עצמית. שם, כך מספרים בקוסטה ריקה, הזדמן לפגוש מדינאי אחר, נמוך קומה ובעל חזון כמוהו, והשניים נהפכו לידידים. שמו היה דוד בן־גוריון, ובמשך זמן מה סייע לו דון פפה בגיוס תרומות למדינת ישראל. ב־1952 חזר דון פפה לארצו ונבחר לנשיא הרפובליקה שעיצב.

60 שנה אחרי, ומה המצב? בהחלט טוב, ואפילו טוב מאוד. קוסטה ריקה צלחה בשלום שישה עשורים בתור כבשה בלתי חמושה בין זאבים כגון ניקרגואה, הונדורס, אל סלבדור, פנמה ואחרות. באותו הזמן עלתה רמת החינוך במדינה, והיא היתה למשכילה ביותר בקרב מדינות אמריקה הלטינית.

ענקים כגון פרוקטר אנד גמבל, היולט פקרד, אינטל וסיטי, שחיפשו מרכז לפעילות שלהם באמריקה הלטינית, בחרו בקוסטה ריקה. התיירות התפתחה בצעדי ענק, ללא הפרעות מקובלות בסגנון הפיכות צבאיות. נכון ל־2008 יהיה מספר התיירים במדינה יותר מ־2 מיליון.

 

במקביל, החברה האזרחית מצאה לעצמה "חזית" מסוג אחר: מאבק לשמירת איכות הסביבה, בסיסמה: "קוסטה ריקה - מחומרים טבעיים בלבד". השורה התחתונה: בטבלת התמ"ג העולמי קוסטה ריקה ממוקמת גבוה בהרבה מכל שכנותיה במרכז אמריקה - ללא גנרלים.

תגיות