אושר בכנסת: המשטרה תקים מאגר נתוני תקשורת

הבוקר (ה') אושרו תקנות המשרד לבטחון פנים בנוגע למאגרי נתוני תקשורת של אזרחים המכיל נתונים על אזרחים במסגרת חוק נתוני תקשורת. התקנות נידונו בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בראשותו של ח"כ מנחם בן ששון. מאגר אחד יכיל נתוני זיהוי של מנויי טלפון וסלולר, ומספרים מזהים של הטלפונים. מאגר נוסף, יכיל מידע על מיפוי אנטנות של חברות הסלולר – זאת על מנת לאתר מיקום של מנויים.

החוק, שהתקבל בשנה שעברה וכבר נכנס לתוקף במהלך השנה, מקל על המשטרה בקבלת נתוני תקשורת על אזרחים, בהם מספרי טלפון ומספרי ברזל של מכשירים (גם מספרים חסויים), יעדי שיחות, נתוני מיקום על פי איכון אנטנות, וכתובות IP מספקיות האינטרנט.

ניצב דנינו: לרוב השוטרים לא תהיה גישה

בחוק נקבע, כי על ועדת החוקה לאשר את התקנות של השר לבטחון פנים להקמת המאגר. בדיון באוגוסט ובדיון נוסף שהתקיים בחודש שעבר, כאשר הכנסת הייתה כבר בפגרה, ביקשה וועדת החוקה להגדיר במסגרת התקנות הגבלות ופיקוח על הגישה למאגר - זאת על מנת למנוע שימוש לרעה במאגר על ידי המשטרה, או דליפה של הנתונים. בטרם התכנסה הוועדה הבוקר הגיש השר לבטחון פנים אבי דיכטר נוסח מחודש של התקנות לוועדת החוקה.

"יש 28,000 שוטרים במשטרה, לרובם לא תהיה גישה", הבהיר ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה שהגיע לדיון. דנינו הוסיף כי אחרי שיאושרו התקנות, המשטרה תחליט למי באגפים השונים לתת גישה למאגר על פי צרכיה. "אני גם עדיין לא יודע את המספר המדויק". דנינו הבטיח שלא ייעשה שימוש לא ראוי במאגר: "ברור שאין לנו שום כוונה לחרוג מהנחיות והוראות החוק וכוונת החוק המקורי", אמר דנינו. ראש אגף חקירות ומודיעין העריך כי בעזרת שיתוף פעולה של חברות התקשורת, המאגר יוקם תוך חודשים ספורים.

חבר הכנסת דוד רותם הביע התנגדות לסעיף 7 בתקנות שלא מגדיר מספיק, לטעמו, מי בדיוק יהיה רשאי לגשת למאגר. המשטרה וחברי הוועדה הסכימו שראש אגף חקירות ומודיעין יהיה אמון על הסמכת שוטרים שלהם תהיה גישה למאגרים.

בדיון הקודם: ביקורת קשה

בדיון קודם על הנושא שנערך בוועדה בחודש אוגוסט, העבירו חברי הכנסת ביקורת על דרישות המשטרה מחברות התקשורת לצורך הקמת המאגר. זאת לאחר שנציג חברת סלקום שנכח בדיון הציג בפני הוועדה מסמך לפיו המשטרה ביקשה להעביר לידיה נתונים אשר אינם מופיעים בחוק.

נציגי המשטרה, מצידם, טענו כי העניין נבע בין השאר מהבדל בין המונחים בהם המשטרה משתמשת לבין המונחים של חברות התקשורת. רב פקד אלעזר כהנא, מלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, הסכים ש"היה צריך לעשות את זה יותר טוב" ולהעביר את המסמך תיקוף משפטי, אבל טען בדיון כי נעשו מאמצים של מעל ל-100 אחוז להעביר את ההנחיות לגורמים במשטרה.

עתירות לבג"ץ נגד החוק

נגד החוק תלויות ועומדות שלוש עתירות שהוגשו לבג"ץ. האגודה לזכויות האזרח, מועצת העיתונות ולשכת עורכי הדין בישראל שהגישו את העתירות מבקשים לבצע מספר תיקונים בחוק ולהכניס בו מגבלות - בין השאר לקבוע שצו נתוני תקשורת שניתן על ידי שוטר לא יחול על בעל חיסיון, וכן לקבוע פסילת ראיות לנתונים שלא הושגו כראוי.

דיון אחד בעתירה של האגודה לזכויות האזרח התקיים בחודש יוני השנה, בו הוחלט לקיים דיון נוסף, ומאז הגישה האגודה תיקונים לעתירתה. בשבוע שעבר החליטה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שהדיון בכל העתירות יאוחד והוא יתקיים ככל הנראה בשבועות הקרובים בפני הרכב של שבעה שופטים.