פסק דין תקדימי: יזם שקנה מגרש בתרגיל עוקץ לא יקבל את מלוא כספו בחזרה

לתשומת לב יזמי הנדל"ן: אם יתברר שקרקע שרכשתם נמכרה כחלק מ"תרגיל עוקץ" ואינה שייכת למוכר, אין כל ודאות שבית המשפט יורה להשיב לכם את מלוא כספכם.

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון פסק לאחרונה כי חברת בייזמן, שרכשה קרקע בחיפה וגילתה כי המוכר לא היה בעל הקרקע, תקבל בחזרה רק חצי מהסכום ששילמה. ההחלטה התקבלה לאחר שבשל אי־הסכמה בין השופטים הופעל סעיף מיוחד הקובע שבמקרה כזה תכריע דעתו של יו"ר ההרכב.

בשנת 1999 זייפה קבוצת נוכלים מסמכים, ובעזרתם מכרה מגרש בשכונת רמת גולדה בחיפה לאדם פרטי, שקיבל הלוואה לרכישה מבנק משכן. בהמשך מכר אותו קונה את המגרש לחברה הקבלנית בייזמן. לבעלי החברה הוצג רישום בטאבו של הערת אזהרה על משכנתה לטובת הבנק. במסגרת חוזה הרכישה עמדה בייזמן על כך שהסכום הראשון שישולם יהיה לבנק לצורך שחרור המגרש מהשעבוד - ואכן כך היה.

השטח שברמת גולדה בחיפה. משועבד לבנק | צילום: גיל נחושתן

לאחר ששילמה לבנק 835 אלף שקל גילתה החברה כי בעלת המגרש האמיתית היא תושבת ירושלים, שקיבלה להפתעתה דרישה ממס שבח בגין "מכירת מגרשה".

בייזמן הגישה תביעה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין גד שילה ואליהו מאיר ממשרד פרימס, שילה, גבעון, מאיר, ובה דרשה את הכסף ששולם לבנק. החברה טענה כי הבנק, גם אם לא במכוון, הפר את התחייבותו.

בנובמבר 2003 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי על הבנק להשיב את הכסף, וחייב אותו רק בחצי מהסכום. בתחילת 2004 ביקשה בייזמן להשיב לה גם את החצי האחר של הסכום. בימים האחרונים ניתנה התשובה מהעליון, ולפיה רק חצי מהסכום יוחזר ליזם החיפאי.

"פסק הדין עצמו, שבוודאי יילמד עכשיו באוניברסיטאות, הוא חדשני ותקדימי", מסר עו"ד גד שילה. "הוא עוסק בהרחבה בנושאים הקשורים לדיני ההשבה בנוגע לחוזים שבוטלו או הופרו, בדוקטרינה של עשיית עושר ולא במשפט, במשפט השוואתי עם ההלכות המקובלות בארצות האנגלו־סקסיות, ובשאלת כוחו של בית משפט לגרוע בנסיבות חריגות ויוצאות דופן מזכות ההשבה המלאה והבלתי מסויגת הקבועה בחוק החוזים". שילה הוסיף כי בימים אלה בוחן משרדו את האפשרות להגיש עתירה לקיום עוד דיון בפרשה זו, בהרכב מורחב של בית המשפט העליון.