סוף תקופת הצנע: מבחן דרכים לדגם המשודרג של אאודי A6

חמש בבוקר. אאודי A6 משחרת לטרף בכבישי עמק שורק. מכוניות ליסינג תמימות עמוסות באופניים רועות בנתיב השמאלי, עדיין אינן מודעות לנוכחותה של הטורפת.

אאודי מתקרבת בשקט, מוכנה לזנק. דממה מתוחה. אוושת רוח קלה נשמעת תוך כדי שיוט חרישי. שני הילוכים יורדים בשניות באמצעות הידית שמאחורי ההגה. אאודי שואגת. הבהוב מהיר בפנסים, היא מאותתת לטרף שזמנו בא. הזינוק אורך שניות בודדות. עכשיו הטרף מבחין באאודי, אבל זה כנראה יום המזל שלו: רכב הליסינג נמלט לנתיב הימני, נבלע בתוך שורה של מאזדות אפרוריות.

מה הפך את אאודי A6 החדשה ממכונית מופנמת לחיית טרף? מאז ומעולם היתה אאודי האחות השקטה והמופנמת של מרצדס ושל ב.מ.וו. אך בעוד אלה מעולם לא התביישו לעצב מכוניות מוחצנות, באאודי העדיפו לדבר על "עוצמה באמצעות טכנולוגיה". היצרנית מגרמניה העדיפה במשך שנים להתמקד במה שמתחת למכסה המנוע ולהשאיר את הפוזה למישהו אחר.

הבחורה המופנמת שמה מייק־אפ

בישראל אאודי נתפסת כמתחרה לגיטימית ללקסוס ולוולוו, גם הן מכוניות מופנמות משהו, אך לא לגרמניות האחרות. בשנים האחרונות חל באאודי מהפך: מישהו במטה החברה באינגולשטאט החליט שאין שום סיבה שעיצובן של מכוניות אאודי ייפול מזה של מתחרותיה הגרמניות. כך הגיעו שלל דגמים חדשים מבית אאודי, החל במכונית הקופה הספורטיבית A5 וכלה במכונית־העל אאודי R8, מתחרה לגיטימית לפורשה ולפרארי.

גם הדגמים הקיימים זכו כמובן לטיפול דומה: אאודי A4 שודרגה וכך גם אאודי A3 העירונית. A6 היא האחרונה שזכתה לניתוח האנטי־אייג'ינג. להבדיל מה־A4 החדשה, שהיא בעצם מכונית שונה לחלוטין מהדגם הקודם, ה־A6 עברה בסך הכל מתיחת פנים של הדגם שהוצג כבר לפני שלוש שנים וחצי.

הפנסים האחוריים של A6 דומים לאחיותיה בדגמים A4 ו־A5. הפנסים הקדמיים קיבלו תוספת של פסי תאורה דקים שמכילים עשרות נורות LED בוהקות. מדובר באלמנט עיצובי שמאפיין את כל דגמי אאודי החדשים. את הנורות האלה, אגב, אי אפשר לכבות. העובדה שהן דולקות תמיד מעצבנת ומושכת תשומת לב מהסוג הלא רצוי.

גם תא הנהג שודרג. משום מה, כמעט כל יצרני הרכב נתפסו בשנים האחרונות לאופנה חדשה, שבה במכוניות מנהלים כל פונקציות השליטה (הרדיו, המזגן ומערכת הניווט) נשלטות על ידי כפתור גדול אחד. בב.מ.וו קוראים למערכת I DRIVE. באאודי קוראים לה MMI. בשני המקרים המערכות מסובכות, אף שבאאודי היא קצת פחות מורכבת.

לא שמעה על ההאטה

אך החידוש הגדול ביותר הוא המנוע. הדגם הקודם של A6 נשא מנוע בנפח 3.2 ליטרים עם מערכת הזרקת דלק ישירה, שהפיק 255 כוחות סוס. בדגם החדש הוא הוחלף לטובת מנוע קטן יותר עם שם גדול: 3.0 TFSI, שמצויד במגדש־על. לא מדובר בטעות. המנוע אכן הוקטן. אך אל דאגה: הוא מפיק 30 כוחות סוס יותר מאשר הדגם הקודם, והוא גם גמיש יותר.

איך הנוסחה עובדת? מגדש־העל דוחס אוויר לתוך המנוע, בדומה לטורבו. אך בעוד מנוע טורבו מוזן בגז הפליטה של המנוע, מגדש־העל מסתובב באמצעות רצועה שמחוברת לגל הארכובה של המנוע. יש לו גם יתרון על פני הטורבו: תוספת הכוח תמיד זמינה, בשעה שמנוע הטורבו דורש מעט סבלנות עד שמכת הכוח ניכרת.

חזרה לחיפוש אחר טרף בכבישים המתפתלים של אזור בית שמש. אופנוען טורדני חותך מימין ומפר את שלוותה של אאודי. היא נחושה להדביק את המרחק עד המטרד המטרטר. כל עוד הכביש ישר יחסית ולא משובש, אין לאאודי בעיה להידבק לאופנוע, שמנסה לשווא לפתוח מרחק ולהימלט. אבל כשעיקולים בדרך מתרבים והכביש הופך למפותל, האאודי מאבדת את שיווי המשקל. מערכת ההנעה הכפולה אינה שולחת במהירות גבוהה די הצורך כוח מהמנוע לגלגלים האחוריים, וחרטום הרכב נסחף החוצה בפניות.

בניגוד למכוניות אחרות בקטגוריה, אין לאאודי בקרת מתלים שמאפשרת לנהג להקשיח את בולמי הזעזועים. כתוצאה מכך, אאודי לעולם נמצאת במצב מעט קשיח מדי. גם ההגה אינו משרה ביטחון על המנכ"ל הממהר בדרכים: ההגה קל מדי, כמעט מנותק, בוודאי לעומת מכוניות פרימיום מהקטגוריה.

לא די במתיחת פנים

המבחן של אאודי מסתיים בצלוחית זיתים משובחים ביקב של מוני מעל עמק שורק. על היין שמופק בחביות עץ במקום נאצלנו לוותר, למרות הפיתוי העז.

מסקנות הדו"ח לחברי הדירקטוריון: מחד, מדובר במכונית שמצוידת במנוע מצוין. הוא נשמע טוב, הוא חזק מאוד וגם משודך לתיבת הילוכים טובה. מאידך, לא די במתיחת הפנים שעשתה אאודי כדי להסתיר את העובדה שהפלטפורמה הנוכחית של אאודי A6 כבר צברה לא מעט קילומטראז'. גם פלסטיקאי טוב יודע שמתיחת פנים והרמת עפעפיים אינם מחזירים באמת את הנעורים לגוף.

הגיע הזמן לשדרג אותה, כדי שתעמוד בסטנדרט של שאר דגמי אאודי החדשים, בייחוד לאור העובדה שגם מרצדס וגם ב.מ.וו עתידות להציג בשנה הבאה מתחרות חדשות, שיעשו את התחרות בשוק מכוניות המנהלים לקשה אף יותר.