"הקפיטליזם עדיין חי בועט וימשיך להניע את העולם"

"הגענו למשבר עם כלכלה יציבה, ונחשפנו אליו פחות משווקים אחרים, ולכן ישראל יכולה לנצל את המשבר על מנת לצמוח ממנו", אמר יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ומי שחתום על הועדה המפורסמת הנושאת את שמו. בכר ציין את ההיי-טק הישראלי כמגזר שיכול להפיק את התועלת הגדולה ביותר מהמשבר, בשל היותו סתגלן ומגיב מהר לשינויים. לשם כך, הוא אומר, יש להשקיע בעת הזו באופן משמעותי בתעשיה.

בכר לא היה היחיד שבחר להתמקד בהזדמנויות במשבר הנוכחי. בפאנל שהתכנס היום בתל אביב, בחרו מספר דמויות מפתח מעולם העסקים לחשוף את השקפת עולמן, אשר נטבלה במידה לא מועטה של אופטימיות.

דוברת נוספת בפאנל היתה אפרת פלד, מנכ"ל אריסון השקעות, אשר הציגה חזון אופטימי למדי. הקפיטליזם, אומרת פלד, עדיין חי ובועט, וימשיך להניע את העולם, אך יש לשים לב כי הוא יוצר ערך אמיתי ולא ערך פיננסי, דוגמת זה שנוצר בתקופה האחרונה בארה"ב.

פלד העבירה ביקורת על הפער שנוצר בין הערך הפיננסי שיצרה התרבות הקפיטליסטית לבין הערך הכלכלי. הפער האמור, לפי פלד, הוא זה שיצר את המשבר הנוכחי. אולם פלד רואה בפער הזה כהליך טבעי, או בשפתה, כהוריקן שנוצר בטבע בשל חוסר איזון, ואשר לאחריו האויר יהיה נקי יותר.

"לכן", אומרת פלד, "חיזרו לעקרנות הבסיסיים של היצע וביקוש. לצד זאת, מיצאו מנהלים יצירתיים והשקיעו במדינות אשר התנהלותן מזכירה לכם חברות בהן הייתם רוצים להשקיע".

סם זל, יושב הראש והמנכ"ל של תאגיד טריביון היה הרבה יותר קונקרטי בהתייחסו להזדמנויות הגיאוגרפיות הטמונות במשבר.

"הייתי משקיע בארבעה אזורים בעולם", אמר זל. "סין, ברזיל, חלק ממדינות מזרח אירופה, ובמזה"ת". זל מנה את האזורים האמורים בשל היותם צומחים, בעלי משאבים טבעיים ויציבים פוליטית. הודו, לפי זל, אינה נכללת במדינות המומלצות להשקעה בשל היותה סבוכה מבחינה בירוקרטית. גם מדינות מערב אירופה, לפי זל, אינן אטרקטיביות בשל היותן סובלות מגידול שלילי באוכלוסיה, אשר מגביל את רמת הביקושים בה.

זל קינח בתחזית אופטימית. "ארה"ב תהיה הראשונה להתאושש מהמשבר", הוא אומר. "המפתח להתאוששות נעוץ בשוק הדיור. אני צופה כי זה יחל להתאושש באביב הקרוב, ובאביב 2010 הוא כבר יראה טוב למדי".