הקץ לשוחד? ישראל מאשררת אמנות בינלאומיות למאבק בשחיתות

תנועת מלקחיים של רשויות החוק בארצות הברית ובישראל, המנסות להיאבק בשחיתות בכלל ובתשלומי שוחד לפקידים זרים בעסקאות בינלאומיות בפרט, מתחילה "לסגור" על החברות הציבוריות בארץ. ל"כלכליסט" נודע שחמש חברות ישראליות הנסחרות בבורסה בניו יורק נתונות בימים אלה בבדיקת הרשויות האמריקאיות בחשד לתשלומי שוחד. בשלב זה לא נחשפו שמות החברות.

נוסף על גילויי ערנות גבוהים במיוחד באחרונה של הרשויות בארה"ב, עומדת ממשלת ישראל לאשרר בימים הקרובים את אמנת האו"ם נגד השחיתות לקראת הצטרפותה של ישראל לארגון ה־OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). בשבוע שעבר כבר הצטרפה ישראל לקבוצת עבודה של הארגון, המתמקדת במאבק בשוחד בעסקאות בינלאומיות.

מבחינתן של החברות הישראליות, משמעות ההצטרפות הזו היא לא רק שאי אפשר יהיה עוד לנכות ממס תשלומי שוחד כאלה, אלא שישראל תחדל לשמש מקלט לאנשי עסקים שביצעו עבירות שוחד בינלאומיות, ושאפשר יהיה להסגיר לארה"ב אדם שיהיה חשוד על פי הדין האמריקאי.

כיום ישנן עשרות חברות ישראליות שנסחרות בבורסה בניו יורק, והצורך שלהן להיזהר מרשויות החוק שם בשל התעניינותן ההולכת וגוברת בעבירות הקשורות בתשלומי שוחד עמד במרכז כנס שנערך במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' לפני כעשרה ימים. עורכי הדין ג'ין קלינהנדלר והדר סטון מהמשרד ארגנו, בשיתוף משרד עורכי הדין האמריקאי Debevoise & Plimpton LLP, כנס בנושא חוק ה־FCPA, החוק האמריקאי הפדרלי המחייב תאגידים אמריקאיים, חברות־בת זרות של תאגידים אמריקאיים וחברות זרות הרשומות למסחר בארה"ב שלא לשלם תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים.

"ניתן לראות עלייה במידת ההתעניינות בנושא של הרשויות בחו"ל, בייחד של רשות ניירות ערך האמריקאית ומשרד המשפטים האמריקאי", אומרת עו"ד הדר סטון, שותפה במחלקה הבינלאומית של משרד גרוס. "הדבר רלבנטי לישראל, כאשר מדובר בחברות ישראליות שנסחרות בבורסה האמריקאית. אכיפת החוק בארה"ב הוגברה בצורה דרסטית בשנים האחרונות, ויש עכשיו ערנות רבה משני צדי המתרס, גם מכיוון מערכת האכיפה האמריקאית וגם של הלקוחות שלנו שחשופים למערכת המשפט האמריקאית".

שמירת מסמכים

אחד ההבדלים העיקריים בין הדין האמריקאי לישראלי, שהושם עליו הדגש בכנס, הוא הדרישה לשמירת מסמכים. על פי הדין האמריקאי, אם חברה מציגה מסמכים המוכיחים ששמרה על נהלים תקינים נגד שחיתות בעסקאות בינלאומיות, הרי שהדבר ישמש הגנה מסוימת במסגרת חקירת הרשויות נגד תשלום שוחד שנעשה על ידי מי מאנשיה. כיום אין הוראה כזאת בדין בארץ.

רוב הדוברים בכנס טענו שיש לבחון כל מעשה בהקשר תרבותי־מקומי, וכי האמנות הבינלאומיות החדשות אינן עושות זאת. "ישנם הבדלים תרבותיים עסקיים וזו בעיה", אומרת סטון. "לדוגמה, כשבאות משלחות מחו"ל לראות מוצר מסוים בארץ, הישראלים מיד עושים להם טיול בירושלים וביקור באיזו מסעדה, כי זה נחשב לחלק מהתרבות העסקית והמקומית. בארה"ב, לעומת זאת, ביקור כזה היה נחשב לגובל בשוחד והחברה היתה מתבקשת להימנע מכך".

סימנס תשלם 800 מיליון דולר

אחת הדוגמאות הבולטות בימים אלה בשוק העולמי היא חברת סימנס, שהגיעה בשבוע שעבר להסדר פשרה עם הרשויות האמריקאיות, שלפיו תשלם קנס של 800 מיליון דולר תמורת מחיקת האישומים נגדה. נגד חברת סימנס מתנהלות כיום חקירות ב־12 מדינות לפחות, בהן ישראל, בחשד שעובדים של החברה שילמו שוחד כדי לזכות בחוזים.

סימנס הואשמה בהפרת חוקי המלחמה בשחיתות לאחר שנחשדה בהעברת תשלומי שוחד בהיקף של 1.36 מיליארד דולר לגורמים ממשלתיים ברחבי העולם בשנים 2000–2006. לפי דו"ח של Transparency) TI International), ארגון אזרחי המקדם את המלחמה העולמית בשחיתות, ישראל היא אחת המדינות שבה לכאורה שולם שוחד.

במסגרת תהליך הצטרפות ישראל ל־OECD, הנמשך זה כמה שנים, אמורה ישראל לאשרר לא רק את אמנת האו"ם נגד שחיתות אלא גם לאשר את אמנת השוחד של ה־OECD. שר המשפטים דניאל פרידמן כבר העביר למזכירות הממשלה הצעה לאשרור אמנת האו"ם, העתידה לעבור בשבועיים הקרובים. אמנת האו"ם כללית ומקיפה ונוגעת למאבק בשחיתות ברבדים רבים, בעוד אמנת ה־OECD היא אמנה ספיציפית, הנוגעת אך ורק לתשלום שוחד לעובד ציבור זר.

שלוש וחצי שנות מאסר

אשרור האמנות חייב את ישראל לבצע שני תיקוני חקיקה: אחד בתחום הפלילי ואחד בתחום המיסוי. ביולי השנה התקבל בכנסת תיקון לחוק העונשין, המוסיף את סעיף 291א, שכותרתו "מתן שוחד לעובד ציבור זר" וקובע כי מתן שוחד לעובד ציבור כדי להשיג יתרון עסקי, גם במדינה זרה, דינו שלוש וחצי שנות מאסר. התיקון השני הוא תיקון לפקודת מס הכנסה שיקבע איסור מפורש על ניכוי הוצאות בגין תשלומי שוחד. תיקון זה טרם עבר, וכמה משפטנים אמרו ל"כלכליסט" שבית המשפט טרם קבע את האיסור באופן חד־משמעי ורשויות המס שינו את עמדתן בנושא כמה פעמים.

סוזאן תם, לשעבר מנכ"לית שבי"ל (שקיפות בינלאומית), שהשתתפה בדיונים באו"ם ובכנסת, מחזקת את הדעה כי רק הכוח של ה־OECD מניע את גלגלי החקיקה הישראליים בתחום. "אם ישראל לא היתה מועמדת להצטרף לארגון, היא לא היתה עושה שום שינוי חקיקה", אומרת תם. "אף אחד לא היה נוגע בזה אם רק אמנת האו"ם היתה מונחת על הכף".

ממשרד המשפטים נמסר: "תיקון החקיקה שמטרתו לעגן באופן מפורש מדיניות קיימת של רשות המסים עבר דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה וממתין כעת לקריאה ראשונה. יצוין שנושא ניכוי המס אינו מופיע באמנה עצמה, כי אם בהמלצה מוקדמת של הארגון". עוד נמסר: "ההמלצה של ה־OECD בדבר ניכוי המס היא אחד מהמסמכים המשפטיים אשר ישראל התחייבה לפעול לפיהם במסגרת הצטרפותה לקבוצת העבודה".